לסגור את המדינה זה לא פתרון
אם בגלל ארגון קטן יחסית כמו הג'יהאד האיסלאמי ישראל הושבתה, מה נעשה בעימות עתידי עם חיזבאללה וחמאס? יש לכך תוכנית, אבל היא לא מיושמת
סגירת דיזנגוף סנטר בתל אביב בבוקר החיסול(צילום: מוטי קמחי)
בעקבות חיסולו של בכיר הג'יהאד האסלאמי בהא אבו אל-עטא בשבוע שעבר העריכו בצה"ל שהארגון יגיב במטחי רקטות לא רק לעבר עוטף עזה אלא גם לעבר מטרות בעומק, כולל בגוש דן. תחזית זו התממשה חלקית עם שיגורן של כ-450 רקטות ביומיים הבאים. אלה גרמו נזקים מזעריים, בגלל שילוב ראוי של יירוט מוצלח של כיפת ברזל, ציד יעיל של חוליות שיגור, התרעות ממוקדות של פיקוד העורף ומיגון מגוון של האוכלוסייה. זאת, בצד יכולות נמוכות יחסית של תקיפה ושרידות של הארגון הקטן, שהיקפו ומאגרי החימוש שלו נמוכים בהרבה מאלה של חמאס - וודאי של חיזבאללה - המציגים מתווה איום דומה בתכניו, אך גבוה בהרבה בהיקפו, ביעילותו ולכן ברמת הסיכון שהוא משית על החזית האזרחית בישראל.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
למרות זאת, וחרף ההערכה הנכונה שחמאס לא יצטרף לירי, הוחלט, כמדווח על בסיס הערכת מצב ולאור המלצת פיקוד העורף והרמטכ"ל לראש הממשלה, להשבית למעשה את מרכז הארץ; כולל – לראשונה מאז מלחמת המפרץ ב-1991 – לאסור פתיחת בתי ספר (מדובר בכמיליון תלמידים וכ-80 אלף עובדי הוראה) ולמנוע יציאת עובדים "בלתי חיוניים" לעבודה. לאחר כמה שעות הוסרה ההנחיה הגורפת. אולם מרכז הארץ אכן שבת למשך אותו היום. הנזק הכספי למשק האזרחי מוערך בכמיליארד שקל.
על פניו יש במדיניות זו משום הפגנה של אחריות, שיקול דעת ורגישות לחיי אדם. או במלים אחרות, מגמה של אי-נטילת סיכונים. וכן, בהיות הסבב הנוכחי קצר מאוד, הנזק הכלכלי היה מוגבל.
עם זאת, עולות מהאירוע החריג שתי תהיות: הראשונה – ממוקדת וחשובה פחות – היא האם לא העניקו החלטה זו והמראות של רחובות תל אביב הריקים מאדם תמונת ניצחון לארגון הטרור הקטן? האם, מבחינה תודעתית, לא נוצר מצג שהוא הצליח לגרום לחשש ניכר בקרב מקבלי ההחלטות בישראל?
והשאלה השנייה, המהותית הרבה יותר, קשורה לעימות הצפוי הבא, זה שההנהגה המדינית והצבאית מרבה לדבר עליו לאחרונה, מסיבותיה היא, זה העלול להתחולל מול חיזבאללה או חמאס או חלילה מול שניהם יחדיו. מדובר בעימות שלפי כל ההערכות והתרחישים המוכרים יהיה חסר תקדים מבחינת היקף התקיפות על העורף האזרחי, על התשתיות הלאומיות החיוניות ועל ריכוזי האוכלוסייה. לכן הוא יהיה גם מין הסתם "ללא תקדים" מבחינת היקף הנזקים והנפגעים, כולל מאות הרוגים.
ובכן: מה צפוי לנו במקרה זה? האם המדינה והמשק ייסגרו בהחלטת ראש הממשלה למשך השבועות הארוכים של העימות הצפוי ("צוק איתן" נמשך יותר משבעה שבועות)? אם זה הצפי של אבדות ונפגעים, ואם הנזק הכלכלי הצפוי (רק) עקב אובדן התוצר יעמוד על כ-17 מיליארד שקל בשבוע, האם אפשר לומר כי החזית האזרחית ערוכה בצורה סבירה?
התשובה היא שלילית. מה שקרה בשבוע שעבר מעיד כי מקבלי ההחלטות יודעים שמצב ההיערכות הנוכחי לחירום לא מאפשר נטילת סיכונים. משמעות הדבר היא שיש לחזק באופן ניכר את יכולות ההגנה של ישראל – הצבאיות והאזרחיות – במתווה מוכר (ראו מצב ההתגוננות הטוב בעוטף עזה).
קיימת תוכנית סדורה לעניין זה, כולל בתחום המיגון האזרחי, חיזוק התשתיות ונושאים חשובים נוספים לחיזוק החוסן החברתי. עלותה פחותה בהרבה מעלות אובדן תוצר לשבוע אחד של לחימה בעורף. אלא שתוכנית זו אינה מיושמת.
אם מחדל זה לא ישתנה, נמצא שוב את תושבי ישראל בעימות הבא מסוגרים בבתיהם, את מוסדות החינוך נעולים (גם אלה הממוגנים) ואת המשק האזרחי מושבת. אין זו גזרת גורל. ישראל יודעת איך לייצר רמת התגוננות סבירה שתבטיח יכולת של רציפות תפקודית של כלל המערכת האזרחית, שלה משמעות עמוקה על רמת ההישגים של ישראל במלחמה הבאה.
- תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן הוא ראש התוכנית לחקר החזית האזרחית במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר מאיר אלרן
באדיבות INSS
מומלצים
