שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המחיר הנפשי שכולנו משלמים על גירוש ילדי המהגרים
    הגירושים והמעצרים של השבועות האחרונים של ילדים והוריהם צריכים להדליק נורה אדומה אצלנו, לא רק בשאלת המוסריות והחוקיות של הגירוש, אלא גם של המחיר הנפשי של הילדים המגורשים, בני משפחותיהם וגם חבריהם שצופים במעשים האלה

    בימים אלה מתרחש גל של מעצרי ילדים שנולדו בישראל להורים מהגרים חסרי מעמד. הילדים שגדלו והתחנכו כל חייהם בישראל, מגורשים למדינת עולם שלישי, בה מעולם לא ביקרו, את שפתה הם אינם דוברים ותרבותה זרה להם.

     

    כל אחד מאיתנו יודע כי ילדים זקוקים לסביבה יציבה, לביטחון בסיסי ולתחושת שייכות לשם התפתחותם התקינה ורווחתם הנפשית. באמנת זכויות הילד של האו"ם, שישראל חתמה עליה ואישררה אותה, מודגש כי אחריות המדינה היא לדאוג לכל הילדים בשטחה: "המדינות החברות מקבלות על עצמן להבטיח לילד הגנה וטיפול ככל שיידרש לטובתו...ללא הפליה משום סוג... (כולל) גזע, צבע, מין.. דת, השקפה פוליטית... מוצא לאומי, אתני, או חברתי... לידה או מעמד אחר, בין אם של הילד, ובין אם של הוריו או אפוטרופסו החוקי".

     

    כמו כן, נקבע כי "בכל הפעולות הנוגעות לילדים, ... (ובכלל זה של רשויות רווחה, בתי משפט ורשויות מנהל)... תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה". עם זאת, בתהליכי הגירוש שמתבצעים כיום בישראל, אין כל התחשבות בטובת הילדים. למעשה פעולות המעצר, הכליאה והגירוש מעמידות ילדים אלה בסיכון גבוה ביותר לתחלואה נפשית ולפגיעה חמורה בהתפתחותם העתידית.

     

    ההפגנה בכיכר הבימה (צילום: מוטי קמחי)
    ההפגנה בכיכר הבימה נגד הגירוש(צילום: מוטי קמחי)

     

    רצף אירועים אלים שילדים נחשפים אליו

    כדי להבין את חומרת הפגיעה בילדים, יש להבין את רצף האירועים אליהם הילדים נחשפים לרבות רדיפה אחריהם ואחר הוריהם ברחובות או פריצה פתאומית של משטרת ההגירה אל ביתם, לרוב בשעות הלילה. לילד ולהורה לא מתאפשרים תהליכי פרידה, הסתגלות והכנה לקראת העזיבה - מבחינה כלכלית, רגשית ולוגיסטית.

     

    במחקר שנערך בקרב ילדי מהגרים ומבקשי מקלט שנכלאו בישראל, נמצא כי הליך המעצר נחווה כחוויה שלילית וקשה ביותר עבור הילדים. במעצרים נכחו בממוצע כעשרה פקחים במדים ולעיתים גם שוטרי משמר גבול נושאי נשק. חמישית מהילדים הופרדו ממשפחתם במהלך הכליאה. תנאי המעצר והכליאה כללו צפיפות רבה וקטינים רבים ציינו שלא ניתנה להם גישה לציודם האישי, לשירותי רפואה, רווחה וחינוך. שיעור ניכר מההורים חוו מצוקה פסיכולוגית עזה, חרדה, דיכאון ומחשבות אובדניות.

     

    מעבר לתהליך המעצר, יש לזכור כי מלכתחילה ילדי מהגרים נמצאים בקבוצת סיכון לתחלואה נפשית, עקב חשיפתם היומיומית לגורמי לחץ רבים בסביבתם, כולל גילוי אפליה וגזענות, גישה מצומצמת לשירותי בריאות, חינוך ורווחה.

     

    בבדיקות שערכנו - הן לילדים כעת והן לילדים בגלי גירוש קודמים - הממצאים חוזרים על עצמם. כך לדוגמה, ילד בעשור הראשון לחייו, יליד ישראל, לזוג הורים מהגרי עבודה, שעובדים שניהם כמטפלים סיעודיים. הילד אובחן עם הפרעה פוסט-טראומטית בדרגת חומרה בינונית על רקע פעולות המעצר הברוטליות של פקחי רשות ההגירה, שכללו פריצה לבית בשעות הבוקר המוקדמות עם מקדחה חשמלית, שבירת חלונות, צעקות ואיומים ומעצר למשך ימים ארוכים. כל זאת, ללא מעורבות של איש טיפול בשום שלב. גם חודשים לאחר המעצר אותו הילד סבל מבעיות שינה, סיוטים, בכי, חרדת נטישה וסירוב להיפרד מאמו, ומחשבות אשם חוזרות ("אמא, מה עשיתי רע?").

     

    טראומטיזציה משנית. גם חבריהם של הילדים המועמדים לגירוש עלולים לסבול (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    טראומטיזציה משנית. גם חבריהם של הילדים המועמדים לגירוש עלולים לסבול(צילום: shutterstock)

     

    סכנה לבריאות הנפשית של הילדים המגורשים ולחבריהם

    נייר עמדה שכתבה לאחרונה קבוצת מומחים בבריאות הנפש ובכללם כותבי טור דיעה זה, על סמך מחקרים בעולם ובישראל ועל סמך ניסיון טיפולי במהגרים בישראל, מדגיש כי מעצר, כליאה וגירוש של ילדים מסכנים את בריאותם הנפשית ואת התפתחותם העתידית באופן משמעותי וחמור. לגירושם של ילדי מהגרים יש השפעה שלילית ברורה על מצבם הנפשי של הילדים ומשפחותיהם, שיכולה להתבטא בדיכאון, חרדה, פוסט טראומה, הפרעות התנהגות, שינויי אישיות, ובמקרים קיצוניים-תחלואה בספקטרום הפסיכוטי ואף למחשבות על מוות ואובדנות.

     

    כיון שזהותם החברתית-תרבותית ושפתם היא עברית, ספק אם במדינת היעד יהיה טיפול מותאם שפתית ותרבותית עבור אותם הילדים, שככל הנראה, יזדקקו לאותו טיפול נפשי. לאור הנזק הצפוי לילדים ולהוריהם, קלינאים רבים ואיגודים מקצועיים בתחומי רפואה ובריאות הנפש בארץ ובעולם- כולל הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, האיגוד האמריקאי לפסיכולוגיה, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ועוד - מתנגדים למעצר, כליאה, הפרדת ילדים מהוריהם וגירוש ילדי מהגרים בניגוד לרצונם, וקוראים להפסקת פרקטיקות אלה לאלתר.

     

    אבל הנזק הנגרם הוא לא רק לילדי המהגרים. אנו כחברה ובתוך זה ילדינו, משלמים מחיר כבד על תהליכי הגירוש אלה. מחקרים רבים מלמדים על הטראומטיזציה המשנית הנגרמת לבני אדם הנחשפים לאירועים קשים הנגרמים לבני אדם אחרים. במובן זה "הטראומה מדבקת".

     

    כשאנו גורמים סבל כבד לילדים אלה, כשחבריהם לכיתה נחשפים לתהליכי המעצר הכליאה והגירוש, ונאלצים להיפרד באופן פתאומי מחבריהם, גם הם כמו ילדי המהגרים, חווים את הלחץ, החרדה והחשש לעתידם שלהם, גם אם אינם נמצאים בסכנה של ממש.

     

    מחקרים מראים כי לילדים אזרחים שאינם בסכנת גירוש עלולה להיגרם פגיעה נפשית, כמו גם לפקחים ולשוטרים שמבצעים את תהליך הגירוש.

     

    כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ (ויקרא, י"ט ל"ד). היחס לגר מופיע 36 פעמים בתנ"ך - יותר מכל ציווי או איסור אחר. ולכן, כל מי שחרד לדמותה של המדינה והחברה בה אנו חיים חייב - רפואית, חברתית, והומניטרית - להתנגד לגירוש ילדי מהגרים.

     

    הכותבים:

    ד"ר עסאם דאוד, MD, פסיכיאטר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר,  ד"ר יעל מאיר, PhD, פסיכולוגית קלינית מומחית, מומחית בטיפול בילדים ונוער במצבי הגירה, ד"ר עידו לוריא, MD, MPH, פסיכיאטר מומחה, בעל תואר מוסמך בבריאות הציבור, יו"ר החברה לבריאות הנפש בקהילה

     

     

    צפו: מנהלי בתי ספר בתל אביב פונים לדרעי לעצור את הגירוש

      

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אונו ניוז
    הפגנה נגד גירוש לפיליפינים
    צילום: אונו ניוז
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים