שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גם בשמירה על הטבע: לבנים חכמים על חלשים
    איכות הסביבה הפכה למחלוקת פוליטית, והאמזונס הבוער המחיש זאת היטב. קשה לאדם שחי באיכות סביבה פנימית רמוסה לראות אחרים, כשהוא מרגיש שלא רואים אותו. איכות הסביבה הפכה ממוסר טבעי למוסר חיצוני, שנאכף על ידי פקחים

    כמי שנגעה בקרחון בויאברין בנורבגיה הקיץ, אני חייבת להגיד שזה מרגש מאוד. מרגש לגעת במשהו בראשיתי וייחודי, ומרגש - כי הגוש הקפוא מטפטף לך לתוך כף היד טיפה אחרי טיפה, ואת מבינה שבתנאי טמפרטורה גבוהים זה רק עניין של זמן עד שהוא ייעלם.

     


     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    סוגיות איכות הסביבה מקבלות במה גדולה בכותרות בשנים האחרונות. כתבי עת כמו נשיונל ג'אוגרפיק מנגישים לכולם צילומים שוברי לב בצבעים עזים: פלמינגו ורוד שנלכד בתוך שקית בים, גור דובונים לבן שוכב על חתיכת קרח שצפה בין קרחונים נמסים - וילדים שחורי עיניים העומדים ליד חורבות מה שהיה כפר בתי במבוק שנשרף. אזורי ענק הוצפו, התחממות גלובלית, גזי חממה, פליטת פחמן, תיעוש ותעשייה צבאית שמחריבים את האטמוספירה. מהתמונות, הכתבות, המחקרים והיקף המאבק - נראה שכדור הארץ פוסע לקראת אסון.

     

    איכות הסביבה: כלי ניגוח פוליטי או סכנה ממשית?

    שריפות הענק שהשתוללו ביערות האמזונס וכילו חמישית מהם בקצב מסחרר של מגרש וחצי של כדורגל, כל דקה, החלו כשריפות יזומות של חוואים על מנת להגדיל את מרחבי המחיה של הבקר שהם מגדלים בשביל לספק בשר לעולם המתועש. בשיח העולמי הדיווח ממוסגר כענף ממאבקי השמאל והימין. נשיא ברזיל, הלאומן בולסונארו, העלים עין משריפת היערות היזומה עד שזו יצאה משליטה, והתוצאה - הרת אסון. טראמפ תומך בבולסונארו למרות שהלה בקושי מתאמץ לכבות את האש. השמאל בישראל מפנה טענה דומה כלפי נתניהו, שלא ממהר לגנות את חברו מהיבשת הרחוקה.

     

     

    האמזונס נשרף (צילום: AFP)
    השריפה באמזונס(צילום: AFP)

     

    האסון הוא שאיכות הסביבה הפכה למחלוקת פוליטית. השמאל בעולם דורש מהתעשייה להטיל על עצמה מגבלות כבדות, גם במחיר פגיעה בצמיחה ובתוצר. הימין הדוגל בכלכלת שוק לא מוכן לוותר על מנועי הצמיחה העולמיים ולחנוק אותם ברגולציות מחמירות. אלה וגם אלה מגייסים את המחקר לצידם.

     

    רוב החוקרים מתארים תמונה קודרת למדי של המצב האקולוגי. מנגד הימין מציג חוקרים הטוענים שהכל פייק-סיינס שנועד להחליש את המעצמות המערביות. בשטח המצב מחמיר. דוגמה טובה היא טכנולוגיית הפקת דלק מפצלי שמן ולא מנפט. התעשייה הזאת מזהמת ביותר אבל זולה יותר ובעיקר מותירה את ארצות הברית עצמאית ולא תלויה במדינות ערב.

     

    כי האדם עץ השדה? לא בטוח

    שמירה על איכות הסביבה היא ערך יסוד בתורה כבר מרגע בריאת האדם הראשון. אלוהים לוקח אותו לסיבוב בגן עדן ואומר לו "ראה מעשיי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך" (מדרש קהלת רבה).

     

    אלא שמלבד הנטייה הטבעית של האדם לשמור על הסביבה שלו, יש בו גם נטייה "להשתמש ולזרוק", לנצל את הטבע עד כליה ולהגיד "אחריי המבול". לכן אלוהים קורא לאדם להגביל את תנופת השימוש בטבע, ולשים לב לפני שכדור הארץ יתפוצץ מחום - שלא יתפוצץ מאינטרסים פוליטיים וכלכליים.

     

    פרשת ''שופטים'' שבה ומציפה את המתח הזה: "כי תצור אל עיר ימים רבים להילחם עליה... לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן, כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות. כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור".

     

    אונקלוס מציע פרשנות מעניינת. את הביטוי "כי האדם עץ השדה", הוא מתרגם "לא כאנשא אילן חקלא". פירושו, האדם איננו כמו עץ השדה. ורש"י מוסיף, "הרי כי משמש בלשון שמא". שמא תתבלבל לחשוב שלעץ השדה ולאדם יש דין אחד, ובשעת המלחמה תפנה את זעמך על עיר האויב, גם כלפי הטבע הסובב אותה.

     

    אל תענישו את הטבע

    התורה מאירה את תשומת לב הלוחם בתוך הכאוס המלחמתי: נקלעת למלחמת אין ברירה? אל תעניש את הטבע. אתה צר על עיר אויב? העצים לא צריכים לסבול: "שמא עץ השדה הוא אדם להיכנס במצור מפניך, להתייסר בייסורי רעב וצמא כאנשי העיר, למה תשחיתנו?" הפסוקים מעניקים מעמד מיוחד לעץ. "הנה", מוסיף האבן עזרא, "לא תשחית עץ פרי שהוא חיים לבן אדם". או במילים אחרות, הכרתת העץ היא הכרתת החיים.

     

    בשביל להתגייס לרעיון כזה, לא מספיק להבין את ההיגיון שלו, צריך גם להרגיש זיקה ושייכות. ולכן ראוי לשאול: האם האדם האמור לשמור על כדור הארץ מרגיש חלק ממנו? מתי לאחרונה הוא פגש את הטבע באמת? 50% מאוכלוסיית העולם גרה בערים, בדירת קובייה גבוהה מנותקת מהקרקע. איש תחת אייפונו וסיסמת הוויפיי הפרטית שלו.

     

    כל ילד מגיע ליום המכונן שבו הוא מגלה בתדהמה את עובדות החיים: שחלב לא נולד בקרטונים, והדינוזאורים הקטנים על הצלחת היו פעם תרנגולת מקרקרת בלול. רוב הבילויים ופעילויות הפנאי רחוקים מהטבע ומתרחשים בין קירות ממוזגים ומדרגות נעות בקניונים ובמתחמי קניות עצומים. מרחק יוצר ריחוק, ריחוק יוצר ניכור, ניכור יוצר זלזול, וככה אדם יכול להחליש את הזיקה הנפשית אל הענף שעליו הוא יושב, להרעיל את הבאר שממנה הוא שותה, ולכרות את היד שמגישה לו את המוצרים הארוזים יפה בסופר.

     

    שמירה על הסביבה נתפסת כפריבילגיה לבנה

    החיים המודרנים הם סביבה לא טבעית גם מבחינה נפשית. השוק הצרכני התזיזיתי מכניס את כולנו לתחרות, חובות, גרעונות והלוואות. מעגל קסמים לא כל כך קסום מציף את אזורי הסטרס, משחרר גזים רעילים ומביא אנשים להתחממות ולחץ שעשויים בעצמם להתלקח.

     

    חִשבו על בעלים של מפעל נעליים שנמצא בתחרות עצומה, טובע בחובות ומגלגל את מעגלי הסטרס. מה מעניינת אותו חתיכת הקרח האחרונה שדוב קוטב ישן עליה? אין לדוב הלבן איפה לישון בלילה? יאללה, הוא אומר, מה אכפת לי מהדוב, הוא ישלם לי מיסים? יעזור לי להקים עסק? קשה לבקש מאדם הישרדותי לצאת מעצמו.

     

    קשה לאדם שחי באיכות סביבה פנימית רמוסה לראות אחרים, כשהוא מרגיש שלא רואים אותו. איכות הסביבה הפכה ממוסר טבעי למוסר חיצוני, שנאכף על ידי פקחים. לא סתם פעילי הסביבה הם אנשים לבנים ושבעים, כי זה נתפס כלוקסוס לאנשים הממוקמים גבוה בפרמידת הצרכים של מאסלו.

     

    איכות הסביבה תלויה באיכות החיים

    הרשו לי רגע לקנא בנורבגים. הסביבה היפהפייה והשמורה של קרחון בויאברין יושבת בתוך מארג כללי, חברתי, אנושי וכלכלי שחי ברווחה גדולה כל כך, עד שיחסי הכוחות בין האדם לטבע קצת מתהפכים. הנורבגים לא כובשים את הטבע ולא מנצלים עד תום את האפשרויות הגלומות בו.

     

    הם לא הפכו את הארץ היפה שלהם לממלכת האטרקציות והרכבלים שסוחטת מהיופי הטבעי שטרות מרשרשים. יש להם יראת כבוד לטבע, והם הניחו אותו קצת רחוק ולא נגיש עד שצריך להתאמץ ולהגיע אליו. זה מה ששומר עליו קרוב כל כך לבראשיתיות שלו.

     

    השוו אותם לאזור גיאוגרפי יפהפה אחר בעולם, הרי ההימלאיה שבצפון הודו. התושבים חיים שם במאמץ כלכלי עצום, בהישרדות וברווחה נפשית ירודה, וזה מתבטא בכך שהם לא מצליחים להרים את הראש מערימות השקיות, הבקבוקים והזבל שטובעים בו ברחובות עד הקרסוליים.

     

    האם אדם שאמור לראות את הסביבה, מרגיש נראה בעצמו - או שהוא כמו אדם שנכנס אליו גנב הביתה. המצוקה גורמת לו לא לחשוב פעמיים לפני שהוא מרים עליו אגרטל יקר שקיבל ירושה מסבתא, ומנפץ אותו לרסיסים. מעבר לתפיסות פוליטיות, עמדות, קמפיינים, יוזמות ופיקוח, דאגה אמיתית לרווחת איכות האדם היא זאת שתביא לאיכות הסביבה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים