שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "להדביק את הילד למסך ולקבל שקט"

    כבר נראה לנו טבעי שאנחנו "מדברים" על הילדים בוואטסאפ, מגיבים למייל מהעבודה כשאנחנו בזמן איכות איתם וחייבים לדעת כל רגע איפה הם נמצאים ואיך הם מרגישים. רגע לפני סיום העשור, בדקנו איך הטכנולוגיה השפיעה על היחסים המשפחתיים ומה ההתמכרות עושה לקשרים שלנו

    הוואטסאפ, הרשתות החברתיות והסטורי כבר הפכו לחלק מחיינו, אבל מלבד ההתמכרות והלייקים החלטנו לבדוק מה השתנה בעשור האחרון ביחסים בין הורים לילדים בעקבות הטכנולוגיה, ולאן פנינו מועדות. "ההורה של היום, מבולבל", אומר פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר, ראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט, המרכז הבינתחומי בהרצליה. "מצד אחד הוא נעזר בילד כשיש לו בעיה טכנולוגית, מכבד ומעריך אותו על יכולת התפיסה המהירה, ומצד שני הוא שוכח שלילד יש אפס בחוכמת רחוב.

     

    "הבעיה מתחילה מהשלב הראשון - רואים תמונה של תינוק, ההורה מאכיל אותו ובמקביל העיניים נודדות לסמארטפון, ולכן חסר קשר עין. ההורים רוצים להאמין שהאינטרנט הוא בייביסיטר אולטימטיבי - להדביק למסך ולקבל שקט תעשייתי, אך המחיר לא ידוע".

     

    למדו את הילדים על התנהלות נכונה ברשתות החברתיות:

     

     

    לדברי פרופ' עמיחי-המבורגר, "ההורים של היום נעים בקצוות - מצד אחד הסמכותיים הטוטאליים, שרוצים לשים מצלמות ולעקוב אחרי הילד בכל מקום ומהצד השני, ההורים הליברלים שרואים בסמכות כמשהו ששייך לדור הישן. הם רוצים להיות חברים של הילד, חושבים שאם ייחשף לתכנים אלימים, ילמד להסתדר. אני מאמין שצריך למצוא איזון".

     

    הילדים צופים בנו כל הזמן

    "פעמים רבות ההורה טוען שהילד מכור, ואז אני מיד מפנה את השאלה אליו בחזרה", אומר פרופ' עמיחי-המבורגר. "הורה מהווה דוגמה שלילית לילד. צריך לזכור שהילדים צופים בנו כל הזמן, הם מחקים אותנו. החל מזמן איכות עם הילדים שבו הסמאטרפון מתפרץ ומפריע, ארוחות משותפות שבהם כל אחד בטלפון שלו ועד לנהיגה. ההורה עסוק בנייד והרבה פעמים הילד מעיר לו על כך".

     

    מה היתרונות של העידן הטכנולוגי?

    "אם משתמשים ברמה מאוזנת, אפשר להפוך את הטלפון לכלי מעצים ולהשתמש בו בחכמה. אינטרנט, למשל, הוא מקור של מידע. אם מנחים ילדים ומכוונים למקורות מידע מתאימים, הוא יכול להיות כלי לביטוי - למשל ללמד את הילד על שיח דמוקרטי באמצעות הרשת. הכול תלוי בשלבים הנכונים ובהתפתחות הילד. בנוסף, הטכנולוגיה עוזרת לנו להיות בקשר עם הילדים וזה נחמד לדעת מה קורה איתם. הרבה פעמים נותן תחושה של להיות שם גם כשאנחנו לא שם. כמובן שזה לא מחליף במפגש פנים מול פנים, אבל יש אילוצי חיים שלא יכולים להיות שם פיזית".

     

    ניידים (צילום: shutterstock)
    הילדים מחקים את ההורים(צילום: shutterstock)

    פרופ' עמיחי-המבורגר ממליץ להורים לקבוע זמן איכות עם הילדים שבו המכשירים סגורים - "אל תחכו למשבר כדי שהילד יפנה אליכם, כי אם אין זמן איכות שבו מדברים על דברים, בשעת משבר הילד לא יפנה. עצה נוספת היא להימנע ככל האפשר ממסכים עד גיל שנתיים, ואם אין ברירה למצוא תכנים מתאימים, כאלו שלא גורמים לעוררות גבוהה.

     

    "מומלץ להגביל את הילדים לסגור מסכים לפני השינה, אי אפשר לקפוץ מעוררות טוטלית לשינה, משום שהם עלולים לדלג על שלב REM שזה השלב המהותי. בנוסף, אנחנו יודעים שיש ילדים שקמים באמצע הלילה לקרוא הודעות ולכן הם זקוקים לגבולות".

     

    קראו עוד:

    אולי די עם ההודעות השוטפות להורים?

    זו הסיבה שהילד שלכם צמוד למסכים

    טעויות של הורים שגורמות לילדים להיצמד למסכים

     

    פרופ' עמיחי-המבורגר, שותף מייסד של מיזם "תנו לגדול על שקט", מסביר כי הילדים נחשפים לתכנים בעיתים ויש רעות חולות לחשיפה מוקדמת. לכן הם ממליצים לא לתת סמארטפון עד גיל עשר, ועד אז להכין את הילדים, לחזק את החוזקות שלהם, ללמוד חשיבה ביקורתית וניתוח תכנים. "אם נשקיע בילדים לפני החשיפה, נוכל לייצר אינטרנט ככלי מעצים וחיובי, והסבירות ליפול במלכודות תפחת. זו אחריות של כל אחד ואחת במרחב".

     

    ההורים מאוד זמינים לילדים

    לדבריה של ד"ר ענת גיא, ראש תוכנית לימודי משפחה, בית הספר למדעי ההתנהגות, המכללה למינהל, השינויים בעשור האחרון באים לידי ביטוי בזמינות הגבוהה של ההורים לילדים והילדים להורים: "ההורים נעשו מאוד זמינים לילדיהם, ולכן גם מאוד תגובתיים", היא אומרת.

     

    "אם בעבר, ילד שהיה רב בהפסקה עם ילד אחר, ההורה היה שומע על כך רק אחר הצהריים, כיום הילדים מדווחים מיד להורים. זה כמובן מאוד 'שומר' את ההורים בתמונה, אך מצד שני מונע מילדים את האפשרות לפתח מיומנויות התמודדות עצמאיות ומגדיל את התלות של הילד בהוריו. נקודה נוספת היא הגברה אפשרית של חרדתיות - אם הילד לא ענה, אין שני וי כחולים, זה עלול מאוד להגביר את החרדה, אם כי בשימוש נכון זה מקטין חרדה.

     

    "הילדים מצפים שהכול יתנהל כאן ועכשיו, 'תפתרו לי מיד את הבעיה'. אני תוהה אם גדל דור שיתקשה מאוד להתמודד עם דחיית סיפוקים, עם איטיות, תהליך שתוצאותיו אינן מיידיות".

     

    "למה היא לא ענתה לי?" (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    "למה היא לא ענתה לי?"(צילום: shutterstock)

    התלותיות ביחסים של ההורה והילד, ובהיעדר שיח על הציפיות והגבולות, נוצרת לדבריה של ד"ר גיא בשל חוסר תיאום ציפיות ויוצרת תלות שמשפיעה על שני הצדדים: "ההורים יכולים להיות מוצפים בפניות במטרה לפתור את הבעיות של ילדיהם, כאן ועכשיו, מה שעלול לפגוע במשימתיות של המתבגר, לבסס את 'העצמי' שאינו תלוי בהורה. אחת הדוגמאות לכך היא בתוכנת המשוב הבית ספרית, שמאפשרת להורה להיות מעודכן, אך בשימוש לא נכון, עלולה להפוך למקור למתח עצום בין ההורה לילד - 'למה לא הכנת שיעורים? 'לא הבאת ציוד" וכו'".

     

    האם השינוי חל רק על גיל ההתבגרות או שניתן לראות סמננים קודם?

    "הילדים מפתחים מיומנויות שלא הכרנו, לומדים מגיל צעיר לחפש במהירות וביעילות מרשימה. הם מחוברים מגיל צעיר מאוד לתרבויות אחרות, והעולם באמת נמצא בכף ידם, תרתי משמע. להישג האנושי המופלא הזה יש גם חסרונות: הם מתמכרים לצבעוניות ולריגוש שיש במכשירים החכמים.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    "מחקרים מראים כי כבר בגיל צעיר מאוד יש העדפה ברורה למכשירים אלה על פני קשרים אנושיים ומשחקים עם ילדים אחרים. בנוסף, הם פחות בתנועה, מנהלים פחות קשרים חברתיים במרחב האמיתי ויותר קשרים וירטואליים, ולכן גם נעדרות מיומנויות חשובות כמו יכולת לשאת תסכול ולקרוא הבעות פנים.

     

    "בקשרים שבין ההורים לילדים אנחנו פוגשים פחות זמינות הורית, וזאת בשל חדירה אפשרית של העבודה לתוך הבית: דרך מיילים, וואטסאפ וכו'. הציפייה של שוק העבודה מההורים לזמינות מלאה ומשמעותה, לעיתים מובילה לחוסר פניות אמיתית לילדים. מעטים ההורים אשר מסוגלים לצאת עם הילד למגרש המשחקים ולהשאיר את הטלפון בבית. יש להם קושי אמיתי להתמסר לשגרה איטית. המכשיר מסית את הקשב, והילדים רואים אותם ומחקים בהתלהבות ".

     

    מגלשה (צילום: shutterstock)
    זמן איכות בלי נייד(צילום: shutterstock)

    רגע לפני שאתם מכבים את הנייד, ד"ר גיא מדגישה שיש גם יתרונות: "בניהול נכון, יש לנו אפשרות באמת להיות זמינים ומעודכנים. נגמרו הימים בהם נערים ונערות יוצאים לבלות ואין דרך לתקשר איתם, וגם שיתוף בהתלבטויות, קבלת תמיכה ועידוד".

     

    יש לך עצות להורים?

    "אני מציעה קודם לחשוב ולא רק לפעול. זה לא ישים לבצע מהלכים דרסטיים כמו לאסור שימוש. מנגד, יש מקום לדבר על התא המשפחתי, לחשוב איך משתמשים במדיה והטכנולוגיה לרשותנו. כמשפחה, אנחנו יכולים להחליט שבזמן ארוחה משותפת - לא עונים לטלפונים, למתקדמים - חצי שעה אחר הצהריים ללא ניידים וטלוויזיה, זמן שמוקדש לקריאה, משחק, שיחה, ציור ולמטלות. לא חייבים כל יום, אבל כמה שיותר, יותר טוב.

     

    "בהיבט ההורי, בעיקר עם בני נוער, חשוב לשוחח על איך עושים שימוש יעיל במכשיר הטלפון ולדבר על גבולות ודחיית סיפוקים. למשל, לחזור הביתה ולהתקשר להורה באמצע יום עבודה, כדי לשאול מה יש לאכול, זה לא סביר. הורה יכול לתת מענה רק במקרים דחופים והמתבגרים צריכים ללמוד לכבד.

     

    "הציפייה מהילדים שלנו שילמדו להסתדר בעצמם, זו המטרה ההתפתחותית החשובה ביותר עבורם. למדו את הילד לשאול את עצמו - האם אני יכול/ה להסתדר לבד? האם זה יכול לחכות? ועוד טיפ אחד קטן - אפשר וכדאי לשלוח טקסטים קטנים של אהבה. הם מחליפים פתקים. לילדים שלנו, לבן/בת הזוג. וזה מעשה קטן של אהבה, שהמדיה הזו מאפשרת לנו".

     

    ומה לגבי העתיד? ד"ר גיא משתפת: "אני צופה ומקווה לשיח חשוב על ניהול גבולות ושימוש בטכנולוגיה, לטיוב הקשר, ולא להפיכתו לכלי משחית. השיח על גבולות צריך להתקיים גם בהתייחס לפרטיות, לזמינות ולמיידיות - מה נכון עבור ההורה ועבור הילד או הילדה ואיך יוצרים שיח מכבד בתוך העולמות הווירטואליים".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    קבלו החלטות לגבי זמן המסכים המשפחתי שלכם
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים