שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מחקר ישראלי: פרוביוטיקה עלולה לגרום לזיהומי דם קטלניים

    חוקרים מהטכניון ועמיתיהם בארה"ב גילו שמתן פרוביוטיקה ביחידות לטיפול נמרץ בבתי חולים עלולה להוביל לזיהומי דם, ובמקרים מסוימים עלולה לגרום לנזקים קשים העולים על התועלת הפוטנציאלית

    שוק הפרוביוטיקה מגלגל ברחבי העולם מיליארדים בשנה, אבל מעבר לספק ביעילותם, עכשיו מתגלה סכנה אפשרית: חוקרים בטכניון ובבית החולים לילדים בבוסטון גילו כי צריכת פרוביוטיקה עלולה להוביל לזיהומי דם. המחקר פורסם בכתב העת Nature Medicine.

     

    פרוביוטיקה היא אמצעי מקובל בטיפול רפואי, והשימוש בה בבתי חולים מתרחב בהתמדה כאמצעי למניעת שלשול, מחלות מעיים ובמקרים מסוימים גם נגד דלקת ריאות, דלקת לבלב ואלח דם (ספסיס).

     

    כעת, כאמור, מתברר שצריכת חיידקים פרוביוטיים עלולה לגרור לתופעות לוואי חמורות. במחקר הנוכחי, פרי שיתוף פעולה בין חוקרי הטכניון, הפרופ' רועי קישוני וד"ר עידן ילין ועמיתיהם מביה"ח לילדים בבוסטון, נחקרה האפשרות שאותם חיידקים מוצאים את דרכם לדם וגורמים לזיהום דם.

     

    כאשר חולים מאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ, הם סובלים או מאי ספיקה נשימתית, או מאי ספיקת לב. כל זיהום בגוף שחדר לדם - קרי: זיהום דם (ספסיס בשפה הרפואית) יכול לגרום למותם בתוך שעות ספורות. לפיכך בהכרח ותמיד - זיהומי דם הם קטלניים ובמיוחד בחולים המאושפזים בטיפול נמרץ.

     

    פרוביוטיקה. עלולה להיות מסוכנת (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    פרוביוטיקה. עלולה להיות מסוכנת(צילום: shutterstock)

     

    קיראו עוד על פרוביוטיקה

    מחקר: זן הפרוביוטיקה החדש שיגרום לכם לרזות

    עולם החיידקים הטובים: מדריך הפרוביוטיקה השלם

    יותר חשובים מה-DNA: החיידקים שמשפיעים על גופנו

     

    מוטציות חדשות של חיידקים עמידים

    ההשערה שפרוביוטיקה עלולה לגרום נזקים כאלה כבר עלתה בעבר, אולם עד כה לא הוצגו ראיות חותכות לקשר סיבתי זה. כעת, באמצעות טכנולוגיות מתקדמות של מיפוי גנומי מלא, הראו החוקרים כי במקרים מסוימים, מקורם של החיידקים מחוללי הזיהום הוא בתכשיר הפרוביוטי שניתן למטופל.

     

    המחקר התבסס על נתונים שנאספו במשך 5 שנים וחצי ממטופלי חדר הטיפול הנמרץ בבית החולים לילדים בבוסטון. באותה תקופה טופלו ביחידת הטיפול הנמרץ 22,174 חולים. 552 מהם קיבלו במסגרת הטיפול קפסולות פרוביוטיקה המכילה חיידקי Lactobacillus rhamnosus מתת-זן הנקרא LGG. במסגרת המחקר אובחן זיהום דם (Lactobacillus rhamnosus) אצל שישה מטופלים – כולם מאותה קבוצה שקיבלה טיפול פרוביוטי. בקרב אלפי המטופלים שלא קיבלו פרוביוטיקה לא נרשם זיהום דומה.

     

    החוקרים מספקים במאמרם ב-Nature Medicine ראיות לכך שמקורו של זיהום הדם הוא אכן בצריכת החיידקים הפרוביוטיים. כדי להוכיח שהחיידקים מחוללי הזיהום הגיעו מהתכשיר הפרוביוטי התבססו החוקרים על כלים גנומיים חדשניים. במרכז הגנומי בטכניון שוחזרו במלואם רצף DNA של החיידקים שבודדו מהזיהומים לצד רצף ה- DNA של חיידקים שנלקחו מקפסולות של התכשיר הפרוביוטי. כך התברר שהחיידקים בדם אף הם מתת הזן LGG. ניתוח נוסף של המידע מצא כי לא ניתן להפריד גנטית בין שושלות החיידקים שנמצאו בתכשיר ובדם.

     

    יתר על כן, המגוון הגנטי המצומצם שנמצא בקפסולות שוחזר במידה רבה בבידודים מהדם. בנוסף, בחלק מהחיידקים האמורים שנמצאו בדם התגלו מוטציות חדשות שלא זוהו בחיידקים בקפסולה, לרבות מוטציה המקנה עמידות לאנטיביוטיקה שזוהתה בבידוד מאחד החולים. במילים אחרות, בנוסף לסכנת הזיהום טמונה בצריכת פרוביוטיקה גם התפתחות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה – אחד התהליכים הפוגעים ביעילותם של טיפולים רפואיים ומסכנים את המטופל.

     

    חיידקים פרוביוטיים. לא תמיד ידידותיים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    חיידקים פרוביוטיים. לא תמיד ידידותיים(צילום: shutterstock)

     

    הפרוביוטיקה: מיוגורט להשתלות צואה

    בשנת 1907 הציע המדען הרוסי פרופ' אלי מצ'ניקוף, שניתן יהיה לשנות את פלורת המעי באמצעות החלפת החיידקים המזיקים באמצעות חיידקים ידידותיים. מצ'ניקוף שעבד באותה עת במכון פסטר שבפריז, הציע את ההשערה שחיידקי מעי יוצרים חומרים רעילים במעי הגס, ובהם פנולים, אינדולים ואמוניה באמצתעות עיכול חלבונים, שיוצרים את השינויים האופייניים לגיל מבוגר.

     

    באותה עת נודע כי התססת חלב באמצעות חיידקים מסוימים, מונעת את היווצרותם של חיידקים אחרים. מצ'ניקוב עוד הבחין כי אוכלוסיות מסויימות באירופה שצרכו חלב מותסס, היו בעלי תוחלת חיים ארוכה יותר. בהתבסס על התצפיות הללו מצ'ניקוף הציע כי צריכת חלב מותסס זורעת את המעי עם חיידקים ידידותיים שמפחיתים את חומציות המעי ומונעים את היווצרותם של חיידקים מזיקים. מאותה עת, יותר ויותר רופאים החלו לרשום למטופליהם דיאטת חלב מותסס.

     

    במשך השנים המשיך מדע הפרוביוטיקה להצמיח עוד ועוד אוהדים, כשמדענים החלו לבחון את אוכלוסיות החיידקים במעיים ולהניח כי הם בעלי תפקיד משמעותי בבריאות האדם.

      

    הצד הרע של החיידקים: אלה הזיהומים שסביבכם

     

    צילום: ירון שרון, אנימציה: שי שבתאי, עריכה: שחר ברקת

    צילום: ירון שרון, אנימציה: שי שבתאי, עריכה: שחר ברקת

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    מחקר הפרוביוטיקה

    בתחילת שנות התשעים הוטבע המושג פרוביוטיקה, כשעולם המדע כבר מקבל את הקונספט לפיו החיידקים הידידותיים במעיים, תורמים לאיזון במערכת העיכול, ולמעשה גם בגוף עצמו.

     

    התקדמות משמעותית נרשמה לפני כשנתיים כאשר מינהל המזון והתרופות האמריקני אישר את השתלות הצואה. המדובר בנוזל המכיל את חיידקי המעיים המסונן מתוך תוכן מעיהם של תורמים. תיאור ראשון של השתלות צואה תואר עוד ברפואה הסינית, לפני כ-1,500 שנים. בשנים האחרונות בוצעו מחקרים רבים שבדקו את הקשר בין הרכב אוכלוסיות החיידקים במעי לבין מצבי בריאות וחולי בבני האדם, ומצאו כי על ידי העברת חיידקי מעי מאדם בריא לאדם חולה ניתן לשפר את בריאות האדם.

     

    מחקרים של השנים האחרונות הראו כי ניתן להביא להחלמתם של מאושפזים הסובלים מזיהום בחיידק "קלוסטרידיום דיפיצילה" באמצעות השתלות הצואה. חיידק זה מתפתח בעקבות שימוש ממושך באנטיביוטיקה, לרוב בחולים מאושפזים. הטיפול הממושך באנטיביוטיקה הורס את אוכלוסיות החיידקים הידידותיים וגורם לחיידק קלוסטרידיום דיפיצילה להשתלט על המעיים ולגרום למחלת שלשולים וכאבי בטן ממושכת.

     

    חיידק זה מגלה עמידויות לטיפולים אנטיביוטיים, וחלק מהחולים סובלים מהתסמינים במשך חודשים ארוכים. המחקרים הראו השתלות הצואה, המתבססות על העשרת החיידקים הידידותיים במעי, מאפשרות לגוף להיאבק בחיידק האלים ולהביא לריפוי מוחלט.

     

    מחקרים אחרים הראו קשר בין המיקרוביום במעיים לבין מחלות פסיכיאטריות, גידולים סרטניים ואפילו סוכרת בהריון.

     

    מחקר הפרוביוטיקה עדיין נמצא בראשיתו, ועדיין אין המלצות חד משמעיות לנטילת פרוביוטיקה. בינתיים, פרסמה האגודה הקנדית לפרוביוטיקה קלינית את סיכום המחקרים האחרונים, שמראים כי התוספים הפרוביוטיים יעילים בעיקר בעת טיפול אנטיביוטי הפוגם בחיידקי המעיים.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים