מכסא המנהל לספסל הלימודים: אנשי העסקים הבכירים שחזרו להיות סטודנטים

לא תאמינו מה עושה בימים אלה איש ההייטק הבכיר אמנון בר לב, שפרש לפני כשנה מעבודתו בחברת הטכנולוגיה צ'ק פוינט לאחר 13 שנה, מתוכן שבע שנים כנשיא החברה. בגיל 56 ולאחר קריירה מרשימה נראה שהוא נתקף רצון עז להרגיש שוב סטודנט. התוצאה: תוכלו למצוא אותו באוניברסיטת תל אביב - הפעם דווקא בפקולטה לרפואה, שם החל ללמוד בשנה שעברה לתואר שני בגנטיקה מולקולרית. והוא לא לבד: בין מאות אלפי הצעירים שהחלו השבוע את שנת הלימודים האקדמית ישנם לא מעט אנשי עסקים ובכירים במשק שחזרו, כל אחד וסיבותיו שלו, לספסלי הלימודים לאחר שנים רבות.

איך הפכו לימודי הכלכלה לתואר לא מבוקש

לקראת החזרה ללימודים: אנשי עסקים מספרים על חוויות מהאקדמיה

מה צריך ללמוד אם בכלל כדי להרוויח טוב? הקשר בין התואר לשכר

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

אז מה בער לאמנון בר לב להתחיל ללמוד שוב בשלב הזה של חייו? "אחרי שנים רבות בתחומים בהם עסקתי, החלטתי שזה הזמן להבין תחומים אחרים", הוא משתף. "ככל שאתה מתבגר ומתעמק בקריירה שלך, יש לך מוטיבציות לחפש דרכים נוספות להוביל שינויים בעולם. בתפיסה שלי, הרצון לפתוח אופקים תמיד קיים, ולפעמים כדי לגדול, צריך לשחרר את מה שאתה עושה, ולפתוח מבט אל עולם שאתה לא מכיר ממש, ואז אתה מגלה כמה שהעולם החדש מרתק ומעשיר".

ולמה דווקא בחרת בשינוי כיוון כזה חד והתחלת ללמוד גנטיקה מולקולרית?

"זה אולי נשמע נאיבי, אבל רציתי באמת ללמוד ולעסוק במשהו שיכול לעשות את העולם למקום טוב יותר. גנטיקה מולקולרית (תחום שמתמקד ביכולת האנושית לזהות ולאבחן מחלות תורשתיות ולאתר מוטציות מדויקות באופן כימי, י.ו) היא תחום כזה. בנוסף, בחרתי במקצוע שהוא הצד השני של המטבע של השטח ממנו הגעתי. גם במה שאני לומד יש צד של DATA, אבל ממקום אחר".

מלהיות נשיא צ'ק פוינט ולהרגיש על גג העולם, איך זה מרגיש להיות פתאום חלק מכיתה, להקשיב למרצים ולגשת לבחינות, ולהתערבב עם סטודנטים נוספים, שמן הסתם אינם נשיאי חברות?

"אני נהנה מכל רגע להקשיב למרצים, שרובם הגדול צעיר ממני. לגבי הבחינות: אני נלחץ לפני כל בחינה, כי אני טיפוס כזה. בשנה שעברה, באמצע בחינה בננו-טכנולוגיה, אמרתי לעצמי כמה כיף לי, כמה אני נהנה, כי הבנתי כמה דברים חדשים למדתי. אני נהנה ללמוד ביחד עם הסטודנטים הצעירים ממני, ולהזמין איתם פיצה בזמן שלומדים למבחן ביחד. אני מרגיש שאני מאתגר את עצמי בלי הפסקה, והמינון שאני חי בו היום שונה לגמרי: 13 שנה בצ'ק פוינט עבדתי 18 שעות ביממה. חצי מהזמן הייתי בחו"ל. אלו היו 13 שנים של התמסרות טוטאלית לעבודה ובמרווח קיצוני בין הזמנים. עכשיו הכל יותר מרווח לי".

אמנון בר לב. "אני נלחץ לפני כל בחינה"

אבל לצד ההתרגשות והכיף יש גם התמודדויות עם אתגרים חדשים. "בהחלט יש למהלך כזה מחיר", אומר בר לב. "באופן טבעי, במהלך החיים אתה צובר לעצמך נכסים ומעמד, ולרוב אתה לא מחפש מודלים חדשים לאתגר את עצמך. אני הייתי בתוך מערכת תומכת לגמרי, ויש מחיר ליכולת להיכנס לבסיס חדש. זה לשים בצד את ההשפעה והכוח שיש לך, את היכולת להפעיל אנשים, ולהגיע למקום החדש ממקום הרבה יותר צנוע, שקשור אליך בלבד. אף אחד בפקולטה לרפואה, כשאני נכנס לשיעורים וניגש למבחנים, לא חושב וגם לא יודע שזה אני - מי שניהל מיליארדי דולרים. אני כאחד האדם. זו זכות ענקית עבורי להיות במקום הזה עכשיו".

אמנון בר לב הוא כאמור רק דוגמה אחת לאנשי עסקים ונושאי תפקידים בכירים במשק שמחליטים ככה פתאום באמצע החיים לחזור לספסל הלימודים האקדמי. רבים מהם לומדים במקביל לעבודתם, כשחלקם בוחרים ללמוד משהו בתחום בו הם עוסקים, ואחרים מחליטים לפנות לדרך שונה לחלוטין.

כך למשל, השנה החלו או המשיכו ללמוד באוניברסיטת תל אביב גם איש הטכנולוגיה יחיאל גלבוע, שהקים את חברת Microstrip Planar Antennas והיה המנכ"ל שלה, שלומד לתואר שלישי בבית הספר לפילוסופיה בפקולטה למדעי הרוח; ישראל גרינברג, מייסד שותף ומנהל החדשנות של חברת הסייבר TEAM8, שלומד לתואר ראשון בפקולטה למדעי הרוח; תת-אלוף רונן מנליס, שבימים אלה פושט את מדי צה"ל לאחר שבתפקידו האחרון שימש דובר צה"ל, שלומד לתואר שני במינהל עסקים למנהלים בפקולטה לניהול.

כמו כן, לאוניד שלפמן, מפתח בחברת ההייטק קולטורה, לומד לתואר שני בפילוסופיה; גידי (גדעון) ליטוין, מייסד שותף בסטרט-אפ הישראלי RealFace שנרכש ע"י אפל והווה בסיס לזיהוי הפנים באייפון, ימשיך בלימודי תואר שני בפקולטה להנדסה. במרכז האקדמי פרס ברחובות ילמד תומר אלשייך, מנהל תיקי לקוחות במחלקה האסטרטגית של פז, לימודי מינהל עסקים עם התמחות בשיווק ונדל"ן. בנוסף אליהם, אנשי עסקים ובכירים רבים במשק יחבשו את ספסל הלימודים במרכז הבינתחומי בהרצליה.

גם פרופ' גל מרקל, אונקולוג משיבא, חזר ללמוד בימים אלא למרות ההישגים המקצועיים שלו ולמרות שכבר למד שנים רבות. הוא משתתף בתוכנית שהושקה לאחרונה במרכז הבינתחומי בהרצליה, בשיתוף עם המרכז הרפואי שיבא תל-השומר, שמטרתה להכשיר את מנהיגי העתיד של עולם הבריאות להתמודד עם המורכבות, השינויים והאתגרים של עולם הבריאות המודרני, תוך התמקצעות והתנסות מעשית בתחום החדשנות והיזמות.

בכירים אחרים החלו את שנת הלימודים שלהם במרכז הבינתחומי בתוכנית לתואר M.A באינטראקציית אדם-טכנולוגיה (HCI), שמותאמת לבעלי תואר ראשון ממגוון תחומים, אנשי קריירה, ונלמדת בשפה האנגלית לצד סטודנטים מכל העולם.

המפקד הבכיר לומד איך לעשות אקזיטים

תא"ל רונן מנליס (40) פורש בימים אלה מהצבא לאחר 23 שנות שירות, ובמקום לקחת פסק זמן ולהתאוורר הוא בחר דווקא באופציה של לימודים. הוא לומד בימים אלה בתוכנית קלוג רקנאטי, בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, התוכנית הבינלאומית למנהלים לתואר שני במינהל עסקים.

"לאחר שקיבלתי את ההחלטה ללמוד, שאלתי את עצמי קודם כל מה אני רוצה ללמוד", הוא מספר. "יש לי תואר ראשון בהיסטוריה ותואר שני במדעי המדינה. מילאתי הרבה תפקידים בצבא, יש לי ניסיון ניהולי ופיקודי, אבל זה ניסיון פרקטי. הבנתי שיש כל כך הרבה דברים שאני לא יודע ולא מכיר, הן מבחינת תאוריות והן מבחינת פרקטיקות אחרות".

איך היה השיעור הראשון?

"הגעתי לשיעור הראשון ומצאתי חדר בינלאומי, שיש בו אנשים שכל אחד מהם מביא איתו משהו וניסיון קודם. אני, למשל יודע הרבה דברים בתחומי הדיגיטאל, הדוברות, אבל יש דברים שאני לא יודע בעולם העסקי. המטרה שלי היא לגשר ולחבר בין שני העולמות.  בכיתה שלי יש שני חבר'ה מרמאללה, שניים מקפריסין, אחד מלונדון, אחד מניו יורק. אנשים מגיעים לחדר שבו שומעים רעיונות מדהימים, יש נטוורקינג. למשל, אני משתחרר בדרגת תת-אלוף, אבל בכיתה אני בלי דרגות, וניגש אליי בחור בן 28 שכבר עשה שני אקזיטים, ואז מתחזקת בי התחושה, שיש לי מה לתת ומה לקבל בלי הדרגות. אני לומד מהם והם ממני".

"אני לומד מהם והם ממני". רונן מנליס (שני מימין בשורה השנייה מלמטה) עם חבריו לכיתה(צילום: יעל צור)

ומה עם עבודה? תסתפק רק בלימודים?

"בחודשים הקרובים אני רק לומד, ומגדיר את עצמי בין עבודות. הגעתי לצומת, השתחררתי, והגיע הזמן להשקיע בעצמי לאחר שהשקעתי באנשים ופיקדתי עליהם. מדרגת תת אלוף ומפקד על אנשים, חזרתי למחברות ולחומר באנגלית ולעטים ומרקרים. פתאום אני לבד - בחוזקות ובחולשות שלי".

רונן מנליס. "אני משתחרר בדרגת תת-אלוף, אבל בכיתה אני בלי דרגות"(צילום: יעל צור)

במרכז האקדמי פרס ברחובות החל ללמוד השנה תומר אלשייך (43), לאחר שאת התואר הראשון שלו בהנדסת אלקטרוניקה סיים ב-2003. בתום הלימודים הוא נכנס לעולם השיווק והמכירות בחברת הדלק פז, והיום הוא מנהל תיקי לקוחות במחלקה האסטרטגית.

"החלטתי ללמוד מינהל עסקים וכלכלה עם התמחות בשיווק ותוספת התמחות בנדל"ן כי אני קורא את השוק", הוא אומר.

איך תשלב בין לימודים לעבודה?

"ברור שזה לא יהיה פשוט. אבל גם אשתי, שהיא אשת קריירה, תומכת בהחלטה שלי, וגם המשפחה תסייע עם הילדים. בשיעור הראשון שלי השנה הרגשתי בעננים. הבנתי שזה בדיוק הדבר הנכון לעשות מבחינתי. לאורך השנים תמיד הקפדתי להוסיף ידע, כמו קורס פיתוח מנהלים, אבל התואר השני הזה הוא בהחלט מכוון מטרה. הוא מגיע בזמן מבחינתי, כדי להוסיף ערך וידע לעבודה שלי".

מפתח אפליקציות ביום, פילוסוף בערב

מתברר, שלא מעט אנשי עסקים פוקדים את חדרי הלימוד של בית הספר לפילוסופיה בפקולטה למדעי הרוח. אחד מהם הוא לאוניד שלפמן (35), שממשיך השנה בלימודי פילוסופיה. שלפמן הוא יועץ ומפתח אפליקציות באייפון ובאנדרואיד בחברת קלטורה (Kaltura), חברת סטארטאפ שמספקת קודים לניהול, ופלטפורמות של יצירת ושיתוף של וידאו.

"תמיד נמשכתי גם למדעי הרוח בנוסף למשיכה הגדולה לתחום הריאלי", הוא מספר. "הייתי בטוח שאני רוצה לעסוק במחשבים ותכנות, ולכן התואר הראשון שלי הוא במדעי המחשב. אבל לאחר שביססתי את עצמי בעבודה, החלטתי שזה הזמן להגשים חלום, ופניתי ללימודי הפילוסופיה".

לא קשה לשלב בין עבודה תובענית ללימודי פילוסופיה?

"זה לא פשוט לשלב לימודים עם משרה מלאה, אבל אני מסתכל על התקופה הזו כעל זמן איכות. אני נחשף לאנשים מרתקים במהלך הלימודים, מכיר בדרך זו את האנשים הכי מעניינים בהיסטוריה. אני לומד בערבים ובסופי שבוע, אבל מקבל תמיכה מלאה לזה מרעייתי. אני לא מתכוון לשנות את מקום העבודה. אני עובד לפרנסתי במקום טוב, בעוד שאת הלימודים אני לוקח בשביל להרחיב אופקים. לא למטרות רווח כלכלי, אלא למטרת רווח אישי. יש לי סיפוק עצום מלהיחשף לרעיונות, לדבר עם אנשים, להתפלסף - זה עולם מקסים. אני נהנה מכל רגע בלימודים.

"המסר שלי לאנשים הוא, שכדאי להם להיפתח כמה שיותר לרוחב ולא רק לעומק. כל אחד צריך להתמקד במשהו ולהעמיק בו, אבל שלא יעצור שם, אלא שיפתח לעולם ולרעיונות חדשים. אולי זה לא כלכלי, אבל זה משפיע עליו ועל העולם בכלל".

לאוניד שפלמן. "לא פשוט לשלב לימודים עם משרה מלאה אבל אני נהנה מכל רגע בלימודים"(צילום: עידן כנפי)

גם יחיאל גלבוע (69) לומד בבית הספר לפילוסופיה באוניברסיטת ת"א. למרות שעבר בחייו תפקידי ניהול רבים בתחום ההייטק, הוא כל פעם חזר ללימודים. בימים אלה הוא ממתין לתשובה לגבי עבודת הדוקטורט שהגיש בפילוסופיה של הטכנולוגיה, אבל ממשיך להגיע לשיעורים ולסמינרים. הוא סיים תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ב-1975 והחל לעבוד בחברת אלתא מערכות, שהוקמה כחברת-בת של התעשייה האווירית. לאחר מכן סיים תואר שני במינהל עסקים. ב-2006 נכנס לתחום הפילוסופיה.

"כשהתחלתי בלימודי הפילוסופיה זה היה מבחינת 'הציץ ונפגע'", הוא מספר. "תמיד היה לי מתח בין הצד הריאלי לצד ההומאני, ובאמצעות הלימודים אני מקבל הרבה תובנות לשאלות לא פתורות בתעשייה. כשאני מסתכל אחורה על כל השנים שלמדתי לימודי פילוסופיה - זה מדהים, כי קיבלתי תובנות שבאמצעותן היום אני מסתכל על הדברים ועל החיים אחרת".

סיימת את התואר השני בפילוסופיה ב-2012. לקח לך שש שנים ללמוד לתואר שני.

"נכון, כי זה לא קל לשלב בין עבודה ללימודים ומשפחה, אבל לרגע לא ויתרתי לעצמי. לא במהלך שנות עבודתו בתדיראן קשר, לא בעבודתי בתעשייה האווירית כחלק מצוות פרויקט הלביא, לא בתדיראן טלקום, ולא כיזם פרטי. עבורי הלימודים היו אפשרות להוציא קיטור של העומס והשחיקה של העבודה, ומלבד זה - זה להוסיף ידע, זה ללמוד לחשוב. מעבר לכך, פניתי ללימודי פילוסופיה כי בעוד שהמדעים הריאליים עוסקים בתכנים ובאים לתת פתרונות לבעיות וצרכים, הפילוסופיה עוסקת במהות, היא שואלת שאלות ומטילה ספק".

נראה כי לימודי הרוח נמצאים בירידה. מה דעתך על המצב?

"אם רוצים לשמר את יתרון הרוח על החומר, ולאפשר את התפתחות כל המדעים, ובעיקר להביא לפריצות דרך משמעותיות במדעים, מדעי הרוח חייבים לחזור ולהיות המגדלור אליו מביטים כל שאר המדעים וגם הוא ניזון מהם הדדית. ללא מדעי הרוח, בטווח הרחוק גם שאר המדעים ידעכו. לכן, לדעתי, לימודי ההנדסה למיניהם, לימודי המדעים וכן לימודי הניהול צריכים לכלול בתוכם גם לימודי פילוסופיה. כיום, לפיתחה של האנושות רובצות סכנות גדולות שדורשות פתרון, כגון בעיות דמוגרפיה, הרעב באזורים גדולים בעולם, הסכנה הגרעינית והאקולוגיה. למתן פתרונות לתחומים אלה לא מספיק להכשיר מהנדסים שיודעים לתת את הפתרון הפיסיקלי, אלא נדרשת ראיה מולטידיסיציפלינארית. שיהיו לנו מדענים - פילוסופים".