שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אלו החיידקים שנמצאים בגופכם - מתי הם עלולים לסכן?

    מהחיידק הנפוץ שגורם לדלקת גרון ולצלוליט ועד לחיידק שאחראי לאקנה אצל בני נוער: כל מה שרציתם לדעת על החיידקים בגופכם ופחדתם לשאול

    אנחנו רגילים לפחד מעצם המחשבה אודותיהם ולהילחם בהם בכל דרך אפשרית, אבל קשה לדמיין את העולם שלנו נטול חיידקים. בפועל, רובם דווקא מועילים מאוד לגוף שלנו. יותר מכך, אחד הסימנים הראשונים לקיומם האפשרי של חיים בכוכב לכת כלשהו הוא הימצאותם של חיידקים.

     

    להבדיל מנגיפים, שהינם חסרי קיום כשלעצמם וזקוקים לתא חי כדי לשרוד, להתרבות ולהתפשט, החיידקים הם היצורים הזעירים ביותר שנחשבים לחיים, ומסוגלים להתרבות ולהתפשט בכוחות עצמם. החיידקים הופיעו כבר לפני כמיליארד וחצי שנים, וחוללו שינוי משמעותי בחיינו: באותה תקופה החל להשתחרר לאטמוספרה חמצן שמפרישים חיידקים מסוג "כחוליות", והודות לו מתקיימות רוב צורות החיים הידועות לנו. 

     

    קראו עוד:

    מחקר חדש חושף: כך החיידקים הופכים עמידים לאנטיביוטיקה

    לא רק סלמונלה: 10 החיידקים המסוכנים שנכנסים לכם לאוכל

    בארבע שנים: עלייה של 10% בתמותה מחיידקים עמידים

     

    כאמור, אנו מורגלים לחשוב שכל החיידקים מזיקים וגורמי מחלות, ואכן, רוב המחלות הזיהומיות הקשות מקורן בחיידקים. אבל למעשה מרבית החיידקים לא מזיקים כלל, ורבים אפילו מועילים לאדם וליצורים אחרים בדרכים שונות.

     

    כך, למשל, חיידקים מסוימים החודרים לחלב פרה מסוכנים מאוד לאדם. מנגד, חיידקי תסיסה מסוימים ממירים חלב למוצרי חלב, כמו גבינה, לבן ויוגורט. לחיידקים יש גם שימושים תעשייתיים: בטיהור שפכים מסתייעים בחיידקים לפירוק מוצרי פסולת ולנטרול חומרים רעילים, עושים בהם שימוש בהדבררת מזיקים ביולוגית וגם לצורך שיטות שונות בהנדסה גנטית, כשמשתילים גנים בתא חיידקי. לדוגמה: ההורמון אינסולין המופק מחיידקי אשריכיה קולי (אי־קולי).

     

     

    כמו העולם, גם בגוף האדם חיים מיליארדי חיידקים, שנמצאים בכל מקום: בדם, במוח, בשריר, במערכת העיכול, בריריות ועל פני העור. שילוב החיידקים בחיי היומיום שלנו נקרא "הפלורה התקינה" של הגוף, והוא כולל גם פטריות ונגיפים.

     

    בקרב אנשים בריאים, החיידקים הללו חיים איתנו "בשלום" ואינם פוגעים בגוף. אך במקרים מסוימים, שרבים מהם לא לחלוטין מובנים לעולם הרפואה, הופכים החיידקים את עורם: הם פולשים לזרם הדם, גורמים ל"סערה חיסונית" ויוצרים דלקת חמורה שיכולה להגיע עד להרס הרקמות ואף לגרום לסכנת מוות.

     

    הרגישים ביותר לנוכחות חיידקים הם אנשים בדיכוי חיסוני: חולי סרטן המטופלים בכימותרפיה, אנשים המקבלים טיפול ביולוגי נגד מחלות ראומטיות, מי שמטופלים באופן ממושך בסטרואידים, ואוכלוסיות מיוחדות - תינוקות, נשים בהיריון וקשישים.

     

    מה הם אותם חיידקים שחיים לצידנו ובתוכנו, מה הם עושים באופן רגיל ומה קורה כשהם הופכים אלימים? לפניכם מפת הבקטריולוגיה של גוף האדם.

     

    סטאפילוקוק אפידרמידיס

    זהו החיידק הנפוץ ביותר בגוף האדם. הוא מצוי לרוב על העור, באף, בלוע, בחלל הפה, בדרכי השתן ולעיתים גם בעיניים ובמערכת העיכול.

     

    סטאפילוקוק אאוראוס

    חיידק השוכן דרך קבע על העור ובעיקר בנחיריים ובלוע. לעיתים הוא נמצא גם במערכת העיכול והשתן. לרוב, חיידקים ממשפחת הסטפילוקוקוס אינם מזיקים, אלא כשהם חודרים לגוף דרך חתך, פצע פתוח, קטטרים המוחדרים לכלי הדם או לדרכי השתן, או כתוצאה משימוש במחטים מזוהמות. אז גורם החיידק למחלות קשות ומסכנות חיים.

     

    בשנת 1990 התגלה זן אלים במיוחד של סטאפילוקוק אאוראוס, העמיד למרבית סוגי האנטיביוטיקות: "סטאפילוקוק אאוראוס עמיד מתיצילין". אחת האנטיביוטיקות הבודדות היכולות לגבור על חיידק זה היא ונקומיצין - אנטיביוטיקה רבת־עוצמה, שגם אליה הוא לפעמים מגלה עמידות.

     

    תהיתם מדוע ממליצים שלא לצרוך אנטיביוטיקה ללא המלצת רופא ולעתים קרובות? ובכן - העמידות. אחת הסיבות להתפתחות זני חיידקים עמידים היא שימוש היתר באנטיביוטיקה. זני החיידקים הנחשפים שוב ושוב לאנטיביוטיקה, גם שלא לצורך, משנים את המטען הגנטי שלהם בהתאם ויוצרים מושבות חיידקים חדשות שאינן נפגעות מהתרופות האנטיביוטיות הסטנדרטיות.

     

     

    1 ()

     

    סטרפטוקוק מוטנס

    אחד מחיידקי חלל הפה והלוע, ממשפחת חיידקי הסטרפטוקוקים. חיידק זה אחראי בין היתר לעששת השיניים וליצירת החורים. הוא משתמש בסוכר, שאותו הוא ממיר לחומצות הרסניות השוברות את חומר זיגוג השן, האמייל. סטרפטוקוק מוטנס הוא גם מחולל פרדוקס אנושי: מחלות דנטליות נחשבות למחלות הזיהומיות הנפוצות ביותר בעולם, והיקרות ביותר למערכות הבריאות.

     

    אנטרוקוק פקאליס

    חיידקי אנטרוקוקים הם אלה השוכנים דרך קבע במערכת העיכול שלנו, אחד מהם הוא זן ה"פקאליס", שנמצא בצואה. מדינות רבות משתמשות בחיידק זה כסמן לזיהום צואתי, אחרות משתמשות דווקא בחיידק הצואתי אי־קולי כמרקר לזיהום צואתי בבדיקות מעבדה.

     

    בשנים האחרונות הפך החיידק אנטרוקוק פקאליס לאחד הגורמים המשמעותיים ביצירת זיהומים קשים בחולים מאושפזים. זאת בשל שימוש היתר באנטיביוטיקה והעמידות שפיתח החיידק במהלך השנים.

     

    החיידק הזה נחשב עמיד ביותר ומסוגל לשרוד גם בטמפרטורה של 60 מעלות במשך 30 דקות. החיידק לרוב אינו גורם למחלות, אך אצל חולים בעלי כשל חיסוני, במיוחד מאושפזים, הוא עלול לגרום לדלקת בשריר הלב, זיהומים בדרכי שתן, דלקות קרום המוח וזיהום דם שיכול להגיע עד קריסת מערכות ומוות.

     

    סטרפטוקוק פנאומוניה

    שמו של החיידק השכיח הזה מרמז גם על מה שהוא מעולל: סטרפטוקוק פנאומוניה שוכן דרך קבע בריאות ובאף, לרוב בכמות קטנה שאינה גורמת למחלה, אצל לפחות מחצית מהאוכלוסייה.

     

    מסיבות לא ברורות, החיידק משנה לפעמים את פניו, מתרבה, חודר לתאי מערכת הנשימה וגורם לדלקות ריאות, לעיתים גם קשות, או לדלקות אוזניים. במקרים נדירים הוא עלול לחדור לזרם הדם ולגרום לדלקת קרום המוח ולזיהום בדם.

     

    חיסון נגד החיידק ניתן בישראל לתינוקות ולקשישים מעל גיל 65, והוא הפחית משמעותית את שיעור התחלואה והתמותה מדלקות ריאות ומזיהומים פנימיים.

     

    סטרפטוקוק פיוגינס

    אחד החיידקים המוכרים ביותר, בעיקר בשמו האחר, "סטרפטוקוקוס A", או בשם "החיידק הטורף", שניתן לו מאחר שבמקרים נדירים הוא יכול לגרום לזיהום קשה ולנמק באיברי הגוף.

     

    מדובר בחיידק הגורם לדלקת גרון שבה השקדים הופכים אדומים, עם נקודות לבנות, לכאבי גרון ולעיתים גם לחום גבוה. אצל תינוקות החיידק אינו גורם לדלקת גרון, אלא לנזלת ממושכת, אולם לא נהוג לטפל באנטיביוטיקה מתחת לגיל שלוש.

     

    החיידק עלול לעבור בהפרשות לוע ואף, ולכן הוא עלול להדביק מי שמשתמשים בכלי אוכל משותפים. הוא עובר גם בנשיקה, עיטוש, שיעול או מגע עם יד שעליה הפרשות (למשל יד ש"ניגבה" נזלת נגועה).

     

    סטרפטוקוקוס פיוגנס גורם גם לזיהום עור הנקרא אימפטיגו ולזיהום עור אחר הנקרא צלוליטיס. החיידק עלול להמשיך ולהתרבות בעור ולגרום לנמק בעור, הדורש ניתוח להסרתו. החיידק עלול לגרום במצבים מסוימים גם ל"תסמונת השוק הרעיל", מצב מסכן חיים הגורם לזיהום חמור - וללא טיפול גם למוות.

     

    לאחר כמה שבועות מההדבקה, החיידק עלול לגרום ל"סערת נוגדנים" בגוף. הם מתחילים לתקוף חלקים שונים בגוף החולה ויכולים ליצור פגיעה במסתמי הלב ובמפרקים (קדחת שגרונית או ראומטיק פיבר), או דלקת בכליות (גלומרולונפריטיס). במקרים חריגים עלול החיידק לחדור לזרם הדם ולגרום לזיהום קשה, לקריסת מערכות ולמוות.

     

    מדענית (צילום: shutterstock)
    מסביבנו ובתוכנו - חיידקים(צילום: shutterstock)

     

    ניסריה מנינגיטידיס

    החיידק האלים, ובשמו הרפואי המקוצר "מנינגוקוק", שייך למשפחת החיידקים הקרויים "גרם שלילי". הוא מצוי בלוע של ילדים בריאים, וכ־20 אחוז מהם נושאים אותו מבלי לחלות. עם זאת, לעיתים הוא עלול לגרום למחלה חמורה באחת משתי צורות עיקריות: מנינגוקוקסמיה - התפשטות החיידק לדם ומשם לאיברים השונים, או מנינגיטיס - דלקת קרום המוח. מעל 50 אחוז מהמקרים מתגלים אצל ילדים בגיל שנתיים, אך התחלואה מופיעה גם במבוגרים.

     

    המנינגוקוק גורם תחילה לתסמינים במערכת הנשימה העליונה: נזלת ושיעול קל, המלווים בחום גבוה, ולעיתים כתמי פריחה אדומה הקרויים "פטכיות". בשונה מפריחות אחרות, ה"פטכיות" אינן נעלמות כשלוחצים עליהן או כשמותחים את העור לידן, בעוד שבפריחות אחרות הפריחה מתבהרת לכמה רגעים כתוצאה מלחיצה קלה וחוזרת להיות ורודה/אדמדמה באותו אזור.

     

    בחלק מהמקרים, מסיבות לא ברורות, גורם החיידק למחלה קשה. המנינגוקוק עלול לגרום לדלקת קרום המוח העלולה להמית חמישה עד 15 אחוזים מהנדבקים. גם אלה שמחלימים מפגיעת החיידק סובלים לעיתים מנזק מוחי ועצבי.

     

    במקרי מנינגוקוקסמיה שבהם חדר החיידק לדם עלולים להתרחש כשל איברים, דימומים בלתי נשלטים בשל הפרעה במנגנון קרישת הדם, פגיעה בשריר הלב ומוות בתוך שעות.

     

    בשנה האחרונה אישר משרד הבריאות את שיווקו של חיסון חדש נגד זן ה־B של חיידק המנינגוקוק, השכיח יותר בישראל. חיסון נגד זנים נוספים של החיידק - A, C, W, Y - ניתן לחיילים בבקו"ם, לאוכלוסיות בסיכון ולמטיילים למדינות נגועות.

     

    אי־קולי

    חיידקים רבים שוכנים במעיים שלנו, חיים בסימביוזה ומשתתפים בתהליכי פירוק המזון. חלק מהחיידקים האלה גם נחשבים פתוגניים, ועלולים לגרום לשלשולים, הקאות, ובמקרים נדירים לחסימות מעיים, לזיהום דם ולמוות.

     

    אחד מהם הוא החיידק הצואתי אשריכיה קולי (אי־קולי), שמצוי בכמויות קטנות. עם צריכת מזון או שתייה מזוהמים עולה מספר חיידקי האי־קולי במעיים, הם מתרבים וגורמים לתחלואה. החיידק יכול לגרום למחלה כשהוא מגיע מבשר מזוהם, מים מזוהמים, מוצרי חלב לא מפוסטרים, ירקות, תפוחים, מלון, נבטי אלפלפה, אכילת בשר בקר לא מבושל (כמו סטייק טרטר) או בשר שלא בושל מספיק (המבורגר, נקניקים, קבב). התסמינים עלולים להופיע גם שבועיים אחרי צריכת מוצר מזוהם.

     

    קורינבקטריה אקנה

    חיידק שכיח ביותר המצוי על עורנו ועלול לגרום לאקנה ולדלקות עור אחרות. החיידק "מתגורר" בעיקר אצל בני נוער וצעירים על שכבת האפידרמיס החיצונית, אולם בכמויות גדולות יותר הוא שוכן סמוך לזקיקי השיער, שם הוא ניזון מהרכיב השומני סבום ומתוצרים של תאי העור השונים. הפרשה של כמויות גדולות של סבום, פעילות יתר של בלוטות אחרות בעור או חסימה של זקיקי השיער - כל אלה יגרמו לחיידק להתרבות במהירות וייצרו תהליך דלקתי המתבטא בפצעוני אקנה. החיידק מצוי גם בעיניים, ושם, במקרים מסוימים, הוא מתרבה וגורם לכיבים ולצורך בניתוח קטרקט. במקרים נדירים מאוד הוא עלול לפגוע גם במפרקים ובשריר הלב.

     

     

    חיידקים פרוביוטיים

    בשנת 1907 קבע לראשונה מדען רוסי בשם פרופ' אלי מצ'ניקוף, שעבד במכון פסטר בצרפת, כי קיימים חיידקים "טובים" במעי והם מגינים בפני חיידקים "רעים" במעיים, המפרישים חומרים רעילים. עולם הרפואה התייחס בספקנות לטענותיו, ורק בתחילת שנות ה־90 הפך המושג "פרוביוטיקה" למקובל, והקונספט שלפיו החיידקים הידידותיים במעיים תורמים לאיזון במערכת העיכול, ולגוף כולו - לתיאוריה מקובלת.

     

    התקדמות נוספת נרשמה לפני כארבע שנים, כשמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את השתלות הצואה, שבהן מזקקים צואה מתורמים והופכים אותה לנוזל המושתל בחזרה למעיים. הליך זה מחזיר לגוף את האיזון הנדרש במעיים בין החיידקים "הרעים" ל"טובים". מחקרים הראו כי כך ניתן להביא להחלמת מאושפזים רבים, ובהם אלה שנדבקו בחיידק "קלוסטרידיום דיפיצילה", חיידק מעיים קטלני ועמיד ביותר, המתפתח עקב שימוש רב באנטיביוטיקה.

     

    ההליך משמש גם להחלמת חולים אחרים במחלות מעי, מחלות אוטיאימוניות, ואפילו השמנה וסוכרת. לפני כשנתיים אף נוספו המלצות לטיפול פרוביוטי במחלת הגסטרואנטריטיס, השכיחה בתינוקות ובילדים וגורמת לשלשולים והקאות. פרוביוטיקה מקובלת גם אצל אלה המטופלים באנטיביוטיקות שגורמות להרס חיידקי המעיים, לכאבי בטן ולשלשולים לאורך הטיפול ואחריו.

     

    ד"ר איתי גל הוא מומחה ברפואת ילדים, וכתב הבריאות של ynet

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    סוגי החיידקים בגוף
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים