מה עומד מאחורי האנשים הקטנים על שלטי הרחובות בברלין?
אם ביקרתם בברלין לאחרונה אולי שמתם לב לדמויות קטנות מעל שלטי הרחובות בעיר. מדריך הטיולים שימרי טוריס מסביר מה עומד מאחורי האנשים הקטנים עשויי פקקי השעם ואיך כל זה קשור לדיוויד בואי והרחוב בו התגורר
כפי שלא מספיק להסתכל בקנקן אלא במוכר הקנקנים, כך גם בברלין - אל תסתכלו רק על שלט הרחוב אלא גם על מה שנמצא מעליו. הכירו - אנשי השעם או אנשי הפקקים - לבחירתכם, או פשוט: "קורקמאנשן" - Korkmänchen.
סיורי מציאות מדומה בברלין של לפני 30 שנה
רחובות ברלין לא שוכחים: ההנצחה בבירה הגרמנית
מטפל אלטרנטיבי ומורה ליוגה בשם יוזף פוס התחיל את אמנות הרחוב המקסימה הזו ב-2008. פוס עשה זאת בתור תעלול שיווקי על מנת לפרסם את שיעורי היוגה בסטודיו הצנוע שלו בשכונת נויקלן.
הדמות העשויה פקקי שעם ושיפודי עץ, הציגה תנוחת יוגה מעל שלט רחוב. הוא קרא ליצירה על שם הסטודיו שלו - "יוגי סטריט" (YOGI STREET).
העיר שלא לוקחת עצמה ברצינות מדי
התעלול השיווקי הפך לתופעה שסחפה אחריו אמני רחוב נוספים בהשראת אמן ה"אנשים הקטנים" הלונדוני סילנקאצ'ו. למי שלא מכיר, אותו אמן בריטי עיצב דמויות מניאטוריות שאותן הוא השתיל ברחובות בסיטואציות הומוריסטיות ולעיתים אכזריות, שמשקפות את האפסיות של האדם הקטן מול המרחב העירוני הקשוח.
כמו, למשל, מתרחצים באגם עשוי מקרטיב זרוק חצי נמס או איש שתלוי לחיים ולמוות על כרטיס אשראי שנעוץ בכספומט. במין קריצה להתאבדות על רקע חריגת אשראי.
בעקבות ההצלחה של הקונספט הלונדוני, אמני הרחוב הברלינאיים פנו ליוזף פוס בבקשה להרחיב את היצירה הזו לכדי מאות דמויות שפזורות ברחבי הבירה הגרמנית, ובכך ליצור יצירה מיניאטורית-עירונית שתהיה מזוהה עם ברלין בלבד.
הפרוייקט המורחב יצא מגבולות הגזרה של תנוחות היוגה לטובות פוזות מעולם התעמלות הקרקע, כדורגל או סיף.
יחד עם זאת, העירייה החליטה להעלים עין מניכוס השלטים לטובת האמנות, כחלק מהגישה הכללית של מטרופולין תרבותי, שלא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות.
באופן לא רשמי, נוצר קטע עבור אותם תיירים שמבקרים בבירה הגרמנית שמתוודעים לראשונה לאנשי הפקקים. ברגע שמגלים את הקונץ האופייני הזה לברלין, אי אפשר להפסיק לשים לב לשלטי הרחובות ולחפש את אותן דמויות שובבות שמדי פעם צצות.
בפעם האחרונה שבוצעה ספירה של אנשי הפקקים, נכון לשנת 2014 , נרשמו יותר מאלף דמויות שהושתלו מעל שלטי הרחובות.
דיוויד בואי שטראסה
בין שלל הרחובות שזכו לאיש פקקים, גם הרחוב הראשי של שכונת שונברג. באותו הרחוב שבו התגורר דיוויד בואי כשלוש שנים. אם ביום מן הימים הדייר המפורסם יזכה להחליף את שם הרחוב בו גר, עוד נזכה לראות שגם מעל "דיוויד בואי שטראסה", יתנוסס איש פקקים שובב.
למעשה, באופן בלתי רשמי יומיים אחרי מותו של בואי, העירייה החליטה להעניק לו כבוד והרחוב אכן זכה להיקרא ''דיוויד בואי שטראסה'' באופן טקסי. בהמשך למחווה, המעריצים המקומיים פנו אל העירייה שתשקול לשנות את שם הרחוב באופן רשמי וקבוע.
אלא שעל פי החוק שקבע הסנאט של ברלין, רחובות יכולים להיקרא רק על שם אדם שמלאו לפחות חמש שנים למותו. כך שאם ההצעה תעלה שוב בלחץ ציבורי, היא עשויה להתממש רק בעוד כשנתיים.
עד שיתממש החזון לרחוב על שמו של הדייר המפורסם, הרחוב המרכזי של שונברג הפך למקום עליה לרגל אל הלוקיישן שבו התגורר דיוויד בואי ושותפו לחוויה הברלינאית, איגי פופ.
במערב ברלין של שנות השבעים, הרחק משדרת הקו-דאם המפוארת, מתמקמים להם שני היוצרים באזור יחסית מרוחק מההמולה הבוהמיינית. בשכונת שונברג, שכבר אז התעוררה בה סצינת הגייז, באזור שאוכלס בלא מעט מהגרים טורקיים. דווקא שם הם מוצאים עצמם בדירה יחסית צנועה.
ליד בתי עסק ושכנים טורקיים, הם זכו למנה הגונה של אנונימיות יחסית. מצרך שהיה נדיר עבורם בגלגול הקודם שלהם בלוס אנג'לס. תוך שבועות ספורים, מאז שהגיעו לעיר, הם מתמקמים בדירה שכורה בת שבעה חדרים. חולקים כ-160 מ"ר בלבד ומקרר אחד.
כך גרים בכיף הדוכס הלבן עם הילד הרע של הרוק. כאשר סיפורי הפולקלור על טיב היחסים בין השניים כללו גם לא מעט לחשושים שהם היו גם סוג של נאהבים
אחרי מספר חודשים הגיע הפיצוץ. לדיוויד בואי נמאס שאיגי פופ מרוקן לו את המקרר מכל הדליקטסים שהוא רכש בכלבו היוקרתי ה-קה דה וו. התקרית הסתיימה בהגלייה של איגי פופ אל דירה אחרת באותו בניין, דירת סטודיו קטנה בחצר האחורית.
ברלין היתה עולם אחר. את אור הזרקורים והפלאשים של לוס אנג'לס ולונדון החליפו פרוז'קטורים של מגדלי השמירה הסמוכים לאולפני האנזה, שם הוקלטה הטרילוגיה הברלינאית של בואי ואת אלבומיו של איגי פופ ''דה אידיוט'' כמו גם את ''לאסט פור לייף'' י
במרחק של כמה צעדים מהבניין, הם מצאו מקום מפלט ב''חוף האחר'', שמו של בית הקפה הקרוב. היום "החוף החדש", בר-קפה למעשנים באוריינטציה גאה.
בית הקפה פועל לחצי יממה, משתיים אחר-הצהריים ועד שתיים לפנות בוקר. היום תוכלו למצוא שם, בין אדי האספרסו לענני העשן, יצירות שעוסקות בלקוח המיתולוגי של המקום ושואב עליו מעריצי בואי מושבעים.
הצוות החביב מחזיק גם באלבום תמונות של העסק בגלגולו הקודם וישמח להציג לכם את המיקום החביב על בואי, במעמקי בית הקפה בפינה שליד המטבח
אחרי מותו של דיוויד בואי ב-10 בינואר 2016, הפך הבניין לאתר עליה לרגל של מעריציו, שמניחים פרחים ומדליקים נרות לצדו. אמן הרחוב מאראקולה יצר ציור קיר בדמותו של בואי ולמעשה של האלטר-אגו שלו זיגי סטארדסט, עם הברק שמפלח את ראשו מעטיפת האלבום "אלאדין סיין".
עיריית ברלין העניקה לוח זיכרון מחרסינה לזכרו של הדייר המפורסם שהתגורר כשלוש שנים ברחוב המרכזי של שונברג. אחצי שנה אחרי מותו, בספטמבר 2016, הושחת הלוח על ידי אלמונים שניפצו אותה והעירייה דאגה להציב לוח חדש. אגב, למקרה שתהיתם מי מתגורר בדירה המפורסמת אז נגלה שמדובר במשפחה טורקית.
למידע נוסף על הטיולים של שימרי בברלין באתר .
