שתף קטע נבחר

עם אגו וללא חזון: מערכת החינוך בפשיטת רגל

ציוני הפיז"ה אפילו לא מתחילים לספר את כל הסיפור. הסתרת ההשתתפות החרדית, הזנחת החינוך הערבי, המשחק בציוני המיצ"ב והשתיקה של בכירים כמו בנט ואבואב מלמדים: ישראל בדרכה להפוך למדינת עולם שלישי

לימודי המדעים בישראל על סף קריסה ()
 

כשצוללים לציוני בחינות הפיז"ה מ-2018 שנחשפו שלשום (יום ג') מגלים תמונת מצב מטרידה אפילו יותר מזו שנגלתה ממבט ראשון. הדו"ח הזה מהווה רעידת אדמה לא רק בשל הפערים האדירים בין התלמידים היהודים לערבים, ולא רק משום שהסיכוי להצטיין בלימודים קשור באופן מובהק למעמד הסוציו-אקונומי של התלמיד. עובדה נוספת שלא זכתה למספיק תשומת לב היא שמספר התלמידים החרדים שהשתתפו בבחינה נמוך באופן משמעותי משיעורם היחסי בקרב תלמידי ישראל. והעובדה הזאת מביאה למסקנה ברורה: המצב בפועל הרבה יותר גרוע.

 

ציוני התלמידים הערבים יעלו לכולנו ביוקר / דעה 

 

 

שנים של מסיבות עיתונאים פומפוזיות במשרד החינוך, שבהן הוצגו נתונים מחמיאים על סגירת הפערים, על תקצוב דיפרנציאלי ושוויוני יותר ועל שיפור בהישגי התלמידים - התרסקו אל קרקע המציאות. ישראל בדרך להפוך למדינת עולם שלישי. זו לא סיסמא ריקה.

 

שר החינוך לשעבר, נפתלי בנט, שלאורך כהונתו במשרד החינוך נהנה לקשור לעצמו כתרים, בלע כנראה את הלשון. יותר מ-48 שעות חלפו והוא טרם טרח להתייצב מול המצלמות או להתייחס לנושא. גם מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, שנוהג באופן קבוע להתהדר במהלכיו ובהישגיו באמצעות הודעות מחמיאות לעיתונות, לא התראיין ביומיים האלה. ממה הם מפחדים? איפה האומץ להתמודד עם הביקורת? הייתם שם כשהיו הישגים להציג, איפה אתם עכשיו?

 

תוצאות בחינות הפיז"ה - כתבות נוספות:

 

בלעו את הלשון. השר לשעבר בנט והמנכ"ל אבואב  (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
בלעו את הלשון. השר לשעבר בנט והמנכ"ל אבואב (צילום: מוטי קמחי)

כל עיתונאי שמסקר את תחום החינוך מכיר את המצב בשטח. בשיחות סגורות מספרים עובדי המשרד בעבר ובהווה על מערכת מיושנת, ריכוזית, ללא חזון, שהתמכרה למדידות וכתיבת דו"חות מחמיאים, ובמקביל עסוקה במאבקי כוח פנימיים ובמלחמות אגו שמסכלות כל סיכוי להצעיד את תלמידי ישראל קדימה.

 

זה לא חייב להיות כך. משרד החינוך נהנה מתקציב אדיר, והסכומים המושקעים בו עולים בהתמדה מדי שנה. ציוני בחינות הפיז"ה, בדומה לכישלון של תלמידי ישראל בכל הבחינות הבינלאומיות הקודמות, מצביעים על כך שמשהו פשוט לא עובד.

 

לאן הולך הכסף? איך זה שההשקעה הרבה לא מביאה להישגים? איך זה שבעוד מדינות כמו הונגריה, רוסיה ופולין מטפסות במעלה סולם ההישגים, אנחנו דורכים במקום?

 

מדיניות התקצוב המפלה והשערורייתית של משרד החינוך, שמביאה לכך שתלמיד ערבי מקבל הרבה פחות מתלמיד יהודי, חייבת להשתנות. מדובר בפערים של עשרות אחוזים, ולא תשנה את זה שום ועדת בדיקה שעליה יכריז המשרד לאחר שגילה "לתדהמתו" כמה חמור המצב.

 

הרוב המכריע של אזרחי ישראל הערבים רוצים להעמיק את מעורבותם בחברה הישראלית. שיעור הסטודנטים הערבים במוסדות להשכלה גבוהה, למשל, מצביע על כך באופן חד משמעי. תקצוב שוויוני בחינוך, לצד מענקי איזון דיפרנציאליים יותר לרשויות המקומיות החלשות, במקום הפיילוטים המצומצמים שיש כיום, הם צעדים ראשונים וקריטיים בדרך לכך.

 

 

חשוב להדגיש: תקצוב משרד החינוך הוא לא הבעיה היחידה של החינוך הערבי בישראל. מערכת החינוך בחברה הערבית סובלת מבעיות קשות שמחייבות את מנהגיה לקחת אחריות על המצב החמור בבתי הספר: מינוי מקורבים לתפקידי מפתח באגפי החינוך ברשויות, ניהול לקוי של תקציב והיצמדות לכיסא של מנהלים כושלים – כל אלו מאפיינים למרבה הצער חלקים גדולים בחינוך הערבי. משרד החינוך בוחר באופן מודע לא להתערב בעניינים אלו, ולכן האחריות על הטיפול בהם נשארת לפתחם של מנהיגי מערכת החינוך הערבית.

 

ויש גם עוד עובדה שחשוב להתייחס אליה, במיוחד לאחר חשיפת שיפוץ נתוני הגיוס לצה"ל במגזר החרדי, שהעלתה שאלות קשות בדבר הסתרה ועיוות של מידע מצד מוסדות ציבור.

 

הדו"חות של הרשות הארצית למדידה והערכה של משרד החינוך (ראמ"ה), ששיקפו את נתוני בחינות המיצ"ב, הציגו תמונה שונה לחלוטין מנתוני בחינות הפיז"ה. מקריאת המסקנות עולה שהעניין הפעוט והאזוטרי הזה, שנקרא "פערים בחינוך", אוטוטו נסגר. כן, מדובר על בחינות עם מבנה שונה וגודל מדגם שונה, ובכל זאת תמוה מאוד שבחינות בתחומים דומים (קריאה ומתמטיקה) בשכבות גיל דומות, שנערכו באותו זמן בדיוק – הציגו תמונה שונה לחלוטין: צמצום פערים בין יהודים לערבים ובין עשירים לעניים.

 

ההבדל עשוי להיות נעוץ בכך שעל מבחני הפיז"ה הממוחשבים ישנו פיקוח בינלאומי ומידת המעורבות של משרד החינוך בעיבוד נתוניו מוגבל, לעומת מבחני המיצ"ב, שעליהם יש למשרד שליטה מלאה בכל שלבי הפקת המבחן ועיבוד הנתונים.

 

סערת בחינות המיצ"ב שהתחוללה בשנה שעברה, לאחר חשיפת טענות על ניסיונות להטיית הציונים מצד מנהלי בתי הספר, לצד הפערים המשמעותיים בתוצאות שתי הבחינות, מחייבים בדק בית כולל באשר למהימנות הנתונים שהציג לאורך שנים משרד החינוך.

 

  • אדיר ינקו הוא כתב החינוך של ynet

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אבי מועלם
אדיר ינקו
צילום: אבי מועלם
מומלצים