שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    צ'ילה, בוליביה, אקוודור: למה דרום אמריקה בוערת?

    הפגנות ענק משתקות מדינות באמריקה הלטינית. המשותף לכולן: צמיחה דרמטית בעשור שעבר – ואז האטה. מעמד הביניים התרחב, אזרחים מרגישים שמגיע להם יותר – ומי שלא נהנו מהפירות בשום שלב כועסים שבעתיים

    צ'ילה היא אחת המדינות העשירות ביותר באזור. האיטי היא הענייה ביותר. לאקוודור יש ממשלת מרכז. בוליביה בכלל סוציאליסטית.

     

    עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

     

    המהומות בצ'ילה. 18 כבר נהרגו

    המהומות בצ'ילה. 18 כבר נהרגו

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    סנטיאגו צ'ילה מהומות הפגנות מחאה על מחירי התחבורה הציבורית ויוקר המחיה (צילום: AFP)
    לא סוגרים את החודש. מפגינים בצ'ילה(צילום: AFP)
    מהומות בעיר ולפראיסו, צ'ילה (צילום: רויטרס)
    הטענה: ההון בידי האליטה. הצתה בוולפראיסו, צ'ילה(צילום: רויטרס)

    ובכל זאת, מפורט או-פרינס ועד סנטיאגו, מפגינים זועמים יוצאים בשבועות האחרונים לרחובות באמריקה הלטינית ובקריביים בדרישה לשינוי עמוק. הם הציתו צמיגים, בנייני ממשלה ותחנות רכבת ומטרו.

     

    מה מניע מפגינים במקומות הרחוקים זה מזה אלפי קילומטרים – במדינות שהפוליטיקה, הכלכלה, התרבות וההיסטוריה שלהן שלהן שונה מאוד זו משל זו – לפעולה דומה? גורם אחד חשוב: למרות ההבדלים ביניהן, כל המדינות המתמודדות בחודש האחרון עם הפגנות סוערות נהנו בעשור הראשון של המאה הנוכחית מצמיחה, מסחררת-לעתים, שאחריה באה דעיכה כשברקע הירידה במחיריהם של מוצרי ייצוא מרכזיים. אפילו האיטי, שכלכלתה סובלת בעיקרה מקיפאון, זכתה למיליארדים בסיוע מוונצואלה העשירה בנפט – רק כדי לראות את המיליארדים האלה נעלמים אחר כך.

    סנטיאגו צ'ילה מהומות הפגנות מחאה על מחירי התחבורה הציבורית ויוקר המחיה (צילום: AFP)
    560 דולר בחודש. המהומות בסנטיאגו(צילום: AFP)

    הדפוס של תנופה כלכלית ואז האטה הוא דפוס מסוכן עבור מנהיגים שאינם מהירי-תגובה דיים. הוא מרחיב את מעמד הביניים וגורם לאזרחים להרגיש כמי שמגיע להם לקבל יותר מממשלותיהם וכמי שרשאים לדרוש זאת. הוא מחדד את תחושת חוסר ההגינות שמרגישים מי שלא נהנו מהצמיחה ושרואים את שכניהם משגשגים בעוד הם עומדים במקום או בעוד מצבם מחמיר.

     

    לא עניים ולא עשירים מספיק

    צ'ילה, אחת ממפיקות הנחושת הגדולות בעולם, שגשגה בשנים 2014-2000, אבל אז צמיחתה נעצרה. הצ'יליאני הממוצע עדיין מרוויח 700-560 דולר בחודש – משכורת שלרבים אינה מספיקה לתשלום החשבונות החודשיים. ואז, אם לא די בכך, הוכרזה העלאה של ארבעה אחוזים במחירי הרכבת התחתית – התייקרות שממשלת צ'ילה טענה תחילה כי היא דרושה כדי להתמודד עם העלייה במחירי הדלק ועם היחלשות המטבע.

    סנטיאגו צ'ילה מהומות הפגנות מחאה על מחירי התחבורה הציבורית ויוקר המחיה (צילום: AFP)
    כבר לא אי של יציבות. בבירת צ'ילה(צילום: AFP)

    עבור אלפי צ'יליאנים, זו הייתה השפלה אחת יותר מדי אחרי שנים שבהן נתקלו בקשיים בעוד המדינה שגשגה. כבר שישה ימים שבמדינה מתנהלים עימותים בין מפגינים לכוחות הביטחון, ומספר ההרוגים במהומות הגיע כבר ל-18. הטלטלה כמעט שיתקה את צ'ילה, מדינה שבמשך שנים נתפשה כאי של יציבות.

     

    "אנשים יצאו להפגין כי הם מרגישים שהממשלה דואגת יותר לבעלי ההון ושהתוכניות הסוציאליות עוזרות לאזרחים העניים ביותר אבל לא לשאר האוכלוסייה", מסביר פטריסיו נביה, מרצה זוטר במרכז ללימודי אמריקה הלטינית והקריביים באוניברסיטת ניו יורק. "הם לא עניים מספיק כדי לקבל סובסידיה מהממשלה אבל גם לא עשירים מספיק כדי לקבל ממנה הטבות מס. הם התקוממו כדי שקולם יישמע".

     

    מרתה לגוס, מנהלת מכון סקרים בסנטיאגו, מוסיפה ששיעורי הצמיחה הסתירו את הריכוז המופרז של ההון בידי האליטה.

     

    תת-תזונה במעצמת הנפט

    כמו צ'ילה, גם אקוודור העשירה בנפט נהנתה מגידול חד בתוצר המקומי הגולמי שלה כשהנפט הגיע למחיר של 100 דולרים לחבית, והנשיא רפאל קוריאה בנה כבישים מהירים מרובי-נתיבים, נמלי תעופה ואוניברסיטאות. אבל אז מחירי הנפט צנחו, ואקוודור נשארה עם חובות של מיליארדים ועם גירעונות גדולים בתקציב.

     

    אש ברחובות אקוודור, החודש    (רויטרס)

    אש ברחובות אקוודור, החודש    (רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הנשיא שהתמנה אחרי קוריאה, לנין מורנו, לקח מקרן המטבע הבינלאומית הלוואה של 4.2 מיליארד דולר לשלוש שנים, והחודש הכריז על חבילת קיצוצים וצעדי צנע בשווי 1.3 מיליארד דולר, הכוללת הפסקה של סבסוד דלק וכתוצאה מכך עלייה חדה במחירי הבנזין והסולר. בעקבות זאת יצאו המונים מאזרחי אקוודור לרחובות. מי שהובילו את המחאה היו הילידים, המאורגנים-למדי, רובם תושבי הפריפריה. רבים מהם חקלאים שזכו להפיק רק תועלת מעטה – אם בכלל – משנות הצמיחה.

     

    כמרצה למשפטים, מצבה של מריאנה יומביי טוב יותר משל רוב התושבים במחוז בוליבאר ההררי באקוודור, המגדלים תירס ותפוחי אדמה או בקר, חזירים וכבשים. היא מסבירה שגם בשנים שבהן שגשגה אקוודור תחת קוריאה נותרו החקלאים הילידים בבוליבאר תלויים בגשמים משום שאין להם רשתות השקיה. יותר מ-40% מהילדים סובלים שם מתת-תזונה ותושבים רבים מרוויחים פחות מ-30 דולר בחודש.

      ()

    עוצר באקוודור בעקבות המהומות לאחר החלטתו של הנשיא לקצץ בסובסידיות - שהובילה לעלייה חדה במחירי הדלק (צילום: AP)
    אקוודור. שכר של פחות מ-30 דולר(צילום: AP)
    עוצר באקוודור בעקבות המהומות לאחר החלטתו של הנשיא לקצץ בסובסידיות - שהובילה לעלייה חדה במחירי הדלק (צילום: AP)
    מחירי הבנזין והסולר עלו. קיטו, אקוודור(צילום: AP)

    "למרבה הצער למדינה לא הייתה מדיניות של ניתוב משאבים כלכליים שיוציאו את הילידים והחקלאים מהעוני", הסבירה החודש יומביי בת ה-46 בעודה מפגינה ליד הפרלמנט של אקוודור. מורנו שם סוף להפגנות על-ידי כך שהסכים להחזיר את הסובסידיות, פתרון שלדברי אנליסטים הותיר אותו חלש יותר ויגרום לו כעת להתמודד עם אותן בעיות כלכליות שארבו למדינה לפני שההפגנות – שנמשכו שבועיים והיו לא-פעם אלימות – יצאו לדרך.

     

    ונצואלה קרסה, והאיטי איתה

    מצבה של האיטי היה בתחילת המאה ה-21 גרוע יותר משל כל מדינה אחרת באזור, אבל אז, החל מ-2009, הוזרמו אליה מיליארדי דולרים בנפט מסובסד בחלקו הגדול מאוד מוונצואלה. גורם נוסף היה זרם הסיוע הבינלאומי למדינה אחרי רעש האדמה האיום שפקד אותה ב-2010 ושיש המעריכים כי גרם ליותר מ-200 אלף הרוגים.

     

    ההפגנות בבוליביה: "גנבו את הבחירות"    (צילום: רויטרס)

    ההפגנות בבוליביה: "גנבו את הבחירות"    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    כשמחירי הנפט צנחו וכלכלת ונצואלה קרסה בא הסוף לסובסידיות לדלק, ומדינת האי – הענייה גם כך – מצאה עצמה מתמודדת עם מחסור עקבי בבנזין. חקירות שניהלו הסנאט של האיטי ומבקר פדרלי העלו את הטענה שפקידי ממשל מעלו במיליארדי דולרים הקשורים לתוכנית הנפט מוונצואלה. מפגינים פתחו במחאה – שבחלקה שאבה את כוחה מקבוצת צעירים היודעים לנצל את האינטרנט למטרותיהם – והודיעו כי לא יחדלו עד שהנשיא ז'ובנל מואיז יפרוש מתפקידו.

     

    בבוליביה, הנשיא אבו מוראלס נהנה מ-14 שנים של אינפלציה נמוכה וצמיחה של 4% בממוצע בשנה. אבל בשנים האחרונות פחתו ההכנסות של ארצו ממכירת גז טבעי בשל הירידה במחירים ובעתודות וכן בשל הירידה בביקוש בברזיל ובארגנטינה. מומחים אומרים שכלכלת בוליביה נראית פחות ופחות יציבה, וכשברקע הנתונים האלה – פחתה האהדה שלה זכה מוראלס בשל ניהולו את הכלכלה וההשקעה בתשתיות. הירידה בפופולריות שלו באה בעקבות שערוריות שחיתות בממשלו והתעקשותו להתמודד על כהונה נוספת אף שהחוקה אסרה עליו לעשות זאת ואף שבמשאל עם הצביעו הבוליביאנים נגד הסרת המגבלה הזו.

    בוליביה בחירות מהומות פעילי אופוזיציה לה פאס (צילום: רויטרס)
    בהפגנות בלה פאס. הנשיא מוראלס: "זה ניסיון הפיכה"(צילום: רויטרס)

    בוליביה בחירות מהומות פעילי אופוזיציה לה פאס (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

    בעקבות טענות לזיופים בבחירות שנערכו ביום ראשון השבוע פרצו הפגנות מחאה ברחבי בוליביה, בין השאר ליד תחנות קלפי. מהומות דווחו לפחות בשישה מתשעת האזורים המנהליים של בוליביה, ובבירה לה פאס השתמשה המשטרה בגז מדמיע בניסיון להפסיק עימותים בין תומכי מוראלס לתומכי מנהיג האופוזיציה קרלוס מסה. מפגינים יידו חזיזים ואבנים.

     

    המהומות החלו אחרי שוועדת הבחירות הפסיקה לפתע לעדכן בתוצאות, כשמוראלס הוביל על מסה בסיבוב הראשון בפער של כ-8-7 אחוזים, ונראה היה כי לראשונה ב-14 שנות שלטונו הוא ייגרר לסיבוב שני בבחירות, ושבסיבוב זה תוכל האופוזיציה להתאחד נגדו ולגבור עליו. כשפרסום התוצאות התחדש התקרב לפתע מוראלס לפער של 10% – הפער הדרוש לו כדי לנצח כבר בסיבוב הראשון. הבוקר הוא כבר חצה את הרף הזה. מוראלס טוען שההפגנות נגדו הן ניסיון הפיכה של מתנגדיו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים