שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    בתוך עשור: מספר הממתינים לדיור ציבורי הוכפל

    מרכז המחקר של הכנסת: מספר משקי הבית שמחכים לדיור ציבורי זינק בחדות מאז 2007, אך יש רק מעט דירות זמינות וההמתנה עלולה להגיע ליותר מ-10 שנים. השנה רכשה המדינה רק 242 דירות לזכאים

    מצוקת זכאי הדיור הציבורי: בזמן שמספר משקי הבית בישראל שמחכים לדיור ציבורי זינק ב-115% משנת 2007, רק 242 דירות נרכשו השנה על ידי משרד הבינוי והשיכון לזכאים. כך עולה מדו"ח של מרכז המחקר של הכנסת שהוגש לח"כ חילי טרופר (כחול לבן). בנוסף, רוב מוחלט של הדירות בדיור הציבורי (כ-84%) הן בעלות שלושה חדרים או פחות, ואינן מתאימות לצרכים של משפחות מרובות ילדים.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    זמן לחשבון נפש: גם לכם יש חלק בחיסול הדיור הציבורי

    דירקטוריון עמידר אישר: קובי אמסלם מונה ליו"ר החברה

    למרות הוראת הממשלה: הדירות ה"עזובות" לא מגיעות לדיור הציבורי

     

    כיום יש 50,416 דירות בדיור הציבורי. משרד הבינוי והשיכון פועל לבנייה של דירות חדשות למטרה זו, אך עדיין לא התקבלו להן אישורי בנייה. כמו כן, עד כה הוקצו למשרד 173 יחידות דיור בלבד במכרזי "מחיר למשתכן" והן צפויות להיכנס למלאי הדירות רק במהלך שנת 2023.

    דיור ציבורי בבית שאן (צילום: עמידר) (צילום: עמידר)
    דיור ציבורי בבית שאן(צילום: עמידר)

    מספר זכאי משרד השיכון הממתינים לקבלת דירה עומד כיום על 3,571. בנוסף, יש 24,073 זכאים של המשרד לקליטת עלייה שממתינים גם כן לקבלת דירה, רובם קשישים חסרי אמצעים. זמן ההמתנה הממוצע של קשישים, הזכאים לקבלת דירה ממשרד השיכון, עומד על 1.3 שנים. כיום נותרו רק 29 דירות זמינות לדיור ציבורי, כולן מרוכזות בירוחם ובדימונה. רוב הדירות הפנויות נמצאות בירוחם, כמעט כולן דירות שניים-שלושה חדרים.

     

    המדינה נותנת שני סוגי סיוע: זכאות לדירה בשכירות בדיור הציבורי, וסיוע בשכר דירה בשוק החופשי. התנאי הבסיסי בשתי התוכניות הוא שאין ולא הייתה דירה בבעלות מבקש הסיוע בעשר השנים הקודמות לבקשה. מי שנמצא זכאי לדירה בשכירות יכול לקבל שתי הצעות לדירה בלבד. זכאי שסירב לשתי ההצעות לא יהיה זכאי להצעות נוספות לדירה עד תום תקופת זכאותו.

      ()

    עם השנים חלה עלייה במספר הזכאים המקבלים סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון. בין 2014 ל-2018 עלה מספר הזכאים לסיוע בשכר דירה מ-145,061 ל-171,711 זכאים בשנת 2018, עלייה של 26,650 זכאים (כ-18%). מתוך 76,862 עולים הזכאים לסיוע בשכר דירה, כ-56% הם קשישים, בעוד אחוז הקשישים הזכאים לסיוע בשכר דירה מתוך אלו שאינם עולים חדשים, הוא כ-25%.

     

    כאמור, מספר זכאי משרד השיכון, הממתינים לדירה בדיור הציבורי, עלה מ-1,660 ב-2007 ל-3,571 ב-2019. העלייה הגדולה ביותר במספר הממתינים חלה ב-2016-2017 - עלייה של 410 משקי בית. נכון לשנת 2018 יש 61 משקי בית הממתינים מעל עשר שנים לקבלת דירה ועוד 844 משקי בית הממתינים בין שלוש לעשר שנים. הנתונים כוללים גם ממתינים להחלפת דירה.

      ()
     

    בעשורים האחרונים חלה ירידה חדה במלאי הדירות בדיור ציבורי, בעיקר בגלל מכירת חלק מהדירות לדייריהם במחיר מסובסד, ואי־רכישת דירות חדשות.

     

    הרוב גדול של הדירות שנמכרו במסגרת "מבצעי המכר" נמכרו לזכאים שגרו בהן. רוכשי הדירות נגרעו מהזכאות לדירה בדיור הציבורי, דבר שיצר ירידה טכנית במספר הזכאים.

     

    בין 1999 לאוגוסט 2011 נמכרו כ-37,500 דירות בדיור הציבורי, ומלאי הדירות ירד מכ-108,000 לכ-75,500. מ-2014 ועד נובמבר 2019 רכש משרד הבינוי והשיכון 2,528 דירות. בין 2015 ל-2019, ב-2018 נרכש מספר הדירות הגדול ביותר, פי 3.5 לעומת 2015.

     

    באזור המרכז נמצאת הכמות הגדולה ביותר של דירות בדיור הציבורי, ואילו באזור ירושלים כמות הדירות הקטנה ביותר. כשבוחנים את כמות הדירות לפי ערים ולא אזורים, באר שבע היא העיר עם כמות הדירות הגדולה ביותר (4,610), ואחריה דימונה עם 2,571 דירות. בירושלים יש 2,566 דירות דיור ציבורי, ובתל אביב 2,291 דירות.

     

    בעשור האחרון הורחבו הקריטריונים לזכאות לדירה בדיור הציבורי לשתי קבוצות, נכים ונשים חד־הוריות, כשביחס לשאר האוכלוסייה לא חלו שינויים בקריטריונים.

      ()
      

    המחקר בחן אם שווי ההטבה של סיוע בשכ"ד דומה לקבלת דירה בשכירות, ולשם כך בחן את גובה הסיוע בשכר דירה ביחס למחירי השכירות בפועל. כשהשוו את גובה הסיוע בשכ"ד המשולם לזכאי הממתין לדירה בדיור הציבורי לעלות ממוצעת של שכירת דירה בגודל זהה, נמצאה שונות באזורים השונים ביחס בין שכ"ד בפועל לסיוע שהוא מקבל, ובחלק מהמקרים נדרש הזכאי להוסיף כסף על הסיוע המתקבל.

     

    בין השאר נמצא כי זוג ללא ילדים המתגורר בירושלים זכאי לדירת 1.5-2 חדרים ומקבל סיוע בגובה 3,100 שקל בחודש. עם זאת, עלות ממוצעת של שכירת דירה בגודל זהה עומדת על 3,329 שקל כך שיש להוסיף כסף. בת"א, סכום הסיוע המתקבל זהה אך עלות שכר דירה ממוצעת של דירת 1.5-2 חדרים עומדת על 4,497 שקל כך שהסכום שיש להוסיף גבוה יחסית.

     

    במקרה של משפחה עם ארבעה ילדים ומעלה, הזכאית לדירת שלושה חדרים וסיוע בגובה 3,900 שקל, עלות דירה בגודל זהה בת"א עומדת על 5,560 שקל.

     

     

    לדברי ח"כ טרופר (כחול לבן), מבקש המחקר, "עשרות אלפי ישראלים מתקשים במציאת פתרון דיור בסיסי ובסכנה לחיים בלי קורת גג. מדובר במשבר חברתי עמוק, שמעמיד עשרות אלפי ישראלים בסכנת קיום מוחשית. למדינת ישראל יש אחריות לדאוג לערך הבסיסי ביותר: קורת גג לכל אדם.

     

    "יש כיום בישראל 27,644 ממתינים בתור לקבלת דירה במסגרת הדיור הציבורי. למספר זה ניתן להוסיף 912 ממתינים להחלפת דירה, ממתינים בוועדת חריגים וכאלה שהדלת לדיור ציבורי נסגרה בפניהם, עקב הקרטריונים הקשיחים. יש גם לזכור שיש בישראל עוד 19 אלף פגועי נפש שכלל אינם זכאים לדיור ציבורי ופתרון הולם מהמדינה. חובתנו כמדינה וכחברה לדאוג לכלל האזרחים לדיור הולם ובר השגה".

    ח
    ח"כ חילי טרופר (צילום: אבי מועלם)

    בתגובה נמסר כי "משרד הבינוי והשיכון רכש מספר חסר תקדים של דירות לדיור הציבורי והשקיע משאבים גדולים בתחום. כך למשל במסגרת האיגוח נקנו למעלה מ-1,200 דירות בתקציב של 6.1 מיליארד שקלים. בתקופת האיגוח ירד זמן ההמתנה בשל רכישה מאסיבית של דירות, וכיום, בשל מיצוי זכויות ועל אף רכישה מתמדת, חזר זמן ההמתנה לקצב הממוצע.

     

    "מאז כניסתה לתפקיד הובילה שרת הבינוי והשיכון יפעת שאשא ביטון מהלכים משמעותיים בתחום הדיור הציבורי: חיזוק הסיוע לאוכלוסיות מיוחדות והכללתן של אמהות חד הוריות, דרי רחוב ונשים נפגעות אלימות במעגל הסיוע תוך גידול בהיקף סיוע של כחצי מיליארד שקל עבור זכאים קיימים ומשפחות נוספות שהצטרפו למעגל; חתימה על הוראת שעה לפיה משפחות המסרבות להתאכלס בשכונות שהוגדרו כקשות, על פי מיפוי שערך המשרד, לא תחשבנה כסרבניות וזכויותיהן לא תפגענה; הוצאת דירות דיור צבורי מאזורי מצוקה קשים כדי לאפשר לדיירים, ככל הניתן, הזדמנות אמיתית לשינוי ולתקווה. בנוסף, הובילה השרה הגדלה תקציבית של 140 מיליון שקל לטובת שיפוץ דירות".

     

    "היו תקופות שנזרקתי לרחוב"

    א' (43), אם חד הורית מחולון עם שלושה ילדים, מחכה כבר יותר מעשור לדירה בדיור הציבורי. בתקופה האחרונה היא עובדת כמטפלת בקשישים, אבל "אני לא יציבה עם עבודות כי אני צריכה לטפל בילד עם נכות, וסובלת גם מאובדן כושר עבודה". בשנת 2003 הוצעה לה דירה במגדל העמק על ידי עמידר, אך לדבריה לא רצתה בה מאחר שהבן שלה מטופל באזור המרכז. מאז לא הוצעה לה דירה. ״מאז מגדל העמק 'סימנו' אותי והודיעו שאינני זכאית כי אני מסורבת דיור ציבורי. במקום זאת קיבלתי 1,190 שקל בחודש סיוע בשכר דירה. הגעתי לוועדת חריגים ובסוף החליטו להוסיף לי 40 שקל.

     

    "היו תקופות שנזרקתי לרחוב ונאלצתי גם לגור במקומות ציבוריים שלא ראויים לילדים. הגעתי לכנסת ב-2016 ואז הבינו שאני במצב קטסטרופלי. מאותו יום התחלתי לקבל סיוע של 3,040 שקל בחודש והכניסו אותי לרשימת המתנה לדיור ציבורי בחולון. לפני חודש הציעו לי דירות זוועתיות עם עובש בקירות וריח של סמים. אני מגדלת ילדים ולא ייתכן שאעבור איתם לבית שלא ראוי למגורים אז לא הסכמתי לחתום. בימים אלו מנסים לאתר דירה שתתאים לצרכים שלי. היום אני גרה בקומה רביעית בלי מעלית שאני בקושי מטפסת אליה. עד היום נזרקתי בין הכיסאות״.

     

    לדברי שרה אסולין מחולון (53), שפעילה בפורום לדיור ציבורי ומטפלת בממתינים, ״יש המון דירות סגורות במרכז של הדיור הציבורי שאנשים פולשים אליהן. התור ארוך. אני מטפלת בבן 58 שגר במחסן כי אין לו מקום לגור, אז שולחים אותו לדיור מוגן״.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים