שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חבית נפץ היסטורית: האינטרסים הנסתרים של סיפורי התנ"ך
    כיצד ניתן ללמוד את הסיפור היהודי מספר שאינו היסטוריה, מדוע גם ל"כופרים" כדאי ללמוד תנ"ך - ולמה דוד הוא הדמות הכי משמעותית בו: ד"ר אילן אבקסיס ואסף וול רוצים שתקראו את ספר הספרים קצת אחרת. "אותנו מעניינים טקסטים ועובדות. למשל, הבדלי הגרסאות בסיפור מות שאול - ולמי יש אינטרס לדבוק בכל אחת מהן?"

    "קשה לנו לראות איך מתעללים בתנ"ך", נאנח אסף וול. "כל אחד והאינטרס שלו: הדתיים רוצים להוציא את דוד המלך צדיק, הפמיניסטיות רוצות למצוא זכויות לנשים באוהל של יעל, הירוקים ניכסו את נח והתיבה - וחוקרי המקרא הגרמנים סתם אנטישמים, שרוצים להוכיח שאין ליהודים שום יצירה מקורית או זיקה לארץ ישראל".

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>    

     

    את ד"ר אילן אבקסיס הוא פגש כשכתבו דוקטורט בחוג למקרא, ומאז הם לא מפסיקים להתעצבן על מה שלטעמם כולנו מעוללים לתנ"ך. עכשיו הם יוצאים בסדרת מפגשים סביב הסיפור האמיתי של התנ"ך ("תנ"ך לפנים"), ובראיון משותף מספרים כיצד ניתן ללמוד את הסיפור היהודי מספר שאינו היסטוריה, מדוע גם ל"כופרים" כדאי ללמוד תנ"ך - ולמה דוד הוא הדמות הכי משמעותית בו.

     

    קיראו עוד בערוץ היהדות : 

     

    את הצמד המלומד אני מכיר היטב. בפעם האחרונה שבה צפיתי בהם יחד על בימה משותפת, הם הרצו ברצינות תהומית ב"כנס האקדמי בנושא צ'אק נוריס", שהתקיים ממניע סאטירי למחצה. אבל גם אם יהיה הומור בהרצאה על "נתיב הגוויות" של דוד המלך, הוא ילווה מחקר אקדמי רציני.

     

    הכי משפיע. דוד ()
    הכי משפיע. דוד
     

     

    "האמת היא שהתנ"ך הוא בסך הכול יצירה מאוד פשוטה. כשקוראים בו ללא פניות, מגלים מהר מאוד את הסיבוב שמנסים גורמים אינטרסנטיים לעשות עליו", אומר וול. "לא מדובר בספר היסטוריה, הוא כותב זאת במפורש, למשל: 'וכל יתר דברי מאן-דהוא כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה או ישראל'. רוצה לדעת את ההיסטוריה שלו? קח את ספר דברי הימים ותקרא שם, לא אצלי".

     

    הכול בעיניי המתבונן

    לדברי ד"ר אבקסיס, "התנ"ך מספר לנו סיפור שאפשר ללמוד בזוויות שונות. אנחנו לא עוסקים רק בשאלה מה קרה, אלא גם מדוע זה סופר כך ולא אחרת. למי היה רצון לתאר את האירועים - ובעיקר להעניק להם פרשנות המאירה דמויות היסטוריות באור חיובי או שלילי".

     

    הקפות שניות: שמחה בחסידויות (צילום: EPA)
    כמות הפרשנויות ככמות המגזרים(צילום: EPA)

     

    כך לדוגמה, מביא וול את סיפור שושלתו של דוד שמקורה בפרץ, "אחד התאומים שנולד מתמר כתוצאה ממעשה מאוד לא מוסרי עם חמיה, יהודה", כדבריו. "בקצרה, היא התחפשה לזונה ופיתתה אותו. למי היה אינטרס לכתוב כזה סיפור ולהטיל דופי כזה בשושלת בית דוד?

      

    "מאידך גיסא, במגילת רות מברכים אנשי בית לחם, מקום מוצאו של דוד, את בועז בברכה התמוהה: 'ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה'. לאור המעשה ההוא, איזו מן ברכה זו? אלא שאנשי בית לחם כנראה כלל לא הכירו את הסיפור המטיל דופי בשושלת בית דוד, או שהיה להם אינטרס למחוק אותו".

     

    מלחמת עולמות פילוסופית

    יש בתנ"ך משהו נפיץ במיוחד. בעוד שסוגיות כמו אבולוציה ובריאה כבר איבדו מזוהרן הדרמטי, התנ"ך ממשיך להיות חבית חומר נפץ. החילונים מצהירים שגנבו להם את ספר-הספרים, אך בפועל טרם הגישו תלונה במשטרה (אולי בשל התור הארוך ליומנאי של משטרת ההדתה). החרדים מפחדים לקרוא בו ללא השגחת מבוגר בדמות מדרשי חז"ל - והסרוגים נוהרים בהמוניהם לערבי עיון שבהם רבנים שהם גם דוקטורים נזהרים שלא לעבור את הגבול.

     

    "התנ"ך נוגע בנימים הכי עמוקים של שאלת הזהות העצמית, הקהילתית, הלאומית והדתית", אומר ד"ר אבקסיס. "גם אם אתה הכופר הכי גדול - התנ"ך הוא עדיין נקודת הייחוס שלך, שכן הוא אחת משתי ה'רגליים' של התרבות המערבית, וגם נדבך חשוב באיסלאם. לכן, לכל שיח מקראי יש פוטנציאל להפוך למלחמת עולמות".

     

    את החריש העמוק בדרך לגילוי האמת הם בחרו להתחיל, כאמור, בדוד המלך. "כוכב הצפון של התנ"ך", כפי שמכנה אותו ד"ר אבקסיס. "יתר הדמויות מיישרות קו לפיו. הוא הדמות הכי חשובה, הכי משפיעה והכי בולטת בתנ"ך. ספר בראשית מקדיש למוצאו הקדמון של דוד פרק שלם, ויש גם מגילה שלמה המתאר את מוצאו הקרוב יותר - רות. הוא גם היחיד שהובטח לו ולצאצאיו שלטון עולמים על עם ישראל".

     

    וול מוסיף כי "דוד הוא דמות שמרוב דיבור וכתיבה עליה - נשכח לגמרי הסיפור המקורי שלה. מדובר באדם מרתק שנקלע בזמן הנכון למקום הנכון כדי לייסד שושלת שבסופה יבוא המשיח, שגם הוא בן דוד. חשוב לא פחות: היה לו יותר מזל, ודווקא הגירסה שלו לאירועים התקבעה כתנ"ך.

     

    ניסו להכחיש את דמותו של דוד

    "אנשים קוראים את התנ"ך ב'חתיכות' מקוטעות ולאור פרשנויות, ולא שמים לב שבאופן ממש מוזר, כל מי שעמד בדרכו של דוד יצא מהמשחק באופן מסתורי. אחד קיבל התקף לב (נבל הכרמלי); הטוען לכתר, שאול, עם כל בניו נהרגו בידי בעלי בריתו של דוד - הפלשתים. טוען לכתר אחד נרצח 'בניגוד להוראות' (איש-בעל); גם רמטכ"ל המלך הקודם נרצח (אבנר) ועוד רמטכ"ל חטף סכין בגב (עמשא). בעלה של המאהבת 'נפל בקרב' (אוריה החתי). הבן שניסה לתפוס את מקומו נהרג גם הוא (אבשלום).  

     

     

    "יש עשרות כאלה, ותמיד דוד נורא מצטער על כל אחד שנהרג ואפילו מקונן עליו, אבל הוא לעולם אינו אשם. מי שקיבל חינוך דתי, לרוב יצדד בדמותו של דוד, בגלל הפרשנויות והמדרשים. מאידך גיסא, חילונים יזדהו יותר עם דמותו של שאול, בעיקר בשל הנטייה לעמוד לצד האנדרדוג הטראגי. אבל ד"ר אבקסיס ואני לא נמצאים בעולם הפרשנות וגם לא בעולם הספרותי והרגשי. אותנו מעניינים טקסטים ועובדות. למשל, מדוע יש הבדלי גרסאות כל כך מהותיים בסיפור מות שאול בקרב הגלבוע - ולמי יש אינטרס לדבוק בכל אחת מהן?"

      

    אם חשבתם שהטיעונים הללו משחקים לידיהם של מכחישי התנ"ך, וול כאן כדי להבהיר: "דמותו ההיסטורית של דוד הוכחשה בידי חוקרי מקרא רבים, בעיקר מאירופה, עד שנת 1993. באותה שנה נמצאה כתובת ארמית בתל דן המזכירה את 'בית דוד'. מכחישי המקרא המשיכו לטעון טענות שונות אבל אז, ב-1994, נמצא שבר נוסף מאותה הכתובת, שביצע במכחישים וידוא הריגה. 

     

    גם נתניהו: דמות תנ"כית קלאסית

    "מאז, מדי כמה שנים עולות בידי ארכיאולוגים עדויות כתובות מבטן האדמה, המבססות את האמינות המקראית. למשל כתובת עקרון, כתובת תל-קיפא והבּוּלות, החותמות הצצות בעיר דוד חדשות לבקרים - כל אחת מהן היא מסמר נוסף בארון הקבורה של הכחשת המקרא".

     

    אסף וול (צילום: שי וקנין)
    "רוצחים סדרתיים, דאחקות של נביאים והסתלבטויות סמויות של הסופרים על הקוראים שלהם". אסף וול(צילום: שי וקנין)

     

    מתחת למעטה הציני יש לוול ולד"ר אבקסיס כוונות טהורות: "התנ"ך הוא כמו מערת הנטיפים – צריכים לגלות את היופי שבה. אנחנו רוצים להסביר על הנוף, לתאר תהליכים ספרותיים והיסטוריים, ולהראות למבקר פינות חמד בתנ"ך. ההבדל הוא, שאחרי מפגש איתנו, כל אחד יכול לבקר בעותק של מערת הנטיפים שיש לו בבית".

     

    וול רוצה להוציא את התנ"ך מהנישה חמורת הסבר שהוא מונח בה: "יש בו דברים פי אלף יותר מעניינים כמו רוצחים סדרתיים, דאחקות של נביאים והסתלבטויות סמויות של הסופרים על הקוראים שלהם. אבל בשום מקום לא מספרים את זה לקוראים".

     

    מי הדמות הבאה אחרי דוד?

    וול: "סרגון השני, מלך האימפריה האשורית. זה שהגלה את עשרת השבטים, מת מוות מפתיע בשדה הקרב וגופתו נגנבה על ידי שבט ברברים. הוא בהחלט טיפוס ששווה להתעכב עליו. בהמשך אולי נדבר גם על הדמות התנכ"ית האולטימטיבית: בנימין נתניהו".

     

    ד"ר אבקסיס: "חשבתי על שרח בת אשר, שנזכרת ברשימת יורדי מצרים וגם ברשימת יוצאי מצרים. כלומר הייתה קשישה מופלגת. אני רוצה לדון בשאלה מדוע דווקא היא זכתה לתהילת עולם בסרט 'חגיגה בסנוקר' כאחת מעשרת הצדיקים שנכנסו לגן עדן עוד בחייהם".

     

    • המפגש הראשון בסדרת "תנ"ך לפנים" יתקיים היום (ה', 12.9) בשעה 20:00, בבית ציוני אמריקה

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים