שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הורים ומורים נופלים קורבן לחרם ושיימינג, בתי הספר מעדיפים להשתיק
    נ' נאלצה לעזוב כי חברותיה לכיתה התעללו בה; אמא שנלחמה בתשלומי ביה"ס חוותה מתקפה בפייסבוק מהורים אחרים; מורה מהדרום גילתה שקבוצות הווטסאפ של ההורים גועשות בגלל שמועות שהיא מטיפה להדתה - ולכולן יש מכנה משותף: הן טוענות לחוסר גיבוי מהמערכת כי "חוששים לשמו הטוב של בית הספר". לקראת תחילת השנה, מה משרד החינוך עושה בנדון?

     

     

    אחרי שנה של סבל בעקבות חרם ושיימינג מצד חברותיה לכיתה, מחר (יום א'), 1 בספטמבר, תחל נ' ללמוד בבית ספר יסודי חדש שאליו עברה. "הבנות שהחרימו אותי היו אומרות לילדות אחרות לא להתקרב אליי כי אני מעבירה חיידקים", היא מספרת ל-ynet. "אם הייתי עוברת בין השולחנות והייתי בטעות נוגעת בשולחן של מישהי, היא הייתה מקרבת את השולחן אליה ואומרת: 'עוד פעם חיידקים הגיעה?'".

     

    בשלב מסוים נ' עשתה הכול כדי להימנע מלהגיע ללימודים. לפעמים אמה הייתה מאשרת לה להישאר בבית או לוקחת אותה איתה לעבודה, ולפעמים היא נאלצה לשקר שהיא לא מרגישה טוב כדי שייקחו אותה מבית הספר. גם אם הייתה מגיעה, בהפסקות היא נשארה בכיתה לבד. "הייתה קבוצת ווטסאפ של הבנות בכיתה, וכשהתחיל החרם הן פתחו קבוצה אחרת בלעדיי ובלי ילדה שהייתה מדברת איתי", היא ממשיכה. "לפעמים היו מקללות אותי או מספרות עליי שקרים. סודות שגיליתי להן, הן חשפו פעם מול כל האוטובוס ואני התחלתי לבכות".

     

    חוזרים לבית הספר - עוד כתבות

    מי שולט פה? המורים מול ההורים

    גידול גפנים ומדעי המוח: המגמות המפתיעות

    תוך 5 שנים: יותר תלמידים חרדים, פחות ערבים

     

    סיפורים עגומים כמו זה של נ' מוכרים לכל מי שאי פעם למד במערכת חינוך בכל מקום בעולם. אבל הטכנולוגיה בעשור השני של המאה ה-21 מחריפה את הפגיעה בקורבנות, שלמרבה ההפתעה כבר אינם רק תלמידים, אלא לעיתים גם מורים ואפילו הורים.

    5 נורות אזהרה לחרם (צילום: shutterstock)
    "את רואה את הילדה שלך סובלת, זה חוסר אונים"(צילום: shutterstock)

    בעוד שמשרד החינוך עשה כברת דרך בכל הנוגע להסברת תופעות השיימינג והחרם, הטיפול בקורבנות עדיין לוקה בחסר. באשר להורים ולמורים, המענה שניתן להם רופף עוד יותר. "מערכת החינוך מתמודדת בקושי ולעיתים אינה מתמודדת כלל עם הנושא", טוענת מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד. "במרבית המקרים אני נתקלת בהשתקה ובניסיון למחוק את השיימינג רק כדי שלא ייצא שם רע לבית הספר".

     

    לקראת פתיחת שנת הלימודים סיפרו ל-ynet תלמידים, הורים ומורים שעברו שיימינג על המצוקה וחוסר האונים. הם מחזקים את דבריה של בן דויד ומספרים שבמקרים רבים בוחר בית הספר להתמודד עם התופעה בדרך אחת ויחידה: להשתיק אותה.

     

    הרשת היא פקטור גדול

    "זאת הייתה שנה נוראית ביותר", מספרת אימה של נ'. "שנה שאני רואה את הילדה שלי סובלת, אני מרגישה אותה סובלת, שומעת אותה בוכה וכואבת, ואני חסרת אונים". לדבריה, כאשר פנתה למורה שלה ושוחחה איתה על החרם, היא לא קיבלה מענה ולעיתים המורה אף צידדה בתלמידות המחרימות.

     

    לאחרונה היא פנתה בעניין לח"כ מאי גולן (הליכוד), שלפני פיזור הכנסת התכוונה להגיש הצעת חוק בעניין חרמות ושיימינג בבתי ספר. לא במקרה היא עוסקת בנושא. "בתור מי שחוותה חרם מצד מורים, שהוסת גם לילדים בבית הספר, התחייבתי לעשות הכול כדי שאף ילד לא יחווה את זה גם", אומרת ח"כ גולן.

     

    מטרת ההצעה היא לגבש פתרונות מערכתיים להתמודדות עם התופעה, ובהם סל הכולל סיוע פסיכולוגי לתלמידים שהתמודדו עם חרם והחמרת הענישה כלפי תלמידים שהיו אחראיים לשיימינג וחרם.

    מאי גולן (צילום: מוטי מקחי)
    ח"כ מאי גולן."חוויתי את זה בעצמי"(צילום: מוטי מקחי)

    על פי סקר של המשרד לביטחון פנים, ב-2017 דיווחו כשליש מתלמידי מערכת החינוך העל-יסודית שנחשפו לפגיעות של איום או אלימות מילולית כלפיהם או כלפי מישהו אחר ברשתות החברתיות. כרבע מהם נחשפו לשיימינג, השפלה או חרם ברשת כלפיהם או כלפי מישהו אחר שהם מכירים. כשנשאלו למי הם פונים במקרים כאלו, רק 3% השיבו כי הם פונים לגורם בבית הספר.

     

    "הרשת היא פקטור מאוד גדול בעולם החרמות והשיימינג כי הפלטפורמה השתנתה", אומרת עו"ד לירון אשל, עובדת סוציאלית ומנהלת המרכז לליווי ילדים נפגעי עבירה במועצה לשלום הילד. "בעבר ילד שספג עלבונות ועבר חרם חברתי היה יכול לחזור למקום מבצרו בבית שלו, אבל היום החרם רודף אותו גם לחדר הפרטי שלו בבית. היכולת של ילד להתגונן מחרם היא מוגבלת. לא יכול לקרות מצב שגורמי החינוך לא יהיו אחראיים או שלא ידעו על שיימינג או חרם. יש בידיהם גם את הכלים וגם את היכולת לטפל בזה. הציפייה שלנו היא שיהיו רגישים לאינטראקציות החברתיות בבית הספר".

     

    באשר לגורמים שמונעים מילד שעבר חרם או שיימינג לפנות לגורם מקצועי בבית הספר, אומרת אשל כי "ילד מוחרם חושש שאם יתלונן, המצב החברתי שלו יוחמר עוד יותר. חלק מהתלמידים אומרים שהם לא מאמינים שמישהו יכול לטפל בהם או לתת להם מענה לבעיה. מורים יכולים לשדר יותר לתלמידים שהם זמינים. ככל שהמורה יהיה מבוגר משמעותי עבור התלמיד, הוא יהיה עוד כתובת שהוא יוכל להגיד לו 'רע לי', או 'אני סובל'".

     

    "קמצנית אוכלת חינם". שיימינג לאמא

    עינב לוביץ' מצרפי, אם לשני תלמידים, הובילה בשנים האחרונות מאבק נגד גביית תשלומים מוגברת מהורים בבית הספר ביישוב שבו היא מתגוררת. הסיפור פורסם ב-ynet ובמסגרתו נחשף כי תשלומי הורים יועדו בין היתר לטיסות עבור מנהל בית הספר ושיפוצים. "גיליתי שיש עבירות בכספי הורים וכשהתחלתי לשאול שאלות ישר התנפלו עליי", היא מספרת. "זה הסלים לכדי כך שפרסמו בקבוצות ווטסאפ של הכיתות הודעות כמו 'מי שנגד עינב שיגיע לבית הספר כי אנחנו עושים עליה כתבה'.

     

    "במהלך כל הזמן הזה הייתי יעד ומטרה להתנכלויות, ואז גם התחילו ההתנכלויות בפייסבוק. בקבוצה שיש בה עשרות הורים מבית הספר עשו לי שיימינג, קראו לי קמצנית, אוכלת חינם, טרמפיסטית, וכל זה בגלל שבאמת לא רציתי שייקחו כסף שאסור לקחת. השתלחויות בפייסבוק זה דבר מאוד שכיח, קללות, אפילו איומים. איזו מישהי כתבה לי 'אנחנו נדע לאן להגיע, אנחנו ננקה אותך מהיישוב', כאילו אני איזה לכלוך".

     

     

    בניגוד לתלמידים שעוברים שיימינג, שלהם הגורם החינוכי בבית הספר עשוי לשמש כתובת - ההורים חשופים כמעט לחלוטין. לוביץ' מצרפי אמרה כי "הרבה פעמים משרד החינוך מעלים עין מבעיות או אף נותן להן גם קורת גג. אגף האכיפה ובקרה של משרד החינוך, שאליו אנחנו מפנים תלונות בעניין שיימינג, הרבה פעמים אומר שאין לו מה לעשות ושנפנה למשטרה".

     

    "אמרו שאני מטיפה להדתה"

    "בקהילות סגורות הורים פותחים את הפה שלהם על מורים בפייסבוק וזה נורא", מספרת ש', מורה מדרום הארץ. באחד השיעורים שהעבירה בשנה האחרונה היא בחרה לשוחח עם התלמידים על אופן הלבוש שלהם, לטענתה מבלי שהתייחסה באופן נפרד ללבושן של התלמידות. מכאן קצרה הדרך עד הפצת שמועות על כך שהמורה, המנהלת אורח חיים חילוני לחלוטין, מטיפה להדתה.

    "ביקשתי לא להגיע עם מכנסיים קצרים, זה יצא משליטה" (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    "ביקשתי לא להגיע עם מכנסיים קצרים, זה יצא משליטה"(צילום: shutterstock)

    "אמרתי לכל הילדים לא להגיע עם מכנסיים קצרים, כפי שקובע תקנון בית הספר, ולא רק לתלמידות", היא אומרת. "ההורים עשו מזה מטעמים כי הילדים סיפרו להם שביקשתי זאת רק מהבנות. פשוט הוציאו את דבריי מהקשרם. ההורים בקבוצות הווטסאפ כתבו שאני גורמת להדתה ואני בכלל חילונית לחלוטין. זה לגמרי יצא משליטה. היו גם מקרים בבית הספר שההורים הוציאו מכתבי תלונה פומביים נגד מורים, בהם אפילו נכתב ש'המורות מגיעות לבית הספר בלי מוטיבציה'. גם המנהלת כבר התקפלה".

     

    מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, אמרה: "המורות והגננות מפחדות ממה שהמפקחת תגיד או תעשה, ממה שההורים יגידו וממה שהמנהלים יעשו". לאחרונה היא הקימה מוקד מוגנות לעובדי הוראה, על רקע ריבוי התלונות על שיימינג ואלימות המופנית כלפיהם. "המוקד הזה נותן מענה גם למורה שספגה אלימות פיזית מתלמיד, וגם לגננת שספגה אלימות מילולית ושיימינג ברשתות מהורים, ויש אינספור מקרים כאלו.

     

    "במהלך שנת הלימודים כל יום יש משהו. משרד החינוך מפקיר את המורים. ההורים זנחו את חובתם המוסרית לחנך את ילדיהם ולשלוט בעצמם. לא ייתכן שעל כל שטות שלא נוחה להורה הוא יפרסם פוסט פוגעני בפייסבוק או ישלח הודעה בווטסאפ של הורי הכיתה ויכתוב מה דעתו. כל אדם צריך לחשוב רגע לפני שהוא לוחץ על המקלדת ויורה".

     

    ממשרד החינוך לא נמסרה תגובה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים