שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    בלי איחוד בשמאל - תהיה חסינות לנתניהו

    אם המפלגות משמאל לכחול לבן ירוצו בנפרד, אחת מהן, או חלילה יותר, לא תעבור את אחוז החסימה – וממשלת ימין-ימין מחכה מעבר לפינה

     

    סתיו שפיר ועמיר פרץ בוועידת העבודה (צילום: מוטי קמחי)
    ארכיון עמוק. עמיר פרץ עם סתיו שפיר(צילום: מוטי קמחי)

    אנחנו עם קצת גוזמאי, אז כמעט על כל דבר אנחנו אומרים: "כזה עוד לא היה לנו". אבל הפעם זאת לא הגזמה אלא קריאת השכמה דרמטית. ראש הממשלה בנימין נתניהו פועל לקבל חסינות מפני כתבי אישום קשים וחמורים, ואם בכנסת הבאה יהיה לו רוב של 61 ח"כים - הוא גם יקבל אותה.

     

     

    ועל כן זוהי שעת המבחן הגדולה של מפלגות העבודה-גשר ומרצ-המחנה הדמוקרטי. הקריאות מכל עבר לאיחוד כבר לא נובעות רק מהצורך להגן עלי קיומן של המפלגות ועל תפיסת העולם הערכית שלהן – בפני עצמה מטרה חשובה מאין כמותה - אלא גם כדי להגן עלינו מפני המהלך המסוכן של נתניהו.

     

    במצב הדברים הנוכחי יש רק דרך אחת שמבטיחה לו חסינות, והיא אם אכן המפלגות משמאל לכחול לבן יחליטו לרוץ בנפרד. אחת מהן, או חלילה יותר, לא תעבור את אחוז החסימה – וממשלת ימין-ימין מלא-מלא מחכה מעבר לפינה. ראוי שגם סתיו שפיר, המאיימת להתמודד לבדה, תסתכל היטב במראה ותעשה חשבון נפש: האם כל מאבקיה להבטחת עמידותה כפוליטיקאית שווים את חסינותו של נתניהו?

     

    הצהרת נתניהו בדבר בקשת החסינות    (צילום: גיל יוחנן)

    הצהרת נתניהו בדבר בקשת החסינות    (צילום: גיל יוחנן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    משימה היסטורית מונחת על כתפיו של מנהיג העבודה, עמיר פרץ, האיש שהיה מוכן לעשות הכול כדי שהציבור יאמין לו שלא יצטרף לממשלת נתניהו, כולל לגלח את סימן ההיכר שלו. אחרי שעמד בהבטחה הזאת, הגורל גלגל לפתחו משימה חדשה והיא לאתחל את המערכת הפוליטית.

     

    מדוע אתחול? מפני שכל זמן שנתניהו מכהן כראש ממשלה עם כתבי אישום, המערכת הפוליטית נדונה לחוסר יציבות. כל עוד הוא נאחז בקרנות המזבח, אפילו אם החוק איפשר זאת, יהיה קשה לממש את מה שהעבודה נלחמה עליו בשנים האחרונות - השבת הממלכתיות, שמירה על מערכות אכיפת החוק, חיזוק האחדות הפנימית וטיפול יסודי בחוסר השוויון ההולך ומעמיק. אלה הן תפיסות עולם ראויות ואפילו חיוניות למערכת הפוליטית, אולם אם הן לא ימומשו, במה יועיל הדבר?

     

    עמיר פרץ, מתוקף הסיניוריטי והאיכויות שלו, הוא המנהיג היחיד שיכול היום לעשות את החיבור משמאל לכחול לבן. כפי שכבר כתבתי בעבר, החיבור יכול להיות טכני וזמני, אבל למצביעי המחנה חייב להיות פתק אחד בלבד.

     

    השמאל הוא עולם ומלואו, יש בו יונים ויש בו ניצים, יש הבדלים ויש פערים. אבל עתה יש דילמה פוליטית שכמוה, ללא הגזמה, לא ידענו. זה כבר לא קמפיין הגוועלד המוקדם של מרצ, אלא מציאות שטופחת על פנינו כולנו ומאלצת את המפלגות האלה לעשות ניסיון משמעותי לחיבור. מי שחושש מהיעלמות תפיסות העולם הללו, מי שחושש שקולם החשוב של אנשים כמו איציק שמולי יאבד, חייב לדחוק למהלך הזה.

     

    לנתניהו עומדת הזכות לבקש חסינות, השאלה היא מה יעשה המחנה היריב בשעה הקשה הזאת. בשעת המבחן הזאת לא יכולים להיות יותר לבטים - רק חיבור ימנע חסינות. אפשר לבוא בדרישות לבני גנץ שיפעל פוליטית, ואפשר גם לדרוש מאביגדור ליברמן שיהיה יותר ברור, אבל ההכרעה האמיתית והקשה מכולן עדיין מוטלת לפתחו של עמיר פרץ.

     

    • איילת נחמיאס ורבין כיהנה כח"כית מטעם המחנה הציוני

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים