טראמפ מאתגר את הסכסוך הערבי-ישראלי
יש המתייחסים לנשיא ארה"ב כאופורטוניסט בלתי יציב. אבל התנהלותו בסוגייה הישראלית-פלסטינית, כולל ההצהרה על ההתנחלויות, מגלה משהו אחר
דונלד טראמפ ובנימין נתניהו(צילום: רויטרס)
בתוך פחות משבוע נקט ממשל טראמפ שני צעדים דרמטיים המהווים לא פחות ממהפך בנוגע לגישתה המסורתית של ארה"ב לסכסוך הערבי-הישראלי. הראשון: ביום שישי הצביעה נציגת ארה"ב באו"ם נגד חידוש המנדט של אונר"א. קדמה לכך ההחלטה להפסיק ולממן את הארגון, אך ההצבעה אותתה למי שטרם הבין שלא מדובר על מדיניות זמנית אלא על הכרעה בממשל האמריקני שלפיה הארגון, תומך הטרור וזכות השיבה, חייב לחדול מלהתקיים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
הצעד השני, ובוודאי הדרמטי יותר, היה הכרזת מזכיר המדינה מייק פומפאו אתמול (יום ב') שארה"ב כבר לא סבורה שההתנחלויות מנוגדות לדין הבינלאומי. ההודעה נוסחה בזהירות ונתלתה בדמותו של הנשיא הרפובליקני רונלד רייגן, אך קשה להתעלם מהטון התומך שבו נאמרו הדברים. את הצעדים האלו יש לבחון על רקע מהלכיו הקודמים של ממשל טראמפ – העברת השגרירות האמריקנית לירושלים וההכרה בריבונות הישראלית ברמת הגולן.
נהוג לזלזל בנשיא דונלד טראמפ. יש שרואים בו אופורטוניסט ומגלומן. אחרים סבורים שמדובר באדם לא יציב, חסר ניסיון והבנה. אולם דווקא בכל הנוגע לישראל אפשר לזהות שלממשל שלו יש משנה סדורה, שקולה ומחושבת. טראמפ מבקש לאתגר את התפיסות הישנות בנוגע לסכסוך ולזקק אותו מהעכבות המכבידות שנשרכו בו עם השנים. זאת במטרה לבחון מחדש אם וכיצד ניתן לפתור את הסכסוך.
את ניצני השיטה ניתן היה לזהות עוד בתקופת המרוץ לנשיאות, כאשר הוא התחייב להעביר את השגרירות. טראמפ אמנם לא הנשיא הראשון שהבטיח הבטחות קמפיין מסוג זה, אבל הוא הראשון שקיים אותן.
היום נראית העברת השגרירות כדבר מובן מאליו. כמעט ושכחנו שלמהלך קדמו אזהרות מדאיגות מ"מומחים לענייני הסכסוך" שהצעד יבעיר את המזרח התיכון. טראמפ לא התרגש. בניגוד לקודמיו בתפקיד (רפובליקנים ודמוקרטים גם יחד) הוא נמנע מלהכניס לבית הלבן את אותם מומחים שעשו קריירה מהסכסוך. סביבתו הקרובה כוללת דווקא את מי שבמשך שנים ניסו לאתגר את התפיסות הישנות וזכו לקיתונות של זלזול ולעג מהממסד.
התזמון של הצהרות טראמפ השונות וההיגיון הפוליטי שעמד מאחוריהן נתון לוויכוח. אולם בחינת הצעדים עצמם – העברת השגרירות, ההכרה בריבונות ברמת הגולן, הפסקת התמיכה באונר"א, ההצבעה על ביטול הארגון, וכעת ההכרזה שאין לראות בהתנחלויות עבירה על הדין הבינלאומי - מראה כי בין כל אלה עוברים שני קווים ברורים שיחדיו מתחברים לשיטה: החזרת אמון הישראלים בממשל האמריקני (שהיה במשבר מאז תקופת הנשיא ברק אובמה), ואתגור הרשות הפלסטינית באמצעות זיקוק מהות הסכסוך מאותן "עזים" שהוכנסו לחדרי המשא ומתן מתוך ידיעה שישראל לעולם לא תוכל להסכים להן –ירושלים וזכות השיבה.
כך גם יש להבין את הצהרת מזכיר המדינה שלפיה הניסיונות לאכוף הסדר באמצעות המשפט הבינלאומי אינם תורמים לסיום הסכסוך. החלטת בית המשפט האירופי ביחס לסימון המוצרים מהשבוע רק חידדה את תחושת הישראלים שהמשפט הבינלאומי הוא לעיתים קרובות לא יותר מהלבשת מדיניות הסטנדרט הכפול של האירופים במחלצות של אובייקטיביות.
ממשל טראמפ הרים את המסך והצביע על מערומי המדיניות. בכך הוא מאותת שהוא מכיר בטענות ואינטרסים הלגיטימיים של ישראל בנוגע ליהודה ושומרון. פתרון הסכסוך תלוי ברצון הצדדים.
הנשיא טראמפ לא הפך בן לילה לחבר תנועת גוש אמונים. "תוכנית המאה" שמתגבשת והולכת עתידה להתפרסם בקרוב והצעדים האמורים נועדו לאותת לצדדים ולקהילה הבינלאומית שהוא לוקח נושא הסכסוך ברצינות. אך על מנת לעשות זאת יש לזנוח את התפיסות הישנות שמעולם לא הועילו, להראות לישראל תמיכה אמיתית ולא מן הפה ולחוץ, ולחייב את הרשות הפלסטינית להיות מציאותית ולהכריע אם פניה לשלום.
- עו"ד מאיר בוחניק הוא סמנכ"ל פורום קהלת, ולשעבר עוזרו של חבר הקונגרס האמריקני דאג למבורן
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
עו"ד מאיר בוחניק
באדיבות פורום קהלת
מומלצים
