שתף קטע נבחר

אל תפחדו מפטריארכיה ושטריימלים מעופפים

הסערה סביב האירוע של הרב אלימלך פירר התפרשה בטעות כמאבק נגד ההדתה. בפועל, המופע הזה הוא עוד צעד חרדי בדרך לישראליות

 

הרב אלימלך פירר (צילום: שאול גולן)
הרב אלימלך פירר(צילום: שאול גולן)

כמה ימים אחרי שהסערה דעכה הגיע הזמן לדבר על משהו מהותי הרבה יותר. האירוע המבוטל (?) של הרב אלמלך פירר סימל יותר מכל דווקא את תהליך החילון שמדינת ישראל עוברת בשנים האחרונות, הרבה יותר מה"הדתה" שעליה אנחנו לא מפסיקים לשמוע בתקשורת. מפתיע, לא? ובכן, לא ממש.

 

 

איכשהו תפסו את הכותרות בשנה החולפת לא מעט אירועים שהתקיימו בהפרדה או אפילו בהדרה מוחלטת של נשים (לפחות על הבמה), שבהרבה מהם קשורים חרדים; מהתוכניות האקדמיות לנשים או גברים בלבד ועד לסערה סביב ההופעה של מוטי שטיינמץ בעפולה בקיץ האחרון. בכולם נראה היה שגלים איומים של פטריארכיה וחושך משתלטים על המרחב הציבורי באמצעות שטריימלים מעופפים ותיכף יאסר על נשים לצאת מהבית.

 

זה הוביל לתגובות נגד שחלקן מוצדקות - כמו בג"צים שהוגשו או פניה לאמנים עצמם בבקשה שידירו את רגליהם מהאירועים הללו. התגובות הללו נבעו מאימה מהכיוון שאליו ישראל תלך, כזה שפתאום הופך את סיפורה של שפחה מדיסטופיה ממוסחרת לתחזית מדאיגה.

 

סערת האירוע של הרב פירר - טורים נוספים:

 

הדיון תמיד התרכז בנשים ובהדרתן, כשבעצם הוא היה על משהו הרבה יותר גדול. לפי שנתון החברה הישראלית שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה, ב-2017-2016 למדו כ-10,000 סטודנטים וסטודנטיות חרדים במוסדות להשכלה גבוהה, והם היוו כארבעה אחוזים מכלל הסטודנטים בישראל. שנה לאחר מכן המספר אמנם ירד (רק 9,500 סטודנטים), אבל כ-1,500 סטודנטים וסטודנטיות חרדיים למדו לתארים מתקדמים, 70 מהם לתואר שלישי.

 

יותר ויותר חרדים עוזבים את המסלול הקלאסי ועוברים באקדמיה, גם אם חלקם עוזבים לבסוף בגלל פערי הרמה שנובעים מכך שלא השלימו בגרות או למדו ליב"ה. השינוי התפיסתי מתחיל לחלחל ולצבור תאוצה. כמותם, גם גל החרדיות שהפכו לכוכבות רשת בשנה-שנתיים האחרונות. תגגלו ותיחשפו לעולם שלם של לייף-סטייל ועיצוב שלא מבייש אושיות אינסטגרם חילוניות. הן הולכות להשקות, מקבלות משלוחים ומפרסמות מברשות שיניים תמורת תשלום נאה.

 

הבועה החרדית, שכבר יותר מעשור לא קיימת בצורה שהכרנו, ממשיכה להיסדק ולאתגר את הרחוב שלה: מיהו אדם דתי? מה זה אדם מאמין? איך מגדירים חרדי?

 

והסיפור של הרב פירר מביא לידי ביטוי את העניין הזה בצורה הכי בולטת: רב חרדי חסיד בעלז (!), שרוצה לגייס תרומות לעמותה שלו, עושה הופעה בתל אביב (!), מחווה לזמר הכי קונצנזוס שלמה ארצי (!), עם רשימה של אמנים שלא רחוקה מפסטיבל התמר, הפילהרמונית (!) וקהל מעורב.

 

נכון, מן הסתם הכוונה שלו היא להכניס את העמותה שלו לתודעה החילונית שפחות ערה לפעילות של "עזרה למרפא" ולגייס כך עוד תרומות, אולם אירוע כזה מתדלק את הדיסוננס שבסופו של דבר משנה מבפנים את החברה החרדית ומפגיש אותה עם הישראליות.

 

וזה הסיפור כאן. לא "הניסיון של הפמיניסטיות להשתיק את כל מי שחושב אחרת מהן". אלה תסמינים לתופעה רחבה יותר, כוללת יותר ועמוקה יותר, שמציבה שאלות קשות בתוך החברה החרדית.

 

התגובה החילונית לאירועים האלה לא בהכרח נכונה. אי אפשר להסתכל על הבקשה לקיים מופע בלי זמרות רק כעל הדתה, אלא כעל ניסיון של החברה החרדית להשתלב ולהיות חלק מהתרבות המערבית ומהציבור החילוני בישראל. והניסיון הזה טומן בחובו דילמות שאיתן היא צריכה להתמודד וקורבנות שהיא צריכה להקריב.

 

אם יש משהו שמרגיע אותי בתור אישה הוא שאת היחס של החרדים לנשים, שמגובה לכאורה בטיעונים הלכתיים, החברה החילונית והתרבות המערבית ממילא לא תוכל לקבל.

 

  • נעם גולדברג היא עיתונאית כאן 11

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

פורסם לראשונה 07/11/2019 12:48

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים