שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    דנה דבורין: "הייתה לי התבגרות יוצאת דופן"

    היא התפרסמה בגיל 12, הופיעה בטלוויזיה והייתה נערה עצמאית ודעתנית. כיום, כאמא לשתי בנות מתבגרות וכמגישה תוכנית רדיו על הורות, היא אומרת: "גיל ההתבגרות הוא אחת התקופות הכי יפות בחיים"

    "מגיל 12 הופעתי בטלוויזיה. הייתי ילדה עצמאית ודעתנית, היו לי חיים מלאים בהופעות, הצגות וטלוויזיה. הייתה לי התבגרות יוצאת דופן", מספרת דנה דבורין. "כמתבגרת אמנם לא מרדתי בהוריי או במסגרת החינוכית אבל היו לי הרבה עניין ועשייה מחוץ לבית, וההורים שלי הבינו שהלימודים הם לא הדבר היחיד החשוב עבורי.

     

    דבורין היא כיום אמא לשתי בנות (16 ו-10), וכאמא למתבגרות היא מתמודדת עם אתגרי ההורות: "אני משתדלת לראות כל אחת מהן כאישיות בפני עצמה", אומרת דנה, "מבחינתי היופי ביחסים הוא לדעת שהבאת ילד לעולם, וזה מעניין להכיר את הבן אדם שהוא עכשיו ושהוא יהיה בעתיד".

     

    דנה דבורין (צילום: מושיק ברין)
    דנה דבורין: "ציונים לא הופכים אותך לאדם טוב יותר"(צילום: מושיק ברין)

    היא מייסדת ומנהלת אמנותית שותפה בתאטרון פלטפורמא, בימאית ויוצרת, ולאחרונה החלה להגיש את תכנית הרדיו "הקול יחסים", שיתוף פעולה בין "רדיו מהות החיים" למכון אדלר, במסגרתו דבורין משדרת לצד גליה אלכסנדר ודליה אילת, תכנית שבועית בנושאי הורות.

     

    מהו האתגר המרכזי בהורות עבורך?

    "האתגר המרכזי עבורי כאמא הוא לאו דווקא להיות במקום של הזדהות עם הילדה שלי, אלא לגלות אמפתיה, ויחד עם זאת לחשוב מה היא צריכה לשמוע עכשיו. וזה אומר, שאם אני רואה את הילדה שלי בסיטואציה שבה אני מרחמת עליה, אני מבינה שיכול להיות שהיא דווקא צריכה לראות אותי חזקה כי זה מה שנכון עבורה כרגע.

     

    "לפעמים, כהורה כשאת נמצאת במצב של הזדהות, את לא מציבה גבול ברור שמסמן לילד שלך: 'אתה יכול/מסוגל', אז מבחינתי זה מקום שאתה לא באמת מבין מה הילד שלך צריך. בסופו של דבר, כשאנחנו מתחבטים מול הילדים שלנו, צריך קודם כל להיות בהקשבה, ולראות את הצרכים של הילד. ואני אומרת את זה לעצמי מדי יום, וזה לא פשוט".

     

    כיצד זה בא לידי ביטוי בחיי היום- יום?

    "חשוב לי מצד אחד לעודד אותן להשקיע בלימודים, ומצד שני להסביר להן שציונים לא הופכים אותך להיות אדם טוב יותר או פחות. ביום-יום, אני נמצאת מול הבת שלי ומנסה להסביר לה שהלימודים הם דבר חשוב, למרות שיש לי ביקורת על מערכת החינוך.

     

    "אני לא הייתי תלמידה מדהימה, הייתי בינונית, ובחוויה שלי הייתי במקום אחר, עניינו אותי דברים אחרים. ובכל מקרה, סיימתי את התיכון, ואני חושבת שהצלחתי בחיי, בלי להכנס לפילוסופיה של מהי הצלחה. אני יודעת שהבת שלי עושה המון דברים: היא בצופים, היא במגמת תאטרון וגולשת, אבל ברור לי שהיא צריכה לסיים את התיכון עם תעודת בגרות.

     

    "ביום-יום אני מתמודדת עם הפער הזה שבו מצד אחד אני מנסה להראות לה שאני מבינה ומאד מעריכה את מה שהיא עושה, ומצד שני אני צריכה להסביר לה שהלימודים חשובים, וזה אתגר משמעותי וקשה".

     

    צילום: אורי דוידוביץ'

    צילום: אורי דוידוביץ'

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    גבולות חדשים

    דבורין חושבת שגיל ההתבגרות הוא אחת התקופות הכי יפות בחיים: "העולם נחשף בפניך, ההורמונים משתוללים, את מתחילה להבין מה זאת תשוקה, את הופכת להיות אישה, את מגלה את עצמך, מתמודדת. יש כל כך הרבה חוויות בגיל הזה.

     

    "ברגע שאתה מתחיל ללמוד את העולם כבוגר אז אתה מחפש גבולות חדשים. בחיפוש הזה זהו המקום שלנו כמבוגר אחראי, כי זוהי תקופה שמעצבת את הילד כבן אדם. צריך לזכור שהילדים נמצאים בגיל שלא מעניין אותם דבר חוץ מעצמם, וצריך לדעת שגם זה בסדר, ושהם מספיק חכמים כדי לדעת מה נכון ומה לא. לילדים שלנו יש אופי משל עצמם, וצריך לסמוך עליהם. מבחינתי כל ילד וילדה הם אישיות בפני עצמו, והרעיון הוא להעצים את הילד שלך. הילד שלך לא צריך להתנהג כמוך כי אחרת - מה זה מעניין?"

     

    את רואה בבנות שלך משהו שמזכיר לך את עצמך בגיל ההתבגרות?

    "כן, הן שתיהן עומדות על שלהן ודעתניות. הן גם יודעות לשרוד, לעגל פינות היכן שצריך, כמוני, וזה חשוב לחיים. הן ילדות טובות. אין אצלנו לפרק גבולות. אפשר לנהל שיחה, לכעוס, אפשר גם לא להסכים וזה בסדר. ויחד עם זאת, צריך כל הזמן לזכור שהן מגיעות עם אישיות משל עצמן, עם כל ההשפעה שלנו עליהן, גם ברמה ביולוגית וגם בין אישית".

     

    קראו עוד:

    הדרך שלנו ללמוד אנגלית באמת

    האישה שהופכת זכרונות משפחתיים לבובות

    הרגע שהפכתי מ"צח" ל"אבא של"

     

    האם לדעתך הילדות של הילדים כיום דומה לילדות שהייתה לנו, ההורים, בעבר?

    "מבחינה רגשית, ילד הוא ילד, והוא חווה את אותם דברים: הוא מתרגש, מקנא וכדומה. אני מחזירה את עצמי בכל שיח למקום הרגשי כי כשמדברים על ההבדלים בינינו ובין הילדים שלנו, למשל, שוכחים שיש המון דימיון. אנחנו אנשים שחווים אותם רגשות רק בסיטואציות שונות.

     

    "בעצם, אם אתה מנטרל את ההבדלים הטכנולוגיים אז הילדים כיום חווים חוויות שגם אנחנו מכירים מילדותנו, הן חיוביות והן שליליות, כמו חרם, לדוגמה. אבל ברגע בו העולם השתנה והפך לוירטואלי, הכול משפיע על הרגשות שלנו בצורה קיצונית.

     

    "כיום יש ריבוי של אינפורמציה ותכנים, ילדים נחשפים להמון דברים, הם מאוד חכמים ועם זאת הם מתבגרים יותר מוקדם, כך שאין ספק שעבור הילדים היום הכול הרבה יותר חשוף ונפיץ. כילדים אנחנו לא נחשפנו לאינפורמציה חיצונית בצורה כזו, ומצד שני, אנחנו הסתובבנו לבד, היינו עצמאיים והתמודדנו עם הפחדים שלנו מול עצמינו".

     

    המטרה: קשר טוב עם הילדים

    "הסמכות ההורית כפי שגדלנו עליה נראתה אחרת. ההורים היום נדרשים לייצר הורות חדשה, כאשר שיטות וכלי חינוך שחווינו בעבר, כמו: אלימות, הם כלים לא רלוונטיים היום", מסבירה גליה אלכסנדר, מדריכת הורים, מורה בסגל ההוראה של מכון אדלר, ומי שמגישה יחד עם דבורין את תכנית הרדיו. "בדרך ליצירת הורות חדשה נוצר מצב בו הרבה כללים מתבלבלים.

     

    "בנוסף לכך, כיום, כהורים, אנחנו רוצים שהילדים שלנו יחוו ילדות טובה ומאושרת, וזה דבר שבכלל לא העסיק את ההורים שלנו. ההורים שלנו דאגו שהילדים יהיו בריאים, יקבלו חינוך טוב, יסתדרו בעולם וירכשו מקצוע. השאלות שלהם לא היו שאלות של איכות חיים אלא של הישרדות. לעומת זאת, ההורים היום רוצים שלילדים שלהם תהיה ילדות כיפית, שיהיה לילד מה שהוא צריך, ושיראה עולם. וכיום אנחנו לא מסתפקים בהישרדות, אלא רוצים לחיות טוב, ואנחנו נעזרים בבעלי ידע כדי למקסם את איכות חיינו".

     

    גליה אלכסנדר. "ההורים נמצאים בלמידה מתמדת" (צילום: אלבום פרטי)
    גליה אלכסנדר. "ההורים נמצאים בלמידה מתמדת"(צילום: אלבום פרטי)

    מה השאיפה המרכזית של ההורים בכל הנוגע ליחסים עם הילדים?

    "להורים יש שאיפה שיהיה להם קשר טוב עם הילד שלהם. ועכשיו השאלה היא - מה זה קשר טוב? האם זה אומר להיות חבר של הילד שלי? אנחנו חווים תהליכים חברתיים עמוקים שמשנים את סגנון היחסים וסגנון התקשורת. ולכן אחת הדילמות העיקריות של הורים כיום היא הנסיון לחפש אחר שביל הזהב בין להיות הורה מעודכן שמדבר עם הילד בגובה העיניים, ובין לשמור על התפקיד שלך ולהיות מכוון, סמכות, מדריך ולטפח אותו.

     

    "מדובר במשימה לא פשוטה. הילדים שלנו חיים בעידן שבו החוץ נמצא שם כל הזמן: מיניות, סמים ואלכוהול, והם נחשפים לכל אלו, פעמים רבות, מוקדם מדי, כשהם לא תמיד מוכנים לכך. אם תמיד הנוכחות ההורית היא קריטית עבור ילדים, הרי שהיום על אחת כמה וכמה".

     

    ומה עושים במצב בו ההורים כלל לא יודע מה הילד רואה במסכים?

    "אם יש קשר מספיק טוב בין ההורה לילד אז ההורה אמור לדעת מה הוא רואה, פחות או יותר - אילו יוטיוברים ובמה הוא משחק. זה חלק מיחסים וקשר, וצריך קצת לחקור את זה, להבין מה עולמות התוכן שלו. הרבה פעמים הורים לא משוחחים עם הילדים כדי 'לא להכניס לילד רעיונות לראש' אבל צריך להבין שהילדים חשופים כל הזמן למה שיש לעולם להציע, והם חשופים לכך מהרגע שיש להם נייד.

     

    "לכן הנושא צריך להיות במודעות, וכדאי לייצר שיח שהוא לא דרמטי, אלא שיח פתוח על מה שיש לעולם להציע ומה דעתנו על זה. לשם כך צריך יכולות תקשורת שהן נמצאות שם כל הזמן. צריך לזכור שאנחנו כהורים נמצאים בתהליך למידה מתמדת, וללמוד את הנושא ואת התפקיד שלנו עוזר לחזק את הידע והחוסן ההורי".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלבום פרטי
    "צריך לזכור שילדים מגיעים עם אישיות משל עצמם"
    צילום: אלבום פרטי
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים