שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    משלמים בכרטיס אשראי בדואר? רק בתשלומים עם ריבית של 10%

    בנק הדואר מאפשר ללקוחות שמגיעים לשלם קנסות ושוברים לרשויות השונות ולחברת החשמל להשתמש בכרטיס אשראי - רק אם יסכימו לפרוס את הסכום לתשלומים עם ריבית יקרה. רשות שוק ההון: "הנושא בטיפול"

    לקוחות בנק הדואר שרוצים לשלם בו בכרטיס אשראי, למשל לרשות מקומית או לחברת חשמל, מחויבים לפרוס לתשלומים בריבית של 10%. רבים מגלים את העניין רק בדלפק, אחרי תור ארוך. כשהסכום נמוך, לעיתים הם ייענו לדרישת הפריסה והריבית, אחרת ייאלצו לצאת מהסניף למשוך מזומן או להביא צ'ק בנקאי מהבנק. מי שגוזרים את הקופון על כך הם בנק הדואר, לצד שתי חברות סליקה - גמא וסילבר ווי.

     

    "בדואר מתעדפים את אמזון על אתרים ישראליים"

    כאוס בדואר: חבילות מתעכבות, לא עונים לטלפון

    דואר ישראל: הסחר המקוון הקפיץ את הרווח ב-470% ברבעון השלישי

     

    תחילה התנה הדואר כיבוד כרטיס אשראי בכך שאותן רשויות ישלמו לו עמלה - אך הן סירבו, כי עליהן לשלם גם עמלה לסולק. ברשות המיסים מסרו: "הרשות לא מאפשרת תשלומי מס באשראי בדואר, כי עלינו לשלם עמלות כפולות - לדואר ולחברת האשראי. נוכח ההיקף הגדול של תשלומים לרשות, זו עלות גבוהה מאוד על חשבון משלם המיסים".

    דואר ישראל גבעתיים ()
    דואר ישראל. מגלים את העניין רק בדלפק

    האבסורד: המדינה, שרוצה להפחית שימוש במזומן, דוחפת אליו את הציבור. תשלומים באשראי באינטרנט מוגבלים ל-35 אלף שקל, ובדואר לא ניתן לעשות זאת. חוק הגבלת השימוש במזומן אינו חל על רשויות המדינה.

     

    מעדיפים לשלם בדואר במקום באינטרנט

    חברת הדואר היא חברה ממשלתית ויכולה להתנות תשלום באשראי ב"עמלת פעולה" של 0.5% מהעסקה; אבל במקום שהאזרח ישלם כ-0.5% על כל תשלום בכרטיס אשראי, הוא מחויב לשלו־3 תשלומים לפחות בריבית של 10%. הדואר גוזר עמלת הפצה של ההלוואה.

     

    ב-2018 יצא הדואר במכרז "מתן אשראי לפריסת תשלומים ללקוחות בנק הדואר", וזכו בו, כאמור, שתי חברות הסליקה וניכיון כרטיסי האשראי, גמא וסילבר ווי, המפוקחות בידי רשות שוק ההון. לפי המכרז, שהגיע לידי "ידיעות אחרונות" ו-ynet, "האשראי שבנק הדואר מבקש להפיץ ביחידותיו באמצעות הזוכה, נועד לאפשר פריסת תשלומים למבצעים תשלום בכרטיס אשראי לגופים שונים".

     

     

    אף שכיום ניתן לשלם לרוב הרשויות (אגרות רכב, קנסות למשטרה ועוד) באינטרנט, רבים מגיעים לעשות זאת בבנק הדואר. על פי רשות המיסים, 53% מהתשלומים לרשות משולמים דרך בנק הדואר, רובם תשלומי מע"מ, ניכויים ומקדמות למס הכנסה.

     

    בנק הדואר מציע שתי אפשרויות: תשלום במזומן/צ'ק בנקאי (על כל צ'ק הוא גובה מהמדינה 1.15 דולר) או פריסת תשלומים בכרטיס אשראי, עבור ריבית. "הדרך הנוחה והקלה לשלם חשבונות", נכתב באתר הדואר. "ניתן לשלם למגוון גופים - חברת חשמל, בזק, משרדי ממשלה, רשויות המס, קנסות וכדומה - גם תשלומים בהם מצוין 'לתשלום במזומן בלבד'".

     

    תמריץ לעודד פריסת תשלום גדולה

    לפי המכרז, הלקוח מבצע עסקת תשלומים שנמסרים לגמא וסילבר, והן מעבירות במזומן את הסכום לרשויות. שתיהן גובות מהלקוח ריבית עבור הפריסה. הדואר, לכאורה, לא חולק איתן בריבית, אך מקבל מהן עמלות הפצה.

     

    במכרז נקבע שהוא יקבל מהזוכה עמלה של לפחות 0.3% פלוס מע"מ ממחזור פריסת התשלומים עבור עסקאות שבהן מספר התשלומים הוא 3-9, ולפחות 0.5% כשיש 10-36 תשלומים. הדואר סירב לחשוף כמה עמלה נסגרה לבסוף, אך ברור שיש לו תמריץ לעודד פריסת תשלום גדולה.

      ()

    הדואר יכול היה להתנות במכרז ריבית מרבית שהזוכות יגבו מהלקוחות, אך נתן להן לגבות ריבית גבוהה יחסית. גם לא ברור למה גמא וסילבר דורשות כאלו ריביות, כשמי שנושא בסיכון האשראי הן חברות כרטיסי האשראי.

     

    כך, למשל, כשלקוח מבצע בבנק הדואר עסקה כזו, חברת האשראי רואה חיוב של 1,150 שקל למשרד התחבורה - ולא רואה ש-1,000 שקל הם תשלום קרן והיתרה ריבית. אם הלקוח לא יעמוד בתשלומים העתידיים, גמא וסילבר יוכלו לפנות לאותה חברת אשראי ולתבוע את הכסף, כמו כל עסק שמכבד אשראי, כך שהסיכון מונח לפתחן של חברות האשראי.

     

    לשם השוואה, כשלקוח רוצה תשלומים בריבית בכל עסק אחר, הוא משלם ריבית אישית שנקבעת לפי מאפייני הסיכון שלו בידי חברת האשראי. הריבית מופיעה בדיווח החודשי שהוא מקבל מהחברה. לקוח "חזק" ישלם לרוב כ-6%, והכי חלש כ-12%. במקרה הנוכחי, הדואר משווק, כאמור, עסקאות תשלומים בריבית החוקית המרבית. יתרה מכך, לקוח שביצע עסקת תשלומים מול כל עסק אחר, יכול לפנות בכל שלב לחברת האשראי ולבקש להקדים את התשלום. מול הדואר זה לא אפשרי.

     

    חברות האשראי זועמות

    בנוסף, חברות האשראי כפופות לחוק אשראי הוגן, לפיו חוזה הלוואה יהיה בכתב ויינתן לעיון הלקוח - ועליו סכום ההלוואה, מועד התשלום, גובה כל תשלום וגובה הריבית וריבית הפיגורים. ישראכרט, למשל, נקנסה כי לא הציגה גילוי נאות בפרסומת שלה.

     

    במקרה של גמא וסילבר, הן אחראיות לעמוד בדרישות החוק, כשמי שמפקחת עליהן - רשות שוק ההון - טרם ניסחה כללים למתן הלוואות ולא מבצעת בשלב זה כל אכיפה. ברשות מסרו: "הנושא בטיפול, נפעל נגד כל גורם שנותן שירותים פיננסיים מוסדרים כהגדרתם בחוק ללא רישיון מתאים".

     

    חברות האשראי, מצידן, זועמות על ההתקשרות בין הדואר לגמא וסילבר בשל אותה חשיפה כפויה עבורן, אך מתקשות לפעול בעניין, משום שאז הלקוח שלהן לא יוכל לבצע תשלומים בדואר.

     

    במכרז ציין הדואר שעד אז השירות ניתן בשיתוף פעולה עם כמה גופים פיננסיים, והיקף הפעילות היה פריסת תשלומים של 600 מיליון שקל בשנה. בין הגופים היו חברות האשראי שלא ניגשו למכרז האחרון בגלל חוק אשראי הוגן, שהגביל אותן.

     

    מדואר ישראל נמסר בתגובה: "חברת דואר ישראל אינה נותנת אשראי או גובה ריבית בגין אשראי. בנק הדואר מאפשר לציבור הרחב לבצע פעולות תשלום, ללא קשר לפרופיל האישי שלו. שירותי פריסת תשלומים נעשים בהתקשרות ישירה בין אלו המעוניינים בכך לחברות הנותנות שירות, ועל פי התנאים שבינם לבין מקבל השירות, בהתאם לתנאי חוזה התקשרות שביניהם".

     

    מחברת גמא נמסר בתגובה: "גמא לא קבעה ואינה קובעת את מחיר הריבית. גמא היא מציעה שנייה במכרז אשר עליה למלא אחר המחירים שנקבעו בו. הצגת גמא ככזו שגובה ריבית גבוהה אינה נכונה בעליל, שכן 70% מסכום הריבית עובר כעמלות לחברות כרטיסי האשראי ולדואר. חברת מקס (לאומי קארד), למשל, גובה ריביות גבוהות אף יותר בשירותים שהיא מציעה, וזאת בנוסף לעמלת סליקה בגין העסקאות. במיזם מתחרה בצ'יינג'ים, בו מקסמספקת את פלטפורמת הסליקה, נגבית ריבית גבוהה בהרבה, אף כי בו לא משולמות עמלות סליקה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים