שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    להציל חיים בעזרת קירור חום הגוף בפצועים קשים

    ניסוי בארצות הברית: הורדת חום גופם של פצועים קשים ל-15 מעלות צלזיוס, בהליך שמאפשר להאריך משמעותית את טיפול החירום ולשפר את סיכויי הישרדותם

    השמירה על טמפרטורת גוף תקינה, של קצת פחות מ-37 מעלות צלזיוס, היא אחת הפעולות החשובות ביותר שגוף האדם מבצע. הבקרה ההדוקה על חום הגוף חיונית לפעילותם של המנגנונים התאיים, כך שאפילו לשינויים קלים ביותר עשויה להיות השפעה רחבה.

     

    עם זאת, גוף האדם מסוגל לשהות לזמן מוגבל בטמפרטורה נמוכה יותר ולצאת מזה בשלום. כבר בשנות ה-90 החלו רופאים לבצע הליך רפואי של "עצירת זרימה בתת-חום", שבמהלכו מזרימים את דמו של החולה דרך מכונת לב-ריאה שמקררת אותו. הקירור מוביל לירידה משמעותית בקצב פעימות הלב, עד כדי אי-ספיקת לב, כלומר הלב לא מצליח להזרים בכוחות עצמו מספיק דם לאיברי הגוף. מכונת הלב-ריאה מפצה על כך ומזרימה את הדם בעצמה, אך בשעת הצורך המנתחים יכולים לכבות את המשאבה לזמן מוגבל.

     

    רופאים משתמשים בהליך הזה במקרים שבהם הם נדרשים לנתח כלי דם, שזרימת הדם בהם תפריע להם בביצוע הניתוח. בנוסף הוא מסייע בניתוחי מוח מסוימים, היות שהדם מפריע לראות את המתרחש בתוך האיבר העדין.

     

    קיראו עוד על טיפולים בקור

    לראשונה בישראל: תאי סרטן הושמדו באמצעות קור - ונמנעה כריתה

    להקפיא את השומן: השיטה החדשה שתצר היקפים

     

    ניתוח (צילום: shutterstock)
    טיפול מציל חיים. טיפול בקירור(צילום: shutterstock)

     

    קירור חירום

    אחד האתגרים הגדולים שניצבים בפני רופאים בחדרי מיון וחדרי ניתוח הוא הטיפול באנשים המגיעים לאחר שנפגעו בתאונה קשה ואיבדו דם רב, ובנוסף גם לוקים בדום לב. במקרים כאלה יש לרופאים דקות ספורות להכניס את הנפגע לטיפול מציל חיים או לניתוח, לפני שאיבריו יתחילו להיהרס מחוסר אספקת דם. גם אז הסיכוי שהמטופל ישרוד אינו עולה על חמישה אחוזים.

     

    לאחרונה הצליחו הרופא סמואל טישרמן (Tisherman) ועמיתיו במרכז הרפואי של אוניברסיטת מרילנד לבצע קירור מהיר של גופם של נפגעי טראומה, וכך להקנות למנתחים קרוב לשעתיים יקרות ערך להציל את חיי הפצועים. השיטה, שנקראת שימור והחייאת חירום, כוללת קירור מהיר ל-15 מעלות צלזיוס בלבד, באמצעות מכונת הלב-ריאה שמחליפה את הדם בגופו בתמיסה פיזיולוגית קרה מאוד. בטמפרטורה נמוכה תאי הגוף צורכים פחות חמצן, לכן הם מצליחים לתפקד ללא זרימת דם, והתמיסה הפיזיולוגית יכולה להחליף אותו עד תום הטיפול הרפואי. במצב הזה פעילותו המוחית של נפגע הטראומה מושקטת, ואפשר לנתק אותו מהמכשיר ולהעבירו לחדר הניתוח למשך שעתיים. לאחר מכן מחממים את גופו של המטופל וליבו חוזר לפעום בקצב סדיר.

     

    ניסיונות דומים נעשו בעבר על כלבים וחזירים, במטרה לזהות את טמפרטורת הקירור האופטימלית, את הקצב שבו יש להזרים את התמיסה הפיזיולוגית ועוד. טישרמן פרסם את תכנון הניסוי, הכולל השוואה בין עשרה מטופלים שעברו את הטיפול לעשרה שלא עברו אותו. איך יבחרו הרופאים במי לטפל ובמי לא? פשוט מאוד – כשהרופאים שיודעים לבצע את ההליך נמצאים בבית החולים, הוא יבוצע. כשלא, הוא לא יבוצע.

     

    הניסוי קיבל את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA), אך היות שמדובר בהליך שמיועד להתבצע על נפגעי טראומה, הרופאים לא יוכלו בדרך כלל לבקש את אישורם של הנפגעים לביצוע ההליך. על כן ניהל בית החולים דיון עם הקהילה המקומית ופרסם אותו באמצעי התקשורת, כדי שאנשים שלא רוצים לעבור את ה"הקפאה" במקרה חירום יוכלו לבקש זאת מראש. כלומר בניגוד לרוב הניסויים, שבהם המשתתף חותם על טופס הסכמה, כאן הטיפול ייעשה בכל זאת, אלא אם כן הפצוע חתם מראש על טופס ויתור. טישרמן ועמיתיו מקווים לפרסם את תוצאות הניסוי על עשרים נפגעי הטראומה עד סוף השנה.

     

    הכותבת היא דוקטורנטית במכון ויצמן למדע וכתבת באתר מכון דוידסון

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים