שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    דרושים אקדמאים גימלאים: הכירו את חברת ההשמה לגיל השלישי

    הרבה פנסיונרים היו שמחים להמשיך לעבוד במקצוע שלהם, ובתחומים מסוימים - אין לניסיון שלהם תחליף. חברת לגאסי מנסה לספק להם מענה באמצעות חיבור בינם לבין חברות הייטק, ובימים אלו מגייסת כ-60 מומחים שעברו את גיל הפרישה. מנכ"ל החברה, גמלאי בעצמו, אמר באולפן ynet כי "יש בישראל מאגר של אנשים שהפרישו אותם לפנסיה ונעשו שקופים, ולמרות שיש בהם צורך - הם לא נספרים"

     

     

    לא כל מי שמגיע לגיל הפרישה מעוניין להפסיק לעבוד, ובמציאות של ימינו - גם לא תמיד יכול. חברת לגאסי מספקת מענה בדיוק לפלח האוכלוסייה הזה, כמי שמספקת שירותי מיקור חוץ לחברות הייטק באמצעות מאגר של אקדמאים גמלאים. נעם גלייכר (71), מנכ"ל ומייסד החברה, התראיין לאולפן ynet וסיפר כי בימים אלו מגייסת לגאסי כ-60 מומחים אקדמאים למשרות טכנולוגיות ברחובות, חיפה ומקומות נוספים בארץ. בין המומחים הדרושים נמנים מהנדסים, מנהלי רצפת ייצור, מנהלי מכירות, ייעוץ אסטרטגי, מומחי רגולציה בתחום הרפואי ועוד. 

     

    מההייטקיסט המבוגר בישראל עד למטפל בקשישים בן 80: הגמלאים שפרשו מהפנסיה

    לא רק העלאת גיל הפרישה: כך תתמודד המדינה עם ההזדקנות

    גמלאי הפנסיות הוותיקות מחכים לשר האוצר שימנע פגיעה בקצבאות

     

    החברה הוקמה בשנת 2016 על ידי גלייכר וזאב לשם (73), שנמצאים בגילאי הפנסיה בעצמם ובחרו שלא להפסיק לעבוד. השניים מכירים זה תקופה ארוכה במסגרת עבודתם בתעשיית היהלומים. גלייכר הוא בעל עסק עצמאי בתעשייה זו, בעוד שלשם שימש במשך שנים כמנכ"ל חברת שרין טכנולוגיות, חברה מצליחה לפיתוח מכשור מתקדם בתעשיית היהלומים, שהגיע בהובלתו לשווי של מעל מיליארד דולר, וכן מחזיק בוותק עשיר בתעשיית ההייטק.

       (צילום: shutterstock)
    גמלאים בהייטק(צילום: shutterstock)
     

    גלייכר, שהגה את הרעיון, רתם את לשם ליוזמה. "ראיתי שמצד אחד, התעשייה והממשלה צועקים שחסרים אנשים מקצועיים כמו מהנדסים ומומחים בתחומים שונים, ומצד שני נתקלתי בתופעה שבה אנשים מעל גיל 70 מקבלים מדי פעם פרויקטים מחברות. אמרתי לעצמי שזה הדיוטיזם. ישראל מובילה בהרבה תחומים ויש לנו מאגר ידע של אנשים שהפרישו אותם לפנסיה ונעשו שקופים, ולמרות שיש צורך באנשים כאלו, הם לא נספרים ולא קיימים. אם נשתמש במאגר הידע העצום הזה ובאנשים שמעוניינים, נעזור לתעשייה, לאנשים ולמדינה. אלו מילים גדולות אבל נכונות במקרה הזה.

     

    כיום חולשת החברה על מאגר של כ-700 מומחים אקדמאים בתחומים שונים, הכולל נשים בגילאי 62 ומעלה וגברים בגילאי 67 ומעלה. חלק לא מבוטל מהם מהנדסים, אך גלייכר מבהיר כי הם מגייסים אקדמאים מכל תחום וכן הנדסאים. המשרות המוצעות כוללות אחוז גבוה יותר של משרות טכנולוגיות, אך לא רק. בין אלו נמנות משרות של מהנדסי תעשייה וניהול בעיקר, מנהלי מכירות עם התמחות בתחומים ביטחוניים ואזרחיים, מהנדסי מכונות, אלקטרוניקה ותחומים נוספים, וכן אנשי כספים. נכון לשנת 2019 הוצעו למעלה מ-300 משרות מכ-80 חברות, מהן אוישו רק 8% (25 השמות).

    נעם גלייכר, מנכ
    נעם גלייכר, מנכ"ל חברת לגאסי
     

    למעלה ממחצית מהמשרות (56%) הוצעו מצד חברות טכנולוגיה גדולות ומבוססות, העוסקות בין השאר בתחומי מיכשור רפואי; כ-40% מהמשרות הוצעו מחברות מהתעשייה המסורתית בתחומים כמו מפעלי אופטיקה, פלסטיק, מזון ומתכת; 2% מהמשרות היו בסטאראפים בתחומי הנדסה חקלאית ו-2% נוספים מעסקים קטנים שעוסקים בתחומי תכנון אזרחי ותכנון מערכות בקרה.

     

    למשרות הנדרשות בימים אלו לא נמצא מענה מצד חברי המאגר. "היום יש נטייה בהייטק לקחת אנשים ממקצועות שונים. כך למשל, פילוסופיה הולכת מצוין עם מתמטיקה. לא נחסום אף אדם. אם יש אדם עם תואר בספרות, אוכל אולי למצוא לו משרות הדורשות מומחיות בתרגום ובשפות".

      ()

    אפליה על רקע גיל

    החברה עובדת בשני מישורים - פנייה למנהלי כוח אדם ומשאבי אנוש בחברות עם הצעה לשיתופי פעולה שיאפשרו לאייש משרות באמצעות המומחים במאגר, וכן קבלת פניות מבעלי עסקים וגופים שמחפשים מומחים שונים. אנשי המאגר מקבלים מיילים עם תיאור המשרות הפתוחות ומגישים מועמדות לאלו שנראות להם. בין החברות הנמנות עם לקוחות החברה אפשר למצוא גם שמות מוכרים כמו אלביט ואורביט.

     

    לרוב מדובר במשרה חלקית, משרה פרויקטאלית (לפרוקיט מסוים), או מתן שעות ייעוץ, כאשר השכר, לפי הבעלים, נע בין כ-150 ל-300 שקל לשעת ייעוץ. יש גם משרות מלאות, אבל גלייכר מבהיר כי ברוב המקרים, מי שמועסק דרכם לא מעוניין בכך. "לעובד בגיל הגמלאות פחות מטריד שאין יחסי עובד, למשל, במשרה שהיא מיקור חוץ", הוא אומר. "מכיוון שמדובר בגמלאים אקדמאים, לרוב אלו אנשים מסודרים שצברו נכסים ושיוצאים לעבוד בגלל שהם חושבים שיוכלו לתת ערך מסויים. אני גם חושב שיותר בריא שיעבדו, זה נותן משהו לתל"ג ומוסיף להם ערך. ברוב המקרים אלו אנשים שמבחינה כלכלית לא צריכים לעבוד".

    אינפו כלכלה תעסוקת קשישים ()
     

    בדומה לקבוצת הגיל של 40 עד גילאי הפנסיה, גלייכר מספר כי הוא נתקל במקרים בהם ניכרת אפליה על רקע גיל מצידם של חברות שאליהן פנה, גם אם הדבר לא נאמר מפורשות. עם זאת, הוא מבהיר כי לקבוצת גילאי הפנסיה יש מאפיינים ייחודיים כמו היעדר לחץ כלכלי לפרנס משפחה, ולעיתים הביקוש הוא דווקא לעובדים הוותיקים שמחזיקים בידע הולך ונעלם. "יש תחומים בתעשייה עם המון מקצועות נדרשים, אבל אנשים נעלמו מהם כי הענף נהיה פחות פופלרי והצעירים הולכים ללמוד תוכנה. כך למשל, בזמנו היו הרבה מהנדסים מרוסיה עם התמחות ב'זרם חזק' שפרשו או פורשים כיום לפנסיה. זה עדיין מקצוע נדרש במכוניות החשמליות ובתחנות כוח של חברת החשמל, אבל אין אנשים".

     

    המודל העסקי כולל אחוזים מהעסקתו של כל עובד. בשלב זה, הוא מעיד, העסק לא רווחי עדיין, אבל הוא מקווה כי זה ישתנה בהמשך. "אנחנו לא גרידיים, אלא מחפשים בסך הכל לכסות הוצאות פלוס, כי זה נושא שאנחנו מרגישים איתו טוב בצד החברתי ולא יקרה כלום אם לא נעשה מיליונים". עם זאת, הוא מבהיר כי "אנחנו לא עושים את זה מטעמים פילנתרופיים. אנחנו לוקחים עבור התעסוקה שלנו כסף".

     

    מלבד התיווך בין העובדים למעסיקים, בלייכר מספר כי הם מסייעים למועסקים דרכם בתיאומי מס, כאשר יש לקחת בחשבון כי תעסוקה בגילאי הפנסיה עלולה לגרור הפסד של הטבות מיסוי שונות למשך 4-3 השנים הראשונות. כך או אחרת נדמה כי היתרונות עולים על החסרונות. "אנחנו באים לתת תחושת ערך. הנושא הכי כואב אצל גמלאים זה הבדידות, וזו בעיה קשה. תעסוקה ומפגש עם אנשים נותן מענה. זה מספק צורך חברתי, ויש כל כך הרבה דברים טובים שהצד הכלכלי הוא לא הנושא".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים