שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מה צריך ללמוד אם בכלל כדי להרוויח טוב? הקשר בין התואר לשכר

    הסטודנטים חוזרים לספסל הלימודים - ונשאלת השאלה מה צפוי להם בסיום התואר והאם הוא באמת נחוץ. בדקנו מה השכר הממוצע הצפוי להם במשרות הנחשקות במשק ומה חשוב למגייסים בחברות ההייטק הגדולות

    מאות אלפי הסטודנטים שיחזרו ללימודיהם ביום א' הקרוב יעמלו בשנים הקרובות על השלמת התואר בתחום שבו בחרו. במציאות התעסוקתית של היום, סביר להניח שרובם לא עושים זאת לשם הרחבת אופקים, אלא לשיפור סיכוייהם למצוא עבודה מתגמלת בהמשך. למי מהם יש סיכוי גבוה יותר להיחטף למשרות נחשקות עם שכר נאה בצידן, ועד כמה בכלל חשוב עדיין התואר כדי להבטיח קריירה מצליחה?

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    האם אנחנו חוזים בגסיסת התואר האקדמי?

    איזה תואר ראשון הכי מתאים לכם ללמוד?

    הסטודנטים נאלצים לשלם יותר על שכירות

    שיעור חשבון: מה מציעים הבנקים השונים לסטודנטים

    למדתם הייטק? רוב הסיכויים שאתם מרוויחים יותר מ-13 אלף שקל נטו

     

    מנהל הגיוס של פייסבוק ישראל, תג אדלר, בעל ותק של 20 שנה בתחום הגיוס, אומר כי חלה ירידה בחשיבות המוקנית לתארים בבחינת קורות החיים של המועמדים בענף. "הגיוס של עובדים לענף השתנה בכך שהוא יותר פתוח לאנשים שאין להם תואר, אבל שיש להם את הניסיון הרלוונטי", הוא מציין. "אם לפני 20 שנה היית חייב להחזיק בתואר כדי שבכלל יסתכלו עליך, היום יסתכלו עליך גם בלי תואר".

    צעירים ברקע בניין (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה. עד כמה נחוצים לימודים לתואר במציאות של ימינו?(צילום: shutterstock)
     

    אדלר אמנם מדגיש שלתארים יש חשיבות גדולה ברכישת בסיס הידע התיאורטי, ואף מציין כי במסגרת זו מקיימת החברה שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות הכוללות תוכניות התמחות; אולם הוא מסייג ומבהיר כי בתפקידים טכניים כמו מהנדסי תוכנה, מנהלי פרויקטים או מנהלי נתונים, תואר לבדו לא בהכרח יעיד שלמועמד יש את הכישורים הנדרשים.

     

    בהתאם, הוא מוסיף כי יש לא מעט עובדים ואף מנהלים בחברה ללא כל תואר, או שהשלימו תארים בתחומים שאינם קשורים להייטק, כמו אנגלית או ביולוגיה - ועברו הסבה במסגרת הכשרה קצרה בהמשך. "ייתכן שיש לך מישהו עם תואר שלא יעבור ראיון עבודה, לעומת מישהו ללא תואר, שהוא ממתכנתי התוכנה הטובים שיש בעולם. זה קורה", הוא מספר.

     

     

    צוקרברג כמודל

    אדלר (43), נשוי לישראלית ואב לארבעה, משתף שבנו הבכור בן ה-13 הוא כבר מתכנת מעולה. "הוא מלמד את עצמו באמצעות קורסים ואני יכול להבטיח בוודאות די גדולה שעד שיגיע לגיל 18, הוא יקודד כבר תשע שנים ויהיה מתכנת טוב מאוד, עוד לפני שיגיע לתואר", הוא אומר.

     

    דוגמה מוכרת יותר, שאין ספק כי רבים חולמים עליה אף שהיא נדירה למדי, היא של מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, שנשר מלימודיו האקדמיים. לדברי אדלר, הליכי הגיוס משקפים גם את מאמצי החברה לגיוון, שיאפשר לעובדים מרקעים שונים להגיע לחברה. "יכול להיות מועמד שלא היה מסוגל לממן לעצמו לימודים, או שנשר מהם ופתח סטארטאפ", הוא אומר. "תואר מספק לך ידע תיאורטי, אבל הידע המעשי בא מניסיון בתכנות בשטח, וניתן לפתח את הכישורים הללו באופן שבו התואר לאו דווקא מספק את הניסיון הזה, בין אם בלימוד עצמי ובין אם בלמידה עם אחרים".

     

     

    באיזה תואר תרוויחו הכי הרבה?

    לפני נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), את מקבלי השכר הממוצע הגבוה ביותר במשק מובילים שכירי ענף ההייטק, ברובם בוגרי תארי מדעי המחשב והנדסת תוכנה. בראשם עומדים עובדי מרכזי מחקר ופיתוח תוכנה, עם 36.6 אלף שקל נכון לחודש יולי האחרון.

     

    אחריהם - עובדי ייצור מחשבים, ציוד תקשורת ומוצרי צריכה אלקטרוניים (27.3 אלף שקל בחודש), ייצור מכשירי מדידה ובקרה, מכשור אלקטרוני, רפואי ואופטי ועוד (27.2 אלף שקל בחודש), מו"פ (25.5 אלף שקל בחודש), תכנות מחשבים (23.7 אלף שקל בחודש), שירותי מידע (21.1 אלף שקל בחודש), וכן ייצור תרופות (20.3 אלף שקל בחודש).

       ()
     

    בין מקבלי המשכורות שחוצות את רף ה-20 אלף שקל בחודש נמנים גם עובדי בנקים (24.8 אלף שקל בחודש) וכן עובדי אספקת חשמל ומים (25.1 אלף שקל בחודש).

     

    מסקר שערכה עבור ynet חברת עוקץ מערכות, המספקת פתרונות ממחושבים בתחומי כוח אדם ופנסיה, עולה כי את רשימת המשכורות במגזר הפרטי מובילים בוגרי תואר ראשון במדעי המחשב, שהשתלבו בתפקידי הנדסת תוכנה ופיתוח בתעשייה. מדובר במשכורות התחלתיות של 18 אלף שקל ברוטו, שמגיעות לטווח של 25-35.5 אלף שקל ברוטו לאחר חמש שנות ותק. במסגת הסקר, נותחו 796 תלושי שכר של עובדים בעלי תואר ראשון בלבד שהונפקו מתחילת השנה.

     

    לדברי חיים מולכו, מנכ"ל עוקץ מערכות, השכר המשולם לבוגרים בתחילת דרכם נקבע לפי מוסד הלימודים והציונים, לצד הבנה עמוקה בתחום מסוים. "בוגרי 8200, יחידת אופק של חיל האוויר ויתר יחידות המחשוב הצה"ליות מסיימים את השירות עם ניסיון בלתי מבוטל, שמתורגם לשכר גבוה ולעיתים קרובות גם למענקי חתימה שמגיעים לעשרות אלפי שקלים", הוא מציין.

     

    ברשימה בולטים גם בוגרי תואר ראשון בפיזיקה, עם שכר התחלתי של 13.4 אלף שקל ברוטו, שיכול לטפס לכ-23 אלף שקל ברוטו לאחר חמש שנות ותק. מכיוון שרוב המשרות בתחום מצריכות תואר שני עם התמחויות בתחומים ספציפיים, הבוגרים יעבדו בתחילת הדרך בתפקידים שאינם דורשים מומחיות בחברות בתחום המכשור הרפואי, כשחלקם ישתלבו בהמשך במשרות ניהוליות כמו ניהול פרויקטים, מנהלי מוצר וראשי צוותים בתחום הפיתוח.

       ()
      

    בוגרי תואר ראשון בכלכלה, שהשתלבו בתפקידים בבתי השקעות ובחברות בתחום שוק ההון והנדל"ן, תופסים את המקום השלישי - עם שכר התחלתי של 7,300 שקל עד 9,300 שקל, שיכול לטפס עד לכ-14.5 אלף שקל לאחר חמש שנות ניסיון. בוגרי ראיית חשבון, שאינם מועסקים בפירמות הגדולות בישראל, יתחילו אף הם בשכר נמוך של 6,500 עד 8,000 שקל ברוטו, בהתאם למיקום המשרד, וייתכן שיגיעו לכ-14 אלף שקל ברוטו לאחר צבירת ותק.

     

    רו"ח גיא מונרוב, שותף בפירמת הייעוץ וניהול הסיכונים אלקלעי-מונרוב העוסקת בייעוץ עסקי, בקרה וניהול סיכונים, טוען כי השכר הנמוך שמשולם לעובדים בתחום החשבונאות הקלאסית נובע, בין השאר, מהתחרות העזה שדחקה מטה את שכר הטרחה עבור שעות יעוץ לרמה של 100 שקלים לשעה. עם זאת, הוא מציין כי עובדים שרכשו ידע והבנה בתחומי מערכות המידע, ניתוח ותחקור נתונים וביג דאטה, ירוויחו סכומים גבוהים יותר החל מההתמחות.

     

    עו"ד מתחיל בשכר של 5,300 שקל

    כפי שפרסמה המועצה ללימודים גבוהים (המל"ג) השבוע, קרנם של לימודי משפטים ותעשייה וניהול ירד משמעותית עם הצניחה במספר הסטודנטים שילמדו את המסלולים האלו השנה. לפי נתוני הלמ"ס, השכר בתחום מתן שירותים משפטיים עומד על כ-12 אלף שקל ברוטו בממוצע נכון לחודש יולי האחרון.

     

    הסקר של עוקץ מערכות מגלה כי עורכי דין מתחילים בשכר של 5,300 עד 7,900 שקל בחודש ברוטו, שמגיע ל-8,000 עד 12.8 אלף שקל ברוטו בלבד בחודש לאחר חמש  שנות ותק, בהתאם למיקום המשרד ולתחום מומחיותו.

     

    בקרב בוגרי תואר ראשון בתעשייה וניהול, השכר ההתחלתי נע סביב 8,000 שקל ומגיע עד לכ-13.5 אלף שקל לאחר חמש שנים. אלו מועסקים בעיקר במקצועות דוגמת מהנדסי בקרת איכות, מהנדסי תפעול וייצור, מהנדסי שירות, מהנדסי לוגיסטיקה ותכנון.

     

    במאמר שפרסמו ב-2014 הכלכלן זאב קריל, אסף גבע וצליל אלוני מאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, נקבע כי למי שבוחר במסלולי לימודים של מדעי המחשב והנדסה, יש סיכוי להרוויח שכר גבוה יותר ולהתקדם בסולם החברתי בהשוואה לתחומים אחרים. המאמר, שבחן את הפרמיה בשכר מרכישת השכלה גבוהה, קבע כי לתחומי מדעי המחשב וההנדסה יש פרמיה גבוהה במיוחד בהשוואה לבוגרי תחום החינוך, וכי לבחירה ללמוד אמנויות, פסיכולוגיה, אדריכלות ומדעי הרוח יש פרמיה שלילית.

     

    "פשוט לא רלוונטי אם יש או אין תואר"

    האם הדרך היחידה להגיע למשרות הבכירות במשק היא עדיין דרך תואר אקדמי? ברוב המקרים התשובה חיובית, אבל יש גם יוצאים מהכלל. אילון שטרן, סמנכ"ל משאבי אנוש בסטארטאפ גארידיקור העוסק בתחום הסייבר, מסכים כי תואר לבדו לא מעיד על טיב הכישורים של מועמדים. "בתפקידים של פיתוח תוכנה, אני מתקשה לחשוב על מצב שבו לא ניקח מישהו רק אם אין לו תואר", הוא אומר. "אם מגיע מועמד יצירתי וחכם, עם יכולות גבוהות וניסיון בפיתוח מוצרים מורכבים, זה פשוט לא רלוונטי אם יש או אין תואר".

      כלכלה אילון שטרן, סמנכ
    אילון שטרן, סמנכ"ל משאבי אנוש בסטארטאפ גארידיקור(צילום: לימור פורמן)
     

    בחברה מועסקים 168 עובדים, כ-100 מהם בישראל. חלק לא קטן הם יוצאי יחידות סייבר של הצבא, המהוות מזה שנים ארוכות מסלול בטוח להייטק. רבים מיוצאי אותן היחידות נחטפים מיד עם שחרורם לעבודה, ופעמים רבות לא ממשיכים ללימודים אקדמיים.

     

    שטרן מצין כי הניסיון המעשי והמקצועי שהם צברו במהלך השירות, עולה בהרבה על בוגרי האוניברסיטאות - הדבר המשמעותי ביותר מבחינתו בבואו לבחון קורות חיים של מועמדים. "אם מועמד יגיע מהצבא, אנסה להבין דרך קורות החיים אילו פיתוחים הוא עשה ובאיזה יחידות הוא שירת כך שניתן להניח שעשה דברים שרלוונטיים לנו", הוא מפרט. "אם הוא מגיע מחברות אזרחיות, אבדוק אם עבר כברת דרך בחברות נחשבות, שידועות בגיוס עובדים באיכות גבוהה, ולא בכזה שקופץ ממקום למקום כל שנה. כל זה הרבה יותר רלוונטי מתואר".

     

    כמי שמחזיק בוותק של 20 שנה בתחום משאבי האנוש, הוא גם מעיד על דעיכה הדרגתית בחשיבות של התארים בעולמות ההייטק. "בעולם הסטארטאפים, שבו אני עובד בשמונה השנים האחרונות, הנושא של השכלה אקדמית הרבה פחות משמעותי", הוא אומר. "הדרישה לתואר מאוד תלויה בתפקיד הספציפי שמבקשים לאייש, ויש תפקידים שזה לא חשוב בכלל. אם יש מתכנת, שמגיע עם ניסיון משמעותי בתחום שאנחנו צריכים כרגע, זה לא ישנה אם למד, לא למד או איפה למד".

     

    לצד זאת, הוא נזהר מלהספיד את בלימודים האקדמיים ומציין כי יש בהם יתרונות רבים, כמו רכישת ידע טכנולוגי עמוק ויכולת לביצוע תהליכים מסודרים. עם זאת, הוא סבור שהאוניברסיטאות נדרשות לשינוי בשיטות הלימוד והחשיבה הסדורות, כך שיתאימו לשינויים שחלו בעולמות התעסוקה. "יוצאי יחידות הצבא הם יצירתיים ובעלי יכולת לפתור בעיות במהירות, אבל גם לתואר יש ערך, כי הוא מביא חשיבה מסודרת ותהליכית עם עומק לעולמות התוכנה", הוא מציין.

     

    למי שיוצא מהצבא בלי כל ניסיון פיתוח משמעותי ורוצה להכנס לעולם ההיי טק, הוא ממליץ לבחור במסלול לימודים מסודר - ולא להסתפק בקורסי הכשרה קצרים. כך, למשל, ללמוד מדעי המחשב בצורה מסודרת באקדמיה ולהשתדל לסיים בהצטיינות, או באחת המכללות הטובות המאפשרות לימודים גמישים, ובמקביל לעבוד אפילו במשרה חלקית בחברה מובילה, כדי לצבור ניסיון.

     

    צבירת ניסיון במהשלך הלימודים

    מבחינתה של אורלי מיליצר, דירקטורית גיוס בחברת ההייטק נטורל אינטליג'נס העוסקת באתרי השוואות, לתארים יש חשיבות רבה ככלי למיון קורות החיים של מאות ואלפי המועמדים הנוחתים אצלה, באופן שעשוי לנבא הצלחה עתידית בעבודה. כך, למשל, הצטיינות בקורסים מסוימים במדעי המחשב נחשבת לדבר שעשוי לנבא הצלחה בתפקידי פיתוח הדורשים יכולות דומות.

     

    בין היתרונות הרבים בלימודים אקדמיים, היא מונה הקניית כלי למידה, כושר ארגון ועבודה בצוות, לצד עדות למכוונות למצוינות, התמודדות עם לחץ, כושר התמדה וחשיבה אסטרטגית. יתרון נוסף, לדבריה, הוא יכולת התמודדות בינאישית ומקצועית, שלא תמיד קיימת ברמה מספקת אצל מי שלא למדו. "לימודים במסגרת של שלוש או ארבע שנות לימוד לתואר הן חוויה מבגרת, מלמדת ומחשלת המפתחת יכולות בינאישיות שישרתו אותנו כבר במקום העבודה הראשון", היא מסבירה.

    אורלי מיליצר, דירקטורית גיוס בחברת נטורל אינטליג'נס. (קרדיט צלם: אלוניס צילום)
    אורלי מיליצר, דירקטורית גיוס בחברת נטורל אינטליג'נס.(קרדיט צלם: אלוניס צילום)
     

    עם זאת, גם מיליצר מציינת כי בוגרי יחידות טכנולוגיות בעלי ניסיון רלוונטי יכולים להתקבל למשרות טכנולוגיות במרבית החברות ללא השלמת תואר ראשון, וכי יש גם מקרים של טאלנטים שלמדו תכנות בכוחות עצמם ומפתחים מגיל צעיר.

     

    גם בעולמות הווב (WEB) ופיתוח למובייל ניתן למצוא בוגרי קורסים בתחום ובוגרי הסבות לתכנות, אבל מדובר במשרות זוטרות יחסית, ששכרן אינו גבוה במיוחד. בעולמות הפיתוח המתקדמים יותר, כמו גם בתפקידים בכירים, תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר נחשב עדין לתנאי הכרחי, לדבריה.

     

    בצד אלו, היא מציינת משרות רבות נוספות בעולמות ההייטק שאינן בהכרח דורשות תארים, דוגמת מנהלי קמפיינים ואנליסטים, בחלקם אוטודידקטים. בכל מקרה, מיליצר מציינת שכאשר מדובר במועמדים המגיעים בשיטת חבר מביא חבר, דרך המלצה מעובדים אחרים בחברה, התארים מקבלים חשיבות משנית לניסיון. "היכרות מוקדמת עם המועמד מייתרת את שלבי המיון הסטנדרטיים ופותחת דלת למועמדים, שבתהליך הנהוג לא היו עוברים אפילו את שלב המיון הראשוני", היא מוסיפה.

     

    לצעירים שמתלבטים לגבי עתידם התעסוקתי, היא ממליצה לבחור במסלול לימודים אקדמי באוניברסיטה בשילוב צבירת ניסיון מעשי בעבודה, גם אם במשרה חלקית, ולחילופין ללמוד במכללה שמציעה גם התנסות מעשית בתחום הלימודים או תקופת התמחות, המאפשרת לימודים בשעות גמישות.

     

    אלו שהופכים את התחביב למקצוע

    יש גם מקצועות שאין כל תואר שיאפשר ללמוד אותם. "כשאנחנו מגייסים לתפקיד של מטיס רחפנים, הדבר האחרון שאנחנו מסתכלים עליו הוא תואר אקדמי", מספרת אילי גרובכר (44), סמנכ"לית שיווק ביצרנית הרחפנים פרספטו. לדבריה, "קודם כל נדרש ניסיון בהטסת רחפנים בשימוש פרטי, ידע טכני בסיסי, ושיהיה מדובר באנשים אינטליגנטים ואחראיים דיים כדי לעבור מבחני רישוי בישראל ובכל במקום בעולם שאנחנו עובדים בו".

    אילי גרובכר, סמנכ
    אילי גרובכר, סמנכ"לית שיווק ביצרנית הרחפנים פרספטו
     

    החברה, שהוקמה לפני כארבע שנים, פועלת בין השאר בסינגפור, אוסטרליה ודרום אמריקה בתחום חדש יחסית של ייצור רחפנים אוטונומיים לשימוש מסחרי, כלומר כאלו שניתן להגדיר מראש את היעדים והמשימות שלהם, בלי להטיס אותם בפועל. עם זאת, הרגולציה במדינות השונות מחייבת את השגחתו של מטיס רחפנים מוסמך בשטח, שמכיר את נהלי הטיסה של רחפנים במקום, עובדה שיוצרת, לדבריה, דרישה הולכת וגדלה לעובדים בתחום אצלם ובכלל. "קיים מסחור בעובדים", היא טוענת, "החברות הגדולות מקימות טייסות וזה תחום שרק הולך וגדל".

     

    בסך הכל, כעשרה מבין 70 העובדים המועסקים כיום בחברה משמשים מטיסי רחפנים מוסמכים. חלקם יוצאי התעשייה האווירית או יחידות רלוונטיות בצבא, אבל יש גם כאלה שלמרבה ההפתעה, צברו את ניסיונם כשהחלו לעסוק בתחום כתחביב - והטיסו רחפנים להנאתם בסופי השבוע.

     

    אמנם גרובכר מסייגת שלמעט תפקיד ייחודי זה, בשאר התפקידים הטכנולוגיים בחברה כן מושם עדיין דגש על תארים מתקדמים ממוסדות מובילים ובהצטיינות; אבל גם דבר זה עשוי להשתנות בעתיד הנראה לעין. כך, היא מדגימה, ניתן להתקדם עם הזמן לתפקידים שמחייבים כיום תואר ראשון ושרף השכר שלהם גבוה יותר, כמו מהנדסי אפליקציות או מהנדסי מערכות שטח.

     

    "אם יש לך כוח אדם מעולה, שהגיע מתפקיד של מטיס רחפן, למד לבנות לאורך הזמן את המוצר ואת התוכנה והשתפשף גם בעבודה עם לקוחות - הוא הופך לכוח אדם סופר חשוב לחברה", היא מנמקת. "בכלל, עולם ההייטק גדול יותר ממהנדסי פיתוח, תוכנה וחומרה. יש המון תפקידים, כמו מנהלי שירות לקוחות, שלא דורשים ידע אקדמי ושמרוויחים בהם הרבה כסף. אני 20 שנה בהייטק וכבר מזמן לא מסתכלת על תארים. מעניין אותי מי הבן אדם, מה היכולות שלו ומה הניסיון הרלוונטי שלו בחיים לתפקיד שאני מחפשת".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה. לימודים אקדמיים
    צילום: shutterstock
    מומלצים