שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הפכו לחברות הכי טובות בזכות הלידה
    הן הכירו בבית החולים לפני או אחרי הלידה, תמכו אחת בשנייה והפכו להיות חברות טובות. נשים מספרות על קשר מיוחד וחיבור מיידי - "גם אם אנחנו לא תמיד מוצאות זמן להיפגש, היא תמיד שם עבורי"
    אנחנו רגילים ליצור חברויות חדשות דרך מקומות העבודה, לימודים, אפילו דרך ההורים בגן של הילד. אבל מסתבר שגם במקומות פחות צפויים יכולה להירקם חברות אמת. "ענבל ואני הכרנו לפני ארבע וחצי שנים במחלקת אם ועובר בבלינסון, מחלקה שמטפלת בנשים הריוניות עם בעיות", משתפת מיכל שעיה. "יש לי מום בלב, ולמרות כל התחזיות של הרופאים, הבאתי ילדה לעולם, וענבל שכבה בחדר ליד החדר שלי. 

     

    "התחלנו לדבר, להכיר אחת את השנייה. לשתינו זה היה ילד ראשון, שתינו היינו בתחושה נפשית קשה, היינו זקוקות אחת לשנייה. ממש לא במודע התחלנו לדבר, ומאז לא הפסקנו. ענבל הייתה באה כל יום לחדר שלי. היינו מדברות על הבדיקות ומחזקות אחת את השנייה".

     

    אחרי הלידה - התינוק צמוד אליך? הדעות חלוקות:

     

    צלמים: ליאור פז, אסף מגל, יוגב אטיאס וחגי דקל

    צלמים: ליאור פז, אסף מגל, יוגב אטיאס וחגי דקל

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ענבל גולדמן, כיום אם לשניים, מספרת: "אושפזתי בשבוע 26, עם ירידת מים. היריון בסיכון, בדיקות, אשפוזים, תקופה לא קלה. מיכל ואני זו אהבה ממבט ראשון, בהתחלה ישבתי אצלה בחדר, כי היא הייתה מחוברת לחמצן, ואחר כך ביקשנו להיות יחד. היה לנו המון במשותף - אותו גיל, היריון ראשון, בעלים עם מכנה משותף, אפילו האימהות שלנו התחברו. כשהיו באים לבקר אותי, היו מביאים פינוקים לשתינו, והפוך".

     

    נשים אחרי לידה (צילום: אלבום פרטי)
    "התחלנו לדבר ולא הפסקנו"(צילום: אלבום פרטי)

    החברות בין הנשים לא נעצרה בבית החולים, והמשיכה גם אחרי הלידה. "בחודש הראשון היינו מאוד מחוברות טלפונית אבל לא נפגשנו", מספרת שעיה. "לאחר חודש הצלחתי לשכנע את ענבל להיפגש לקפה, ומאז כמעט כל יום נפגשנו ובילינו יחד. בנוסף, היינו יוצאות בשבתות עם הבעלים והילדים, ונפגשים בבתים.

     

    "היה מאוד קל לתחזק את הקשר כי היינו ממש באותו הסטטוס. היום אנחנו פחות מצליחות לשמר על הקשר כמו שהיה, אבל אחרי כל מה שעברנו, לא נוכל לנתק את הקשר, הוא חזק מאוד".

     

    גולדמן מספרת שהיא הייתה "אמא היסטרית", ושעיה הייתה הראשונה שבאה לבקר אחרי הלידה. "היא הבינה אותי. כל חופשת הלידה היינו יחד. זו אהבת אמת".

     

    יש אתגרים בקשר?

    "כמו בכל חברות, לא תמיד מוצאים זמן להיפגש, אבל היא תמיד שם עבורי. הבעלים חברים, הילדים התחברו, יוצאים לטיולים יחד. מחוויה קשה - יצא משהו טוב".

     

    "בילינו יחד עם המשפחות" (צילום: אלבום פרטי)
    "בילינו יחד עם המשפחות"(צילום: אלבום פרטי)

    שיחות על הכול

    עירית מן וזהבה גל נפגשו מיד לאחר לידת בנותיהן. "עירית ואני הכרנו לפני 38 שנים, כששתינו ילדנו את בנותינו הצעירות", מספרת גל. "אני קיבוצניקית מגעתון ועירית משבי ציון. היינו יחד בחדר, והחיבור היה מיידי. לשתינו זו לא הלידה הראשונה, כך שההורמונים היו רגועים. עירית בוגרת החוג לספרות אנגלית ואני בוגרת ספרות עברית. עירית כבוגרת מכון אדלר ואני אז כבוגרת החוג לחינוך מיוחד. לשתינו יש יכולת להסתכל פנימה לנפש והשיחה מיד עברה לפסים רגשיים".

      

    הצלחתן לשמור על קשר?

    גל: "כשהשתחררנו החלפנו כתובות כי לא היה לי אז טלפון בחדרים של הקיבוץ, והקשר נותק פיזית, אך לא נפשית. כל פעם כשנסעתי ברכבת עברתי בשבי ציון, ניסיתי לדמיין מהו הבית של עירית. במהלך השנים נפגשנו באקראי מספר פעמים. אחרי כמה שנים נפגשנו במקרה ברחוב בנהריה והחלטנו ללכת לשתות קפה ביחד. עירית הייתה אחרי גירושין וחיפשה מקום מגורים. הצעתי לה לבוא לגור בקיבוץ.

     

    "היא עברה לקיבוץ והקשר היה יום-יומי. כל יום צעדנו יחד כארבעה ק"מ, כששתינו חשפנו את נפשנו זאת בפני זאת. דיברנו גם על ספרים ועניינים שברומו של עולם ואהבנו גם לנתח את חלומותינו". 

     

    מן: "הקשר תרם רבות להחלמתי מפצעי הגירושין. מאותה התקופה אני זוכרת אמירות של זהבה שהיו משמעותיות לי בקשר עם ילדי הצעירים. היא גרמה לי לחוש פחות אשמה והעניקה מסגרת ביטחון בהמון תחומים. היא חברת אמת".

     

    נהנות יחד מתחביבים משותפים (צילום: אלבום פרטי)
    נהנות יחד מתחביבים משותפים(צילום: אלבום פרטי)

    הן משתפות כי הקשר הוא של שתיהן הוא ללא בני זוג וללא ילדים, והוא נמשך במשך שנים, גם אחרי שמן עזבה את הקיבוץ ועברה לגור בכפר ורדים. הקשר ביניהן מתקיים בפגישות יזומות אחת לשבוע או שבועיים, ביציאה לסרטים ובהשתתפות קבועה בחוג בית לספרות. הן מעורבות ומעודכנת זו בחייה של זו, ומדגישות את התמיכה אחת בשנייה.

     

    חברות למסע

    "אישה אחרי לידה פוגשת אישה כמוה, שילדה וחוותה משהו דומה, והן כמו חברות למסע. זה פותח ומחבר ביניהן בנקודת הזמן הזו", מסבירה עינב יולביץ', פסיכולוגית קלינית, מטפלת בנשים וגברים לאחר לידה. החיבור לאימהות אחרות יכול לתרום גם לתחושת הביטחון של נשים ולידע שהן צוברות - "כשאת לומדת מאמא אחרת, את מתחזקת, וכשאת מלמדת אמא אחרת, את מרגישה בעלת ידע, כך או כך את מתמקצעת", מסבירה יולביץ'.

     

    לדבריה, "אישה רואה את עצמה בעיניים של אמא אחרת, וזה משמעותי. זו אמא שמרגישה כמוה. גם היא עייפה ואין לה כוח, והרבה פעמים אימהות לומדות לקבל את עצמן בזכות נשים אחרות".

     

    איפה הקושי בתחזוק קשרים מסוג זה?

    "בדרך כלל אחרי לידה נשים עייפות ואין להן כוח. הכי קל זה להיכנס למיטה, לראות טלוויזיה, ולעיתים יש עוד ילדים שדורשים תשומת לב, ולכן זה מקשה לשמור על קשרים חברתיים. הן עסוקות סביב הילדים ואין מספיק זמן.

     

    "חברות אחרי לידה דורשת אחזקה. אישה צריכה שיחזקו ויכילו אותה. מישהי שתהיה שם מבלי לדבר. היא יכולה להתלונן, לשתף על כל נושא שקשור אליה ולא רק לתינוק, מישהי שפשוט תהיה שם בשבילך. חברה".

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלבום פרטי
    ענבל גולדמן ומיכל שעיה
    צילום: אלבום פרטי
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים