שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "תחשבו מה אפשר לעשות ב-6 מיליארד שקל": המחיר שנשלם על עוד מערכת בחירות

    מתקציב המדינה ועד הרפורמות שתקועות: ההליכה לבחירות בפעם השלישית בתוך כשנה תעלה לקופת המדינה הון ותאריך את השיתוק הממשלתי. "נזרקים מיליארדים שהיו יכולים להגיע לאזרחים. זה מרגיז", אומר פרשן כלכליסט צבי זרחיה בריאיון באולפן ynet. צפו

     

    צפו: כמה יעלו לנו 3 מערכות בחירות בשנה?    (צילום: שחר גולדשטיין)

    צפו: כמה יעלו לנו 3 מערכות בחירות בשנה?    (צילום: שחר גולדשטיין)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "מה שמרגיז זה שהייתה צריכה להיות מערכת בחירות אחת ואת כל הכסף שנזרק על שתי מערכות הבחירות הנוספות היה אפשר להפנות לטובת הקשישים, לנכים, למסכנים, לחד הוריות, למובטלים". כך אומר צבי זרחיה, פרשן כלכליסט, בריאיון באולפן ynet, רגע לפני שחברי הכנסת אמורים לאשר היום (ד') בלילה את החוק לפיזור הכנסת, וישראל תלך לבחירות שלישיות בתוך כשנה.  

     

    אושר בקריאה טרומית: הכנסת תפוזר והבחירות יתקיימו ב-2 במרץ

    נערכות לבחירות: המפלגות מעלות את מימון הבחירות ודוחות פירעון הלוואות

    באוצר מצאו נקודת אור: "בחירות נוספות יקטינו את הגירעון"

     

    "שלוש מערכות בחירות בשנה עולות למשק ולתקציב המדינה יותר משישה מיליארד שקל, המון כסף", הוא אומר. "מדובר בכ-1.8 מיליארד שקל עלות יום שבתון, כשיש לנו שלושה ימים כאלה בתוך 10 חודשים. לכך יש להוסיף לתקציב לוועדת הבחירות המרכזית מיליארד שקל לשלוש מערכות בחירות וצריך לומר שמבחירות לבחירות התקציב עולה, כי קשה להם לגייס עובדים, ולהתקשר עם ספקים בזמן כל כך מהיר, המחסנים של הוועדה ריקים. בנוסף, כל המפלגות מקבלות מימון בחירות. המפלגות בחובות של 180 מיליון שקל לכנסת, מה הן עושות היום? הן דוחות את פירעון ההלוואות שלהן לכנסת ומגדילות את המימון, כל תקציב של מימון המפלגות יעלה לנו בערך 700 מיליון שקל ל-3 מערכות".

    The Knesset (Photo: Amit Shaabi)
    שנה אבודה. הכנסת(Photo: Amit Shaabi)

    זרחיה מדגיש, כי "הנזקים הכלכליים העקיפים למשק שנובעים משנה וחצי של קיפאון בהן משרדי הממשלה לא עובדים ולא יכולים לקדם רפורמות לטובת הציבור ולטובת הצרכן, הם הרבה יותר גבוהים. "תקציב ההוצאות הוא יותר מ-400 מיליארד שקל ככה שזה טיפה בים. אבל תחשבו מה אפשר לעשות ב-6 מיליארד שקל. את סל התרופות אפשר להגדיל ביותר מחצי מיליארד שקל, אפשר לתת עוד כסף למערכת הבריאות שקורסת, אפשר לעזור לנכים ויש פעימה בהסכם עם הנכים שצריכה להיות באפריל, ולא יודעים מאיפה יממנו את זה. בנוסף, בית ספר לחופש חנוכה, ועוד המון דברים שאפשר לעשות".

     

    ועל הדרך, חברי הכנסת מגדילים לעצמם את השכר.

    "זה הדבר הכי הזוי מכיוון שבינואר 2020, עוד פחות מחודש, שכרם של חברי הכנסת יגדל בשיעור של כ-3.5%".

     

    למה? הרי לנו לא מעלים את השכר ב-3.5% ב-2020.

    "אתה גם לא קובע את השכר שלך, הם החתול ששומר על השמנת. מה קרה? הקימו ועדה ציבורית לפני הרבה מאוד שנים שצריכה לדון בשכרם של חברי הכנסת ובתנאים שלהם, אבל אם חברי הכנסת לא מקבלים את עמדת הוועדה הם מחליטים לעצמם מה שהם רוצים. עכשיו שכרם של חברי הכנסת מתעדכן כמו של השרים, רה"מ, השופטים והנשיא, אחת לשנה, בשיעור עליית השכר הממוצע במשק שהוא עולה הרבה יותר מהמדד. כך, בחודש הבא הם יקבלו כ-1,400 שקל תוספת שכר, תוספת 'בטלה' כי השנה הם כמעט לא עבדו, הכנסת כמעט לא התכנסה. צריך לומר שחברי הכנסת לא יעבדו עד יוני הבא, כי אם הבחירות במרץ, עד שתוקם ממשלה ואחרי זה יום העצמאות ואנחנו מגיעים ליוני. שנה וחצי הם לא עובדים ויש חברי כנסת חדשים שהגיעו ויפרשו ולא הספיקו להגיש אפילו הצעת חוק אחת אבל יקבלו הרבה כסף".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים