כך בתי ואני הצלחנו לרדת במשקל יחד
אם ובתה מספרות על תהליך הגמילה מסוכר ומפחמימות ממכרות שעברו במכון אברהמסון וכיצד הוא סייע להן לעבור לתזונה בריאה ולרדת במשקל בלי ההתעסקות האובססיבית במה אוכלים ומתי
בשיתןף מכון אברהמסון
מספר הילדים השמנים בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי. בגלל ההשמנה הילדים מתמודדים, לעיתים קרובות, עם קשיים פסיכולוגיים וקשיים חברתיים. הם גם חשופים למחלות כמו סוכרת ויתר שומנים בדם מגיל צעיר. והסכנה: אותם ילדים שמנים הופכים למבוגרים שמנים. כשליש מההורים לילדים בחטיבות הביניים מתמודדים עם המשקל של ילדיהם. ההורים מתלבטים במידת המעורבות וההתערבות שצריכה להיות להם כשמדובר בצלחת של ילדיהם. ושואלים את עצמם שאלות כמו, האם להגביל את כמות המזון שילדיהם צורכים ולהסתכן בפגיעה בדימוי ובהערכה העצמית? ובכך אולי לחשוף אותו עוד יותר לבעיית השמנה.
אנשי המקצוע תמימי דעים שלא מומלץ לעשות דיאטה לילדים. להגביל את מזונם ולעסוק יתר על המידה במזון שהילדים צורכים. מחקרים מוכיחים שנדרשת חוויה של הצלחה, שכן ריבוי דיאטות יביא לכשלונות חוזרים. מרכיבים נוספים שכדאי לשים על השולחן הם תופעות כמו שקרים, גניבת מזון, התהוות של הפרעות אכילה והצרכים האמיתיים של הילדים לתזונה מגוונת מטעמי גדילה תקינה והתפתחות. מומחים ממליצים לשחרר את הדיאטות והירידה במשקל, ולעבוד על אימוץ הרגלי תזונה בריאים כדרך חיים. על השינוי בדרך החיים, הגמילה מהדחף לפחמימות ולסוכרים במכון אברהמסון והתוצאות שלא איחרו להגיע.
"ידעתי שהבת שלי, אפרת (בת 13), מכורה לפחמימות ולסוכר", מספרת זהבית סוויסה (45) מורה, נשואה ואם ל-4 ילדים מהיישוב בר יוחאי. "למען האמת כולנו מכורים. התזונה בבית לא בריאה במיוחד וכוללת ג'אנק פוד, פחמימות, סוכר, אכילה בשעות הערב המאוחרות".
"אפרת תמיד הייתה קצת מלאה. בכיתה ד' היא שמנה מאוד, אבל אף פעם לא התערבתי לה. השתדלתי להימנע מלדבר איתה על המשקל. אם כי צר לי להודות שכשהייתה אוכלת באופן מוגזם, הערתי לה מדי פעם וזה לא היה נכון. אף פעם לא רציתי או ניסיתי לעשות לה דיאטה. מאוד חששתי מדיאטות ומהבעיות שהן עלולות לגרום. בכיתה ו'-ז' היא התחילה להיות נורא מתוסכלת מזה שהיא שמנה. כשהייתי הולכת איתה לקנות בגדים תמיד הגיעה לבכי. מדדה חצאית שרצתה, לא מצאה משהו מתאים, היתה מתאכזבת ומתחילה לבכות. בערבי שבת היא לא רצתה לצאת עם החברות. הייתה מודדת בגדים ובסוף מוותרת על היציאה".
"לפני כשנתיים וחצי, אחי והדוד של אפרת, דודו שמכה, שף במקצועו, הפחית 48 ק"ג במשקל לאחר שעבר גמילה מפחמימות ממכרות וסוכר באברהמסון. הוא ירד במשקל, לא היה רעב לרגע וסיפר שהוא לא מוותר על מאכלים שהוא אוהב. זה עשה לי חשק גדול. אני בעודף משקל והחלטתי לעבור גמילה בעקבותיו. בעקבות הגמילה הפחתתי 9 ק"ג. אין לי את אותם החשקים שהיו לי לפני הגמילה. אם פעם הייתי נכנסת למאפייה ורק בגלל הריח של הייתי קונה חצי מאפייה, היום הדחף הזה נעלם".
"זה הדבר הכי טוב שעשיתי בחיים שלה"
ערב שבת אחד היא ממש בכתה שוב מהמשקל. הצעתי לה לעבור גם גמילה באברהמסון. היה לי חשוב שזו לא דיאטה. שמדובר בתזונה המבוססת על מזון בריא ושיש תפריט מותאם לילדים והיא הסכימה.
הגמילה מהדחף ניכרה מיד. היא אכלה בכיף: הרבה חלבונים, ירקות חיים, גבינות, לחמניות כוסמין, תמרים עם אגוזים ועוד.
אני מבשלת לה והיא אוהבת את האוכל שאני מכינה לה. גם אביה מבשל לה דברים שמתאימים לה. למדנו את התפריט שלה. אנחנו נמצאים הרבה זמן מול המדפים בסופר, כדי לדייק את הקנייה כך שתתאים לה. בשביל הפינוק אנחנו קונים לה במבה ללא סוכר ושוקולד ללא סוכר, ומכינים לה עוגת שמרים עם כוסמין.
בעקבות הגמילה היא הפחיתה 21 ק"ג במשקל. היא לובשת כל יום משהו חדש ונהנית להתגנדר ולהתבונן בעצמה בראי. הדימוי העצמי שלה השתפר מאוד ואני מרגישה שזה הדבר הכי טוב שעשיתי למענה.
נמנעתי מלדבר ופחדתי לאכול לפני חברים
"אהבתי לאכול בעיקר רביולי, לחם שום, פסטלים, פסטות ופיצות שאכלתי כמעט כל יום", מספרת הבת, אפרת סוויסה בת ה-13. "כשהייתי בכיתה ג'-ד' לא הרגשתי שמנה. פחות שמתי לב למשקל שלי וזה לא ממש עניין אותי. מכיתה ה' – ו' התחלתי להרגיש שמנה ולהתייחס לגוף שלי. הרגשתי שפחות נעים לעשות דברים מול כולם, למשל לרוץ או לטפס גבוה. ניסיתי להתחבא כל הזמן. נמנעתי מלדבר והייתי פחות חברותית. גם פחדתי לאכול בחוץ מול החברים. אם אכלתי מולם, נהגתי לאכול יותר לאט, או להביא דברים בריאים לבית הספר כמו ירקות. לפעמים בכיתה המורות היו מדברות על אורח חיים בריא והשמנה, והייתי מרגישה חשופה, כאילו מצביעים עליי".
"לא אהבתי להתלבש. תמיד לבשתי שחור. היה לי מאוד קשה ללכת לקנות בגדים. על חברות שלי הלבוש תמיד נראה יפה ועליי לא כל כך. הלכתי כל יום עם מחטב כדי להרגיש יותר בנוח, אבל זה לא היה פתרון אמיתי. נלחצתי מכל אירוע משפחתי או חברתי. רציתי להיראות טוב ולהרגיש טוב עם עצמי, אבל לא הרגשתי בנוח לצאת מהבית. יכול להיות שהבגד יפה, אבל עליי זה לא וואו. הרבה פעמים לא יצאתי. לא היה נעים לי להרגיש שונה ולא קשורה. זה מאוד מייאש. זה גרם לי לחשוב על איך שאני נראית ועל זה שאני חייבת לעשות עם זה משהו".
"לפני שדוד שלי, דודו שמכה, עבר גמילה מפחמימות ממכרות וסוכר באברהמסון, ניסיתי לעשות בעצמי כל מיני דיאטות. כל הזמן ניסיתי והתייאשתי. לאחר שהוא עבר גמילה, הוא סיפר שקל לו לרדת במשקל ושהוא פחות רוצה לאכול דברים לא בריאים. זה היה מאוד מפתיע. חשבתי שזה הכי רחוק ממנו. הוא היה אוכל כל כך הרבה. אחרי שראיתי שהוא הצליח הבנתי שכל דבר אפשרי. אחרי זה אמא שלי עברה גמילה וירדה במשקל. כשאמא הציעה לי גמילה באברהמסון בהתחלה פחדתי להיכשל. נלחצתי מהמחשבה להפסיק לאכול אוכל שאני אוהבת כל כך. אבל ראיתי שדוד שלי הצליח ושאמא שלי מצליחה, וזה נתן לי ביטחון".
"כמה ימים אחרי הגמילה הטעם שלי השתנה. היום כשאני מסתכלת על פיצה או פסטה, אני אומרת לעצמי 'זה יכול להישאר פה. אין לי מה לעשות עם זה'. מבחינתי שום דבר לא יפריע לי בתהליך. אני מרגישה שאני מנהלת אורח חיים בריא. לא מרגישה שזו דיאטה. ככה אני אוכלת כי ככה אני אוהבת, ולא מרגישה שאני מונעת מעצמי דברים. יש הרבה תחליפים. אני אוכלת יותר חלבונים וברזל. בבוקר לחם כוסמין עם חביתה, בצהרים עוף ושעועית, בערב מרק או ירקות עם גבינה. ומפסיקה לאכול בשבע בערב. לפני הגמילה הייתי אוכלת גם כשהייתי שבעה. היום כבר שבעה מפחות אוכל ולא מרגישה צורך לאכול יותר".
"היום, אחרי שירדתי במשקל 21 ק"ג, אני מרגישה הרבה יותר בנוח עם עצמי. אני יותר חברותית. מרגישה יותר חופשיה לדבר על כל נושא. גם על זה שהייתי שמנה ועל כך שהייתי מודעת לזה שאני שמנה. אני מקפידה על ספורט. גם כשאני מתאמנת אני מרגישה הרבה יותר בנוח. משוחררת. יותר קל לי ונוח לי לרוץ, לטפס, לקפוץ. אני גם פחות מתנשפת. היום אני גם לא מפחדת להיות פחות טובה מהחברות שלי בספורט, כי אני יודעת שהסיבה היא לא בגלל שאני שמנה. מרגישה ביטחון עצמי לצאת וללבוש מה שאני רוצה. לא לובשת רק שחור. קנו לי הרבה בגדים חדשים".
"החברות שלי מפרגנות מאוד. את הגמילה עברתי בחופשת הקיץ. וכשחזרתי לבית ספר הייתי 17 ק"ג פחות. כולן היו מופתעות מאוד. בעקבות הירידה שלי במשקל, חברות שמנסות לרדת במשקל מתייעצות איתי הרבה".
ומה אומר הדוד דודו שמכה, שבעקבותיו זהבית ואפרת עברו גמילה: "הילדה הזו נחושה מאוד, מקפידה לאכול מדויק ולשמור על איזון. אני נהנה לראות אותה, מעריך את התהליך שאפרת עוברת וגאה בה מאוד. היא מודל לחיקוי".
בשיתוף מכון אברהמסון
לפנייה לכתב/ת 
