שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    בהצפות האלה יש הזדמנות. ישראל כרגיל מחמיצה

    כל אגמי המים שבעבר ניקוו כאן מדי חורף יובשו לטובת אספלט ובניינים. והם היו פתרון מצוין לא רק לאגירת מים. עוד לא מאוחר לתקן. איך? ככה

     

    הצפות בעקבות הגשמים בסוף השבוע

    הצפות בעקבות הגשמים בסוף השבוע

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    התחממות האקלים והשתנותו מזמנים לא רק איומים אלא גם הזדמנויות. השינוי מורכב משני דברים עיקריים – התחממות ומים. אנחנו כדור של מים, ואף שהם מרכיבים רק 0.04% מהאטמוספירה, ההשפעה שלהם על החיים בכדור הארץ היא דרמטית.

     

     

    אם השנים האחרונות מסמנות כיוון, הרי שנקבל פה גשם במנות יותר גדולות ומרוכזות, כמו האירוע החריג והטראגי אתמול (שבת). למה זה קורה? כי הטמפרטורה עולה וגורמת להפשרה של קרחונים ולאידוי מואץ של מים מהים, ויותר אדי מים באוויר חוזרים בצורה של גשמי זעף. מחזור המים בטבע.

     

    והמים האלו, כשהם ניחתים במנות גדולות, יכולים להיטיב - אם נדע לנהל אותם - או להטביע אותנו ולגרוף הכול לים, אם נמשיך להתנהג כפי שאנחנו מתנהגים.

    בילדותי ברמת אביב, לפני 50 שנה, הייתה נוצרת מדי שנה שלולית חורף ענקית ליד הבית שבו גרנו. גודלה היה 10 דונם, עומקה לא יותר ממטר. אנחנו - בעיקר אחי הקטן שהיה אוהב מים ובעל כישרון טכני - היינו בונים רפסודות ומפליגים בה.

     

    השלולית הייתה במרחק של יותר מקילומטר מהים, בתוך מה שמכונה המרזבה. לאורך כל החוף הישראלי יש שלושה רכסי כורכר. הכורכר יודע לחלחל את המים אבל בין הרכסים (רחוב דיזנגוף נמצא על רכס כזה, גם האוניברסיטה) יש מרזבות (נתיבי איילון עוברים בתוך מרזבה), שלשם התנקזו חרסיות. החרסיות עוצרות את המים ומייצרות שלוליות חורף. אגמים נהדרים.

     

    האזרח צ' ומלחמתו להצלת משק המים:

     

    כך היה עד שהגיעו הציונים וייבשו את ביצות הכברה של נחל תנינים או בכל מקום שהיו שלוליות. חדרה, למשל. כל מה שנותר ממקווי המים היפים שם זו שלולית חורף קטנה ביער חדרה. ואיך שהם גמרו לייבש התחילו החלוצים הגיבורים לילל שזו ארץ מדברית ואין בה מספיק מים.

     

    היו מים. יש מים ותמיד יהיו. עכשיו אפילו יותר. אלא שבגלל הבנייה והכבישים ומדיניות בזבוז המים הממשלתית ושל רשות המים, המים מנוקזים לים כדי לחזור כגשמי זעף ולא לבטן האדמה ועל פניה.

    מדרום לגבעת אולגה הייתה שלולית חורף נהדרת שהחזיקה כל השנה. אגמון יפה. אבל הוא יובש ולפני 15 שנה נבנה עליו שיכון של רבי קומות. עם קצת מחשבה, היו בונים את הבתים מסביב לאגם הקטן ומרוויחים.

     

    הייתרון של גופי מים כאלו, אלפי אגמונים קטנים בכל עיר ושכונה, הוא שהם מרחיבים את הנפש, מחלחלים את המים למי התהום שם הם מחכים נקיים וסבלניים שנשאב אותם ביום פקודה, מוגנים מטילים ושאר מרעין בישין.

    הצפות בדרום תל אביב (צילום: קובי קואנקס)
    דרום תל אביב בסוף השבוע(צילום: קובי קואנקס)

    והם עושים עוד דבר נפלא: הם מורידים את טמפרטורת הסביבה. המים יודעים לאגור חום. קוראים לזה חום כמוס. ולכן הם גם יכולים לגרוע מטמפרטורת הסביבה. זו הסיבה שליד הים יותר קריר ונסבל בקיץ מאשר בפנים הארץ. המים משחררים את החום לאט במשך הלילה ועם הנץ החמה מסוגלים שוב לאגור את חום הסביבה.

    אז יש לנו כאן הכול, גם יותר מים לשתייה ולכל שימוש אחר אם נאגור ונאגם אותם נכון מעל ומתחת לפני האדמה, וגם הזדמנות לאזן את הטמפרטורות העולות על ידי אינספור עיני מים רעננות שיעשירו ויהפכו את חיינו לטובים בהרבה.

     

    כל מה שצריך זה שכל מבנה ציבור יקדיש את השטח הפתוח שלו לא לחניה שהופכת למלכודת מוות, אלא לאגמי חורף עונתיים. ושכל בית דירות יפנה את מרזביו לבריכה קטנה שתתמלא עם הגשמים ותחזיק אותם עד שיחלחלו או שיתאדו לאטמוספירה. ובעיקר, לא ייצרו שיטפונות מקומיים הרסניים.

     

    עיריית ראשון לציון יצרה אגם כזה לפני יותר מעשור בצמוד לסינמה סיטי. מיליון קוב נאצרים שם כל שנה והאגם תענוג. עיריית תל אביב, לעומת זאת בנתה את אצטדיון בלומפילד על הביצה שהייתה במקום ("באסה" היה שמו המקורי של האצטדיון) ולידה את משטרת מחוז מרכז עם מגרש החניה הגדול, ומתעתדת להכפיל את יפו בדיוק שם, במרזבה הגדולה. אולי נבון יותר יהיה להחזיר לשם אגם לטובת העיר ותושביה ולהציל אותם מטביעה?

     

    אפילו המדינה כבר הבינה את זה ובונה סדרה של אגמים עונתיים על אפיק האיילון על מנת לשמור עליו מהצפות ולהעשיר את מי התהום. רשות המים כמובן לא מודה עדיין בפה מלא שזה הפתרון הנכון ושהיא עובדת בכיוון. היא עדיין מנסה להסתיר את עניין ההתפלה המיותרת ולקדם עוד כמה פרויקטים עבור טייקונים במטרה להמשיך ולהפריט את המים הטבעיים. אבל אין ברירה. אם נרצה לחיות כאן, נצטרך לעשות את אגמי המים האלה בכל מקום. זה נכון, כלכלי, וזה עשוי להיות שובר שוויון אקלימי שיציל אותנו מרעה גדולה.

     

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים