"פתאום לא הצלחתי לרוץ - ואז התגלה הסרטן"

הקומיקס של מיכל:

מיכל רוזין פז (39) עברה לפני חמש שנים ניתוח לקיצור קיבה שהסתבך, ובעקבות הסיבוך עברה ניתוחים נוספים. "בכל פעם אספתי את עצמי וניסיתי לסגל אורח חיים בריא. נהגתי לרוץ עשרה ק"מ ביום, לפחות חמש פעמים בשבוע, ופתאום, לפני שנתיים וחצי כבר לא הצלחתי ולא הבנתי למה.

רוזין פז, גרושה ואמא לאלה (11) ודן (10) החליטה לעשות בדיקות דם שגרתיות. "בחמש בערב התקשרה הרופאה המחוזית ואמרה לי שהתוצאות לא טובות ואני חייבת ללכת למיון ולבדוק את העניין", היא מספרת. "עברתי סדרת בדיקות, קבעו לי תור להמטואונקולוג, ליתר בטחון. בשבת בצהריים קבלתי הודעה ממספר לא מוכר שמציע להקדים את הפגישה לראשון, ואז כבר הבנתי".

"הרגשתי שלא מגיע לי לסבול"(צילום: אלבום פרטי)

היא החלה לעבור סדרה של טיפולים - "אובחנתי עם cml, שזאת לוקימיה מיאלואידית כרונית, בשלב הכרוני שלה, שזה שלב ש'הכי טוב להיות בו'. כולם הגדירו אותה כ'רולס רויס' של הסרטנים ואמרו כמה מזל יש לי שזה סרטן שכזה, כי היום, בגלל הרפואה המתקדמת, כל מה שצריך הוא כדור ביולוגי פעם או פעמיים ביום וזה כאילו לחיות עם מחלה כרונית.

"התחלתי את הטיפול. החודשיים הראשונים היו קשים, בגלל תופעות הלוואי - כמו שפעת מתמשכת, וכשסוף סוף קצת התחלתי להשתפר, תוך כמה חודשים, הכדור הפסיק לעשות את העבודה והערכים שמראים על מידת פעילות המחלה - עלו.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

"החלפתי תרופה והייתי איתה שנה. תופעות לוואי היו לא קלות, וגם מידת יעילות הייתה לא מספקת, אז החלפנו לתרופה שלישית שעשתה לי דלקת לבלב ודלקת ריאות, ולכן לא יכולתי בכלל להמשיך ליטול אותה. במקביל הרופאה שלי עשתה לי ביופסיית מח עצם, כדי לברר לעומק למה אני לא מגיבה טוב לטיפול והתגלה אצלי משהו שנקרא 'קריוטיפ מורכב' שזאת השתכללות נדירה של המחלה שעלולה לגרום להתדרדרות מהירה ומסוכנת של הלוקמיה. מכאן, הדרך להשתלת מח עצם הייתה קצרה מאוד".

"כעסתי מאוד על אלוהים. הודיתי על הקיים, אבל הרגשתי שלא מגיע לי לסבול יותר ממה שכבר סבלתי. הייתי אופטימית לגבי הסרטן, אבל חששתי ממה שצפוי להגיע".

"המשכתי לתפקד למען הילדים"(צילום: אלבום פרטי)

"תמיכה בשפע ואני מלאת הודיה. ההורים שלי שהם מזור ומשענת לי ולילדיי בכל היבט שאפשר לדמיין, האחים ובנות הזוג, המשפחה המורחבת, הגרוש וזוגתו, החברים שהפכו מזמן למשפחה. מקום העבודה שלי והבוסית בפרט, עמותת חולי cml והמנכ"ל שלה גיורא שרף שליווה אותי בסבלנות אין קץ במשך כל השנים, זאת רשת נרחבת. בלעדיהם, לא יודעת איך הייתי שורדת את זה".

קראו עוד:

דרך מקורית להראות לילדים שאתם גאים בהם

טיפולי הפוריות הסודיים שלי

"לא יכולה לאכול כדורי שוקולד מתי שבא לי"

אחד הרגעים הקשים היה כשרוזין הבינה שהיא חייבת השתלה, לדבריה לא היה מנוס אלא לספר לילדים ואז הגיעה השאלה הגדולה - איך? "זה היה אחד החששות הכבדים ביותר, אבל חברה שלי, שהיא גם בוגרת סרטן בעברה וגם רופאה, הציעה לי שאולי אאייר להם כמה איורים בנושא, ותוך שניה נפל לי האסימון שזה יהיה קומיקס. גם בגלל האהבה העזה של הילדים לקומיקס וגם בגלל שזה מדיום מדהים ועוצמתי.

"אני אפילו לא יודעת איך הצלחתי לסיים אותו, כי תוך כדי התחלתי להרגיש לא טוב והייתי צריכה לגייס את כל שארית כוחותיי הדלים בכדי לצלוח את כתיבתו ואיורו. תוך כדי המשכתי לעבוד ולנסות שהילדים לא ירגישו דבר. זה גם היה צריך לקרות מהר כי מועד ההשתלה 'התגלגל' תוך פחות מחודשיים.

להסביר לילדים באמצעות איורים

רוזין פז מספרת כי הילדים הגיבו קשה מאוד לבשורה, בכו ודאגו. "למרות הקושי, למרבה שמחתי הקומיקס פשוט עשה את העבודה ומאוד אסף אותם", היא אומרת. "הם לא חיפשו שום חומר נוסף במקום אחר וסמכו עליי שנתתי להם את כל המידע שצריך. זאת גם הייתה המטרה שלי - להנגיש להם את המכה שנחתה עלינו בצורה כמה שפחות מפחידה וכמה שיותר מובנת, ולגרום להם להאמין שאם אני מספיק כנה להניח הכל על השולחן, אז אני מספיק כנה שאני אומרת להם שבסוף אהיה בסדר ואבריא.

"הבת שלי, גם לקחה עותקים מהספר לחברים בבית ספר וכך תקשרה איתם את הנושא וזה מאוד עזר לה. בנוסף, הם חששו מהקרחת שתהיה לי , אז לקחתי אותם למספרה ונתתי להם לספר אותי בעצמם וזה מאוד עזר. לא רק הילדים התחברו לספר. שלחתי אותו למבוגרים, וזו הייתה הדרך לבשר את הבשורה וקיבלתי תגובות חמות. אנשים אמרו לי שהם פתאום מבינים את הנושא".

דרך מקורית לתקשר את הנושא, גם למבוגרים

"הבנתי שאני יכולה לעשות משהו גדול ולעזור לכמה שיותר אנשים. דמיינתי איך אני עושה גרסה יותר מונגשת שלו, כדי שאחרים, שבמצב שלי, יוכלו להסתייע ולעשות לו שימוש. סרטן השד למשל הוא ממש מגיפה, לעומת לוקימיה שהוא סרטן פחות נפוץ, לכן אני מתכוונת לעשות קומיקס לחולות סרטן וילדיהן. זה מה שאני הולכת לעשות כשאחלים.

"גיליתי את 'חלאסרטן' קהילה מדהימה ומחבקת ואינפורמטיבית במידע, הם עזרו לי לקדם את הקומיקס בעמוד. רציתי שיגיע לכמה יותר, התגובות היו חמות וזה העצים והגביר את הרצון שלי לעשות משהו בעתיד לטובת הכלל".

אלפי צעירים חולי סרטן פועלים במסגרת הקהילה שלהם - 'חלאסרטן', לטובת הכרה בצרכיהם היחודיים ויוזמים שירותים, אירועים או מפתחים מוצרים (כמו הקומיקס של רוזין בר) כדי לסייע לחברים הנוספים בקהילה.

"כיום, אני מאושפזת ובעיצומו של הליך ההשתלה, זה קשה מאוד, יותר משניתן לדמיין, אבל אני חושבת בעיקר על העתיד, ומחכה לחזור ולהוקיר את החיים הפשוטים והיפים שלי, לאלה ולדן, למשפחה, לחברים. רוצה להיות בריאה ומחוזקת ולהמשיך ליצור".