שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    OECD: ישראל וארה"ב - המדינות היחידות שרשמו צמיחה בתוצר ב-2018

    לפי הדו"ח, 15 מדינות בארגון הציגו ירידה ביחס הכנסות מדינה-תוצר לעומת 2017. הכנסות המדינה ממיסים ירדו ב-2018 בישראל לרמה של 31.1% תמ"ג לעומת 32.5% תמ"ג ב-2017

    ישראל וארה"ב הן המדינות היחידות במערב שרשמו צמיחה נאה בתוצר וירידה בהכנסות ממיסים לתמ"ג. כך עולה מהדו"ח השנתי של הכנסות המדינות של ארגון ה-OECD. לפי הדו"ח, 15 מדינות בארגון הציגו ב-2018 ירידה ביחס הכנסות מדינה-תוצר לעומת 2017, ובראש הרשימה ארה"ב (2.5%-) הונגריה (1.6%-) וישראל (1.4%-). אלא שבניגוד להונגריה, הכלכלות הישראלית והאמריקנית צמחו ואף בקצב נאה באותה השנה.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    בזכות רכישות כלי רכב: הצמיחה במשק טיפסה ב-4.1%

    האטה חריפה בצמיחה של המשק ברבעון השני של 2019

    הצמיחה הגרועה היא לא רק בגלל הצניחה ברכישת מכוניות

      

    לפי הדו"ח, הכנסות המדינה ממיסים ירדו ב-2018 בישראל לרמה של 31.1% תמ"ג לעומת 32.5% תמ"ג ב-2017, כאשר המשק כולו צמח ב-2018 ב-3.3% לעומת 2017. יחס הכנסות המדינה לתוצר הממוצע בארגון עומד על 34.3% מהתמ"ג, גבוה ב-3.2 נקודות אחוז מישראל. המשמעות האופרטיבית היא כי אם ישראל רוצה להידמות לממוצע במערב, עליה לגבות עוד 41.6 מיליארד שקל. יחד עם זאת, ב-OECD מדגישים כי בשנת 2017, המצב היה הפוך: ישראל רשמה את הגידול המשמעותי ביותר בהכנסות ממיסים ביחס לתוצר במערב לעומת 2016 (1.4%).

    ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון (צילום: אלכס קולמויסקי)
    ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון(צילום: אלכס קולמויסקי)
     

    נתוני ה-OECD מאפשרים להתבונן על יחס הכנסות המדינה לתוצר ולהשוות בין המדינות (זו הסיבה שמתייחסים למשתנה הזה ביחס לתוצר ולא במונחים מטבעיים שאינם מאפשרים להשוות) כאשר התמונה אינה מפתיעה: בין השנים 2000 ל-2018 יחס הכנסות לתוצר גדל בממוצע בחצי נקודות אחוז במדינות המפותחות, כאשר רק ב-10 מדינות נרשמה ירידה וישראל ממוקמת במקום ה-4 בשיעורי הקיטון (3.8%-) אחרי אירלנד, ארה"ב ושוודיה. כאשר בוחנים את הנתונים בעשור האחרון בלבד (בין 2018-2008) התמונה לא שונה בהרבה: ירידה של 1 נקודת אחוז ומקום 5 בארגון.

     

    עוד עולה מהנתונים כי ישראל מאוד חריגה בשני סוגים של מיסים - בכיוונים הפוכים. ראשית כל, משקל הפרשות סוציואליות מסך הכנסות ממיסים בישראל נמוך מאוד: רק 16% לעומת יותר מ-26% בממוצע ב-OECD - פער גדול של 10 אחוזים. נקודה נוספת שמציינים כלכלני הארגון לגבי ישראל היא כי היא שייכת לקבוצה קטנה של מדינות מערביות (רק 7) בהן המעסיק מפריש יותר עבור העובד, מאשר העובד עצמו (מקום רביעי בארגון).

     

    "אנחנו ממש לא בדרך למיתון": הכלכלן שלמה מעוז באולפן ynet    (צילום: ליהי קרופניק,שמוליק דודפור)

    "אנחנו ממש לא בדרך למיתון": הכלכלן שלמה מעוז באולפן ynet    (צילום: ליהי קרופניק,שמוליק דודפור)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מנגד, ב-2018 משקלן של הכנסות ממסי נדל"ן ונכסים אחרים היוו 10% מסך הכנסות - כמעט כפול מהמשקל הממוצע בארגון - 5.6% בלבד (מקום שישי ב-OECD).

     

    נקודה נוספת שצריכה להוות גאווה למערכת המס הישראלית היא משקלם של מיסים הקשורים לשיפור איכות הסביבה. הבשורה היא כפולה: ראשית כל, משקלם במערכת עומד על 9.5% מסך ההכנסות וממקם את ישראל במקום ה-6 בדירוג מדינות הארגון. שנית, בניגוד לרוב מדינות המערב בהן משקל מסי איכות הסביבה ירד, ישראל משתייכת לקבוצה קטנה של 10 מדינות בהן המס עלה (ב-1.5 נקודות אחוז).

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלכס קולמויסקי
    בנימין נתניהו ומשה כחלון
    צילום: אלכס קולמויסקי
    מומלצים