מאסר על תנאי למורשעים בפגיעה בפרטיותה של מנכ"לית בנק לאומי

בית משפט השלום בתל אביב גזר הבוקר (ראשון) על פעיל המחאה, עורך הדין ברק כהן, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 20 אלף שקלים, במסגרת פרשת "באים לבנקאים". בנוסף הסכימו הצדדים על צו הרחקה לכהן ממנכ"לית בנק לאומי לשעבר, רקפת רוסק עמינח.

יש לציין כי בתחילת הפרשה הואשמו כהן ופעילים חברתיים נוספים בהטרדת ראשי מערכת הבנקאות במדינה, ובהמשך, במסגרת הסדר טיעון, הם הורשעו בפגיעה בפרטיות ומרבית האישומים נגדם נמחקו.

עורך הדין ברק כהן בבית המשפט (צילום: מוטי קמחי)

(צילום: מוטי קמחי)

השופט שמואל מלמד לא חסך ביקורת מכהן בגזר דינו: "אין בין ביוש לבין המחאה הדבר. אין שום קשר בין חופש הביטוי לפרסום מספר הטלפון של אדם והקוד הסודי שלו. המחאה כפי שהוגדרה הייתה במטרה להעלות למודעות הציבורית את ההתנהגות הדורסנית של נציגי הבנקים. להבנת בית המשפט שימוש בביוש ופגיעה בקטינים במסגרת המחאה לא מהווה מחאה כלל".

מלמד הוסיף: "בית המשפט סבור כי לכהן זכות למחות, אך מצפה שהנאשם יבין שמדובר בהתנהגות פסולה. ביוש וביזוי אינם חלק מחופש הביטוי, חופש הביטוי אינו לומר הכל אלא לומר דבר שרלוונטי לעניין בגינו מוחים".

עורך הדין ברק כהן מסר בתגובה לגזר הדין: "מה שצריך להתייחס אליו זה לא רק גזר הדין, אלא כתב האישום שהוגש במקור, שכלל תשתית עובדתית מופרכת. בסופו של דבר לאחר ניהול ההליך, נשארנו עם הסכמה שהפגנה ליד בית הספר של בתה הקטנה של מנהלת הבנק חורג מגבולות חופש המחאה הפוליטי לאחריות פלילית. בנסיבות הללו, אני מוכרח להגיד שעונש הרתעתי של מאסר על תנאי נראה לי איזון ראוי. זהו מסר לראש הממשלה - אל תפחד מהליך משפטי, תנהל אותו בלי פחד. פחד זה לא דבר טוב".

מפרקליטות מחוז תל אביב מסרו לאחר ההחלטה: "בית המשפט הטיל על הנאשם ברק כהן שהורשע בפגיעה בפרטיות, מאסר על תנאי, קנס וצו הרחקה למניעת הטרדה מאיימת למשך שנה. בתיק זה שורטטו קווים אדומים למחאה. בית המשפט קבע כי פעולותיו של הנאשם כלפי בני משפחתם של נושאי משרה ובפרט קטינים אינן מהוות מחאה לגיטימית אלא התנהגות פסולה של ביוש וביזוי שאין בינה לבין חופש הביטוי דבר".

התובעים בתיק היו דפנה יבין ואריאל שור מפרקליטות מחוז תל אביב. על נאשם נוסף בפרשה, איליה מרשק, שהורשע בפגיעה בפרטיות, נגזר עונש מאסר על תנאי של חמישה חודשים וקנס של אלפיים שקלים. גזר דינו של נאשם נוסף בפרשה, משה מנקין, נגזר בהסכמה בדיון הקודם - מאסר על תנאי.

האישום המקורי: קשירת קשר להטריד את ראשי הבנקים

בחודש מאי הפרקליטות חתמה על הסדרי טיעון עם שבעה פעילי מחאה מקבוצת "באים לבנקאים", שהואשמו בתחילה בהטרדת ראשי מערכת הבנקאות במדינה. לפי הסדרי הטיעון, שלושה מהפעילים הורשעו בכמה מקרים בפגיעה בפרטיות בלבד, ושאר סעיפי האישום נגדם נמחקו. במקביל נמחקו לחלוטין האישומים נגד ארבעה פעילים נוספים. 

רקפת רוסק עמינח בבית המשפט באחד הדיונים (צילום: מוטי קמחי)

לפי ההסדר, עו"ד ברק כהן, איליה מרשק ומשה מנקין הורשעו בפגיעה בפרטיותה של מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח. בהסדר צוין כי הם הגיעו לאזור בית הספר שבו לומדת בתה של רוסק עמינח, והתקשרו לאמה ולגיס שלה לשעבר. בנוסף צוין כי עו"ד כהן חשף את קוד הגישה הסודי לסינון שיחות בטלפון הנייד שלה. במקביל הוחלט לגנוז את כתבי האישום נגד הפעילים ערן ורד, יגאל רמבם, אילן פלד ואמנון פורת.

האישום נגד השבעה הוגש בדצמבר 2016. הפרקליטות טענה כי עו"ד כהן ואחד הנאשמים הנוספים הפעילו דף פייסבוק בשם "באים לבנקאים", וקשרו קשר להטריד ולפגוע בפרטיותם של ראשי מערכת הבנקאות בישראל. לגבי עו"ד כהן נטען כי פעל בנושא בעקבות הליכי הוצאה לפועל נגדו.

לפי האישום המקורי, חלק מהפעילים החברתיים נהגו להגיע לאזור ביתה של רוסק עמינח, קראו קריאות במגפון, התקשרו אליה ולקרוביה והטרידו אותם. באחד המקרים המתוארים הגיעו הפעילים לבית הספר של בתה והדביקו על שמשות רכב את תמונת מנכ"לית בנק לאומי עם הכיתוב, "את לא אשמה שאמא פושעת". כהן טען מנגד כי הפעילות לא הגיעה בתגובה להליכי הוצאה לפועל. לטענתו, מדובר במאבק פוליטי אזרחי לגיטימי. הוא אף טען לאכיפה בררנית.

הפרקליטות ייחסה לכהן בכתב האישום המקורי עבירות של סחיטה באיומים, קשירת קשר לפשע, מהומה ועלבון במקום ציבורי, רעש באמצעות מכשירי קול, הטרדה ועוד. כל אלו, כאמור, נמחקו בהסדר.

הפרקליטות מצידה הגיעה להסדר עם הנאשמים מאחר שהם הודו ולקחו אחריות. מבחינת המדינה, הטרדת קטינים וקרובי משפחה של נושאי משרה ציבורית היא עבירה פלילית ולא מחאה לגיטימית - מה שמבחינת הפרקליטות נחשב לקו אדום. בנוסף, הנאשמים הסכימו לקבל צו הרחקה למשך שנה מביתה של רוסק עמינח.