שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    7,500 מתים בכל שנה: כך נלחמים בעמידות לאנטיביוטיקה

    העומסים הכבדים והצפיפות הנוראית בבתי החולים, השימוש המופרז והלא מבוקר באנטיביוטיקה והמחסור בתחלופות תרופתיות לעתיד הקרוב: כ־7,500 ישראלים מתים מדי שנה כתוצאה מחיידקים עמידים לתרופות, והמספר הזה רק יגדל בשנים הבאות. אז מה עושים כשמחלות פשוטות לא מגיבות לשום טיפול תרופתי, ואיך במערכת הבריאות נערכים ליום שבו כבר לא יוכלו לתת מרשם לאנטיביוטיקה

    רגע לפני שדנה רבינסקי נכנסה לחדר הניתוח כדי לתרום אונת כבד לאביה שסבל ממחלת שחמת הכבד, פירטו באוזניה הרופאים את כל הסכנות האפשריות העומדות בפניה ובפני אביה בניתוח. רק סכנה אחת נשמטה מהרשימה: הסיכון לזיהומים עמידים. "המצב של אבא החל להידרדר אבל הוא לא התקדם בתור ברשימת ההשתלות. לכן הציעו לנו בבית החולים לבחון אופציה של השתלה מאחד מקרובי המשפחה. כולנו נבדקנו, אני נמצאתי מתאימה והחלטתי שאני הולכת על זה", מספרת דנה, היום בת 46, מהיישוב אלפי מנשה בשומרון.

      

    "לאורך כל התהליך דיברו תמיד על הסכנה שזה לא יצליח, שמדובר בניתוח מורכב ומסכן חיים לנתרם ולתורם, אבל הרגשנו שאנחנו מטופלים אצל הטובים ביותר והלכנו אליו בביטחון. מכיוון שאין לנו את אותו סוג דם, דבר שיכול לגרום לגוף לדחות את התרומה, יום לפני הניתוח עשו לאבא טיפול שמנטרל את המערכת החיסונית בגוף. לאחר הניתוח שנינו התאוששנו ואבא שלי שכב במשך ארבעה ימים במחלקת הטיפול הנמרץ, אבל הוא לא היה בתנאי בידוד".

       

    כך לא תידבקו בחיידקים עמידים:

     

     

     

     

    קיראו עוד:

    "בבית החולים הרגו את אימא שלי"

    ארגון הבריאות העולמי דירג: 12 החיידקים העמידים לכל סוגי האנטיביוטיקה

    מחקר: לא תאמינו מאיפה מעבירים אליכם הכלבים חיידקים צואתיים

    מחקר: גנים עמידים לאנטיביוטיקה נמצאים באוויר ומסכנים אותנו

     

     

    הניתוח אכן עבר בהצלחה וכל המדדים הצביעו על כך שהסימנים חיוניים והכבד של יוסי מתפקד, ואז חלה התפנית בעלילה: "פתאום אבא הידרדר בצורה משמעותית, הוא החל להקיא ולחץ הדם שלו ירד ל־40 על 60. הורידו אותו מיד לחדר ניתוח ושם גילו שהכבד בסדר אבל שיש לו זיהום בגוף. בזמן שהוא שכב במחלקה היו עומסים רבים והמחלקה הייתה בשיפוצים, כך שהצוות הרפואי כמעט ולא בדק אותו. ביום שמצבו הידרדר הרופא אמר בבוקר שיש הפרשות מוגלתיות ויבואו לנקות אותן, אבל עד אחר הצהריים אף אחד לא עשה את זה".

      

      (צילום: אוהד צויגנברג)
    (צילום: אוהד צויגנברג)

     

    הבנתם שמדובר בזיהום עמיד לתרופות?

    "לאורך כל הבדיקות שעברנו דיברו איתנו על כל הסכנות האפשריות, אבל באף אחד מהשלבים לא דיברו על זיהום. בפועל המערכות של אבא שלי קרסו בזו אחר זו, הזיהום ניצח ואחרי יומיים הוא נפטר. כשהיינו בשבעה פנו אלינו ממשרד הבריאות ואמרו שהם חוששים שיש כאן רשלנות רפואית וכעת מתקיים הליך בדיקה בנושא. חשבנו שאם מחלישים לבן אדם את המערכת החיסונית ישמרו עליו מכל משמר אבל זה לא קרה".

      

    וזה לא הכל — גם דנה עצמה, שבאותה תקופה התאוששה בבית החולים במחלקה אחרת, נדבקה בחיידק לאחר הניתוח. "כשהייתי מאושפזת, התחלתי להרגיש לא טוב. עשיתי בדיקות ואחרי יומיים גילו שנדבקתי בחיידק. הוציאו אותי מיד מהחדר, הכניסו אותי לבידוד מגע, קיבלתי טיפול אנטיביוטי חזק, ולמזלי שוחררתי לאחר שבוע מבית החולים במצב טוב. זה מצב מתסכל ומפחיד, ולמרות שאני צריכה לעבור ניתוח נוסף עכשיו אני דוחה אותו כי אני מפחדת. אני מרגישה שיש פה זלזול בחיי אדם — שנינו נכנסנו לניתוח, אני כאדם בריא שנכנסתי אליו מבחירה, ופשוט זילזלו בנו. זה קשה לאבד בן אדם קרוב ואנחנו מסתובבים עם התחושה שאולי לא היינו צריכים לעשות את הניתוח וזה מאוד מכעיס. שמעתי על כל כך הרבה מקרים דומים וזה באמת מחדל של מערכת הבריאות".

     

      ( )
    צביקה ברגמן ז"ל
     

      

    "המצב רק יחמיר"

    דנה ואביה ז"ל לא לבד. על פי משרד הבריאות, ההערכה היא כי בישראל מתים מזיהומים עמידים כ־5,000 בני אדם בשנה, אבל רופאים מומחים מעריכים כי מספר מקרי המוות המדויק אף גבוה פי אחד וחצי מהערכה זו, כלומר 7,500 בני אדם בשנה. 20 בני אדם בממוצע, כל יום. הנתון המטריד הזה, שמתפרסם כאן לראשונה, מצטרף לדוח חדש של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ולמניעתן (CDC) שפורסם לאחרונה בארצות־הברית, וקובע כי כל 15 דקות מת אדם בעקבות חיידקים שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה. כ־35,000 אמריקאים מתים מדי שנה כתוצאה מזיהומים הנגרמים מחיידקים שפיתחו עמידות לתרופות, כ־700 אלף אנשים בעולם כולו. ומה שמטריד במיוחד זה שהמספרים רק עלולים לעלות בשנים הבאות.

      

    אז האם אנחנו בדרך לעידן שלפני תקופת האנטיביוטיקה, עידן שבו זיהומים בלתי נשלטים היו שכיחים ואף מסתיימים פעמים רבות במוות? כשאלכסנדר פלמינג, זוכה פרס נובל, גילה את הפניצילין ב־1928, היה זה הישג רפואי ענק שהיווה במובן מסוים את המהפכה הרפואית של המאה ה־20. העולם חגג את הגעתה של תרופת הפלא. שיעור התמותה ממחלות חיידקיות מסוכנות ירד באופן משמעותי. דלקת ריאות, שחפת, עגבת ועוד, מחלות שקטלו מיליוני אנשים ברחבי העולם, הפכו לעוד מחלה שניתן לה טיפול תרופתי. במקביל ירדה התמותה הנובעת מזיהומים, והופחתה באופן דרסטי התחלואה במחלות כמו טטנוס ודיפתריה.

      

      ( )
    פרופ' ג'יהאד בשארה, בילנסון

     

    אלא שבשנים האחרונות גוברת ההבנה כי בתרופת הפלא הזאת מסתתרת גם סכנה גדולה: פרופסור ג'יהאד בשארה, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים בילינסון, מסביר כי "התופעה של חיידקים עמידים אינה חדשה, אבל היא הולכת ומחמירה בשנים האחרונות. לצערנו עדיין אין לנו מענה טוב לבעיה הזאת. כמעט כל חיידק הצליח ומצליח לפתח עמידות לכל סוגי האנטיביוטיקה, ולפעמים הוא מפתח עמידות לפני שאנו מתחילים להשתמש בה באופן שוטף".

     

     בשני העשורים האחרונים, חברות התרופות ממעטות בייצור אנטיביוטיקות חדשות לשוק — הן מתוך ההבנה כי התרופה מעודדת התפתחות של חיידקים עמידים והן משום שהדבר הופך לפחות כלכלי עבור חברות התרופות. "הפתרון לחיידקים העמידים צריך להיות מחוץ לקופסה", אומר פרופ' בשארה. "אנטיביוטיקה היא אמנם כלי מאוד יעיל וחזק שהציל מיליוני בני אדם, שכן לפני העידן האנטיביוטי אנשים מתו מכל זיהום קל או דלקת ריאות. אבל האנטיביוטיקה היא 'חרב פיפיות' — מצד אחד מסייעת ומצד שני גורמת להרבה נזק ופוגעת בחיידקים טובים שאנחנו צריכים בגופנו. בגוף האדם יש טריליוני חיידקים והאנטיביוטיקה היא נשק השמדה המוני. אני קורא לזה ענישה קולקטיבית: אתה מרפא את עצמך מדלקת גרון אבל גורם נזק אחר, ארוך טווח".

      

    מתי התקבלה ההבנה הזאת על האנטיביוטיקה? 

    בתחילת המאה ה־21 האנטיביוטיקה איבדה את היעילות שלה בהרבה מצבים, במיוחד אצל חולים מורכבים עם מחלות רקע כרוניות. כשהם חוטפים זיהום אין מה לתת להם, כי האנטיביוטיקה לא תועיל. מה שמייחד את האנטיביוטיקה מתרופות אחרות היא שאופן השימוש בה מאיץ את תהליך ההתפתחות של החיידק לעמידות".

      

    ארגון הבריאות העולמי (WHO) מעריך כי עד שנת 2050, אם לא יימצא פתרון למלחמה בעמידות חיידקים לאנטיביוטיקה, ימותו כל שנה בעולם עשרה מיליון איש — כלומר יותר מקרי מוות ממחלת הסרטן וממחלות לב שהיום מובילות את רשימת גורמי התמותה העולמית. בדוח של ה־CDC שפורסם השבוע, נכתב כי בשנת 2018 נרשמו בארצות־הברית 2,868,700 זיהומים כתוצאה מחיידקים עמידים ו־35,900 מקרי מוות. נוסף על כך, חיידק הקלוסטרידיום דיפיצילה, שנובע כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה, הוביל ל־223,900 זיהומים וגבה את חייהם של 12,800 בני אדם בארצות־הברית באותה שנה.

      

    השבוע תופעת הזיהומים מחיידקים עמידים גבתה את חייו של צביקה ברגמן, בן 63 במותו. "איבדתי את אבא שלי תוך כדי שהסתירו ממני ומהמשפחה שלי מידע שיכול היה למנוע את המוות המיותר הזה", מספר עידו הראל־ברגמן, בנו של צביקה. "הוא אובחן ביולי האחרון כסובל מלימפומה מוחית, לאחר שנתיים שבהן המחלה הכרונית הייתה בנסיגה. אך היא חזרה ביום אחד וטופלה בזמן בניתוח ראש מסוכן וסדרה של סבבי כימו שהעלימו את הגידול. בבית החולים קראו לנו להשתלת מח עצם כדי להבטיח שהמחלה לא תחזור, והאיצו בנו לעשות זאת מהר מכיוון שנמצא תורם. והסיכונים? 'סיכון לזיהומים', אמרו לנו".

      

    הבנתם שיכול להיות שמדובר בזיהומים עמידים לתרופות?

    "לא הבנו עד הסוף. אבא שלי עבר הליך של דיכוי המערכת החיסונית שלו כחלק מההכנה להשתלת מח עצם. חשבתי שאבא משתחרר אוטוטו, הגעתי אליו לפני כשלושה שבועות עם עוגה ולראשונה אני רואה אותו מונשם במסכת חמצן, כשהוא כולו צהוב. הייתי המום, אבל צוות האחיות הרגיע אותי והסבירו לי שלאבא היה 'פרפור קל' ושהוא התעלף, אבל זה נורמלי. חיפשתי רופאה שתסביר לי מה קורה אבל הרופאה במחלקה ענתה לי בחוסר סבלנות שהיא כרגע הרופאה התורנית היחידה במחלקה ולכן אצטרך להתאזר בסבלנות.

      

    "הזמן עובר ואני רואה שאבא שלי הולך ומתערפל, אני שוב ניגש לרופאה עם קצת פחות סבלנות אבל מקבל את אותה תשובה. השעות עוברות והרופא ניגש אליי ומסביר שאבא נמצא במצב קשה מאוד ושהסיכויים שהוא ייצא מזה מאוד נמוכים. לאחר כשבועיים הוא נפטר אחרי מלחמה חסרת סיכוי בחיידק שתקף את הגוף שלו, ללא יכולת להגן על עצמו. יומיים אחריו נפטר גם ה'שכן' ששכב לידו בטיפול נמרץ, כשהוא בן 30 בלבד, עם אותה אבחנה בדיוק — חיידק עמיד שקיבל בבית החולים לאחר השתלת מח עצם".

      

    בעיה כלל עולמית

    אין כיום פתרון אידיאלי כתחליף לאנטיביוטיקה. אבל יש מספר פתרונות שנמצאים במחקר מתקדם: למשל שימוש בחלבונים קטנים (פפטידים) אנטי־מיקרוביאליים המשבשים את התקשורת בין החיידקים, בלי לחסל ולהרוג את החיידק. למעשה החלבונים מונעים מן החיידק את היכולת ליצור זיהומים. אופציה נוספת היא שימוש בבקטריופאג'ים (וירוסים נגד חיידקים, ע"ט) — נגיף שיכול לשמש להשמדת חיידקים גורמי זיהומים ומחלות. שני פיתוחים נוספים שנמצאים במחקרים הם מניפולציות גנטיות בחיידקים עצמם — שינוי הרכב החיידקים הטבעיים במעיים (למשל השתלת צואה), ופיתוח נוגדנים (לרוב בדמות חיסון) לחיידקים נפוצים ספציפיים.

      

    אבל עד שיימצא פתרון יעיל כתחליף לאנטיביוטיקה, עדיין נהיה חשופים לחיידקים עמידים ומסוכנים. התנאים הקשים במערכת הבריאות בישראל — לרבות צפיפות בבתי החולים ומחסור בצוותי רפואה — הביאו לכך שחיידקים עמידים משגשגים בעיקר במחלקות הפנימיות ובחדרי המיון. ד"ר אלעד גולדברג, מומחה ברפואה פנימית ובמחלות זיהומיות בבית החולים בילינסון, מספר כי "העומסים במחלקות הפנימיות ובחדרי המיון משפיעים על התפשטות חיידקים עמידים ועל זיהומים בכלל", הוא אומר. "ברגע ששמים הרבה אנשים חולים יחד במקום קטן, אין בכלל ספק שהחיידקים יעברו ויתפשטו בקרב החולים. חולה שהגיע עם דלקת ריאות או מחלת לב נמצא בסיכון להידבקות בחיידק עמיד ברגע שיש המוני אנשים באותו המתחם. אדם ששוכב לצד ארבעה או חמישה חולים בחדר אחד, חשוף יותר לחיידיקים. ולנו אין דרך לעצור את זה".

      

    בבית החולים בילינסון ציינו השבוע את "שבוע המודעות העולמי לאנטיביוטיקה" וערכו הרצאות וחידוד נהלים בנושא. לדבריו של ד"ר גולדברג, המציאות המתוארת בדוח המרכז לבקרת מחלות ולמניעתן, משתקפת בבתי החולים בשגרה היומיומית. "אין לנו באמת דרך להתמודד עם החיידיקים העמידים שמתגלים אצל החולים הקשים ששוכבים במחלקה הפנימית", הוא אומר. "השימוש המופרז באנטיביוטיקה הוא כמו כדור שלג שאי־אפשר לעצור אותו. רופאים בבתי חולים נחשפים הרבה פעמים לנזקים שנגמרים בגלל האנטיביוטיקה, אבל עדיין האמצעי היחיד שיש לנו לטיפול בזיהומים קשים הוא אנטיביוטיקה. אין לנו אמצעי אחר. כבר שנים רבות שלא נרשמה פריצת דרך בנושא וברור שאנחנו מתקדמים לבעיה אנושית גדולה שתוקפת אותנו מכל החזיתות. האנטיביוטיקה היא כבר לא תרופת הקסם כפי שקראו לה בעבר. יש לה מחיר כבד, וצריך להתרגל למצב החדש, לא להשתמש באנטיביוטיקה בצורה חסרת אחריות".

      

    דוח פנימי של משרד הבריאות שפורסם לפני כחצי שנה ב"ידיעות אחרונות", גילה כי בארבע שנים זינק בעשרה אחוזים מספר החולים שנפגעו או מתו בבתי חולים כתוצאה מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. על פי הדוח, ב־2018 נפגעו 13,500 בני אדם, אלפים מהם מתו, כתוצאה מחיידקים עמידים — זינוק של עשרה אחוזים בהשוואה לקבוצת החולים ארבע שנים קודם לכן.

      

    רחל לייקוביץ, יו"ר עמותת "רפואה בטוחה" הפועלת למניעת זיהומים בבתי החולים, מספרת כי "הצפיפות הקטלנית במחלקות בתי החולים וחדרי המיון, יחד עם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, גורמים לעלייה במקרי מוות ובזיהומים. ארגון הבריאות העולמי קרא לישראל בשנת 2014 לפתח תוכנית חירום ולנקוט צעדים למלחמה בחיידקים העמידים. הובהר כי לא מספיק לחנך את הרופאים ואת הציבור להשתמש באופן מושכל באנטיביוטיקה, אלא יש לפעול להפחתת העומסים והצפיפות. לא משנה כמה פעמים נשטוף את הידיים בחומר חיטוי, אם בסופו של דבר החולה שעבר ניתוח שוכב במסדרון".

      

    אז מה בכל זאת אפשר לעשות כדי להילחם בתופעה? להשתמש באנטיביוטיקה באופן מושכל: לקחת אנטיביוטיקה רק כאשר חייבים. יש דלקות רבות שניתן להחלים מהן לבד, ללא צורך באנטיביוטיקה. וכמובן להישמע להוראות הרופא — לא לקחת יותר מדי ולא פחות מדי.

      

    "יש אמונות תפלות שלפיהן אם התחלתם לקחת אנטיביוטיקה למשך שבוע אסור להפסיק עד סוף השבוע", מסביר פרופ' בשארה. "אבל זה לא נכון, וזו אפילו טעות. אם יש לך דלקת גרון ואחרי יומיים התגלה שזה וירוס וכבר הבראת — יש להפסיק מיד את האנטיביוטיקה. ההנחה שאסור להפסיק היא מוטעית לגמרי ולא מבוססת על שום דבר אלא להפך — לקיחת טיפול מיותר מעודדת התפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים