נגיד בנק ישראל: "יש בעיה בדחייה בקבלת ההחלטות בישראל. וזמן שווה כסף"

ממחיר למשתכן ועד לבור העצום בגירעון: סיכום הכהונה של משה כחלון

המדינה ענייה, האזרחים עשירים: לא הגירעון הוא הבעיה

נתניהו דחה את תחזית האוצר הקודרת והציג יעד גירעון נמוך יותר

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

רבות נאמר על ההשפעה השלילית של הפלונטר הפוליטי והבחירות החוזרות על המשק הישראלי. ירון מסביר כי "הבעיה העיקרית היא דחייה בקבלת החלטות. יש המון נושאים שחשוב לקדם כמו פרויקטים בתשתיות, השקעה בהון האנושי בחינוך, שיפור הבירוקרטיה והרגולציה. אלו תהליכים שלוקחים זמן, אין קבלת החלטות וכל העסק נדחה. זמן שווה כסף, ואנו מפסידים זמן, ועוד בתקופה שהיא נוחה למשק לעשות בו שינויים. יש גם את עניין העלות הישירה של מערכות הבחירות שהסתכמה בכחצי מיליארד שקל". עם זאת, ירון אומר שדווקא ימי השבתון הם בעיה זניחה יחסית "כי רואים פיצוי על השבתון בפעילות מוגברת בימים שלאחריו".

הנגיד, פרופ' אמיר ירון(צילום: אוהד צויגנברג)

על החשש שמדינת ישראל תיגרר למערכת בחירות רביעית הוא אומר כי "למרות אי הוודאות הפוליטית, המשק צומח - וזה דבר טוב". לדבריו, חברות הדירוג לא ימהרו להוריד את דירוג האשראי של ישראל: "אנחנו בשוק עבודה הדוק, וחברות הדירוג סומכות על כך שתימשך מדיניות האחריות הפיסקלית, וכשתקום ממשלה היא תטפל בנושאים שצריך. יחד עם זאת, ככל שאי הוודאות הפוליטית נמשכת, באופן טבעי עלולות לעלות ספקות, אבל קשה לדעת האם ומתי הם יעלו".

"להיות קשובים יותר"

פרופ' ירון אמנם נולד בישראל, ואף שירת כסרן באגף התקציבים של משרד הביטחון, אולם הוא התגורר בארה"ב שנים ארוכות - וחזר לארץ בעקבות התפקיד בבנק ישראל. לפני כן הוא כיהן כ-22 שנה כפרופסור לבנקאות ומימון בבית הספר וורטון למינהל עסקים של אוניברסיטת פנסילבניה, ונחשב לבעל קריירה אקדמית מפוארת. ניכר שהתרבות האמריקנית מושרשת בו - הוא שוקל היטב את מילותיו ומנסה לשמור על יחסים טובים עם כולם ולא למשוך אש - משימה לא פשוטה במשק כמו של ישראל.

פרופ' ירון הוא מינוי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והשניים חולקים השקפת עולם כלכלית דומה למדי, המוטה ימינה לכלכלת השוק החופשי. את ההצעה להתמנות לתפקיד נגיד בנק ישראל קיבל בקיץ 2018, בעודו מתאושש מניתוח מורכב בכתף בעקבות תאונה שעשה במהלך גלישה על גלשן רוח.

שנה אחרי, הוא מספר כי "תפקיד נגיד בנק ישראל הרבה יותר עוצמתי ממה שחשבתי. נכנסתי אליו בדהרה, ולמרות קורות החיים הרחבים שלי, ידעתי שיהיה לי הרבה ללמוד. ואכן למדתי הרבה". לדבריו, אחד הדברים המרכזיים שלמד במהלך השנה האחרונה קשור ליכולת להסתכל קדימה.

"בנק ישראל צריך להיות מוכן להתרחשויות כלכליות, מכלים מוניטריים ועד שינויים מבניים בבנק", הוא אומר. "התחלנו תוכנית אסטרטגית בנושאים הללו ואנו צפויים לפרסם אותה בחודשים הקרובים. בנוסף, אנחנו צריכים לשפר את הנגישות שלנו למשקי הבית, להיות קשובים יותר. צריך לפתח ערוצי תקשורת גם עם אנשים שהכלכלה פחות נהירה להם, ולפתח את כל נושא התודעה הפיננסית".

"מחיר למשתכן? עדיף להתרכז בהגדלת ההיצע"

בדומה לדרג המקצועי במשרד האוצר, גם פרופ' ירון התריע לא אחת מהעלייה בגירעון, שדורשת טיפול מצד הממשלה. אלא שנתניהו לא התרגש מהתחזיות, וכשמשרד האוצר הציג לו את תחזיות הגירעון הקודרות לאחרונה - הוא קטע אותם בטענה שלא ניתן לחזות את הגירעון כל עוד קיימת אי ודאות פוליטית.

הופתעת מהתגובה של נתניהו לתחזיות הגירעון?

"אני לא מתכוון להיכנס למה שהיה בישיבת הממשלה. כמו שאמרתי בוועדת הכספים - אנחנו מתנהלים עכשיו בתקציב המשכי (תקציב המתבסס על תקציב 2019, מכיוון שהממשלה היא ממשלת מעבר - ע.א, ס.פ), וזה יביא לצמצום מסוים בגירעון ולכך שהוא יעמוד על מעל 3%. אלא שמה שהצבענו עליו הוא פערים מבניים במשק, שמביאים לכך שתקציב המשכי אינו מהווה את הדרך האופטימלית לצמצום הגירעון. כל ממשלה שתקום תצטרך להחליט אילו פעולות היא רוצה לעשות: התייעלות, קיצוצים או העלאת מיסים".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון. "לבחון העלאת מיסים"(צילום: אלכס קולומויסקי)

ירון: "מה שחשוב בעיניי הוא שיחס חוב-תוצר לא יהיה מעל ל-60%. כרגע ההוצאה האזרחית בישראל אינה גבוהה, ולכן הממשלה תצטרך להכריע עד כמה היא רוצה לקצץ. בנוסף, לפני הקיצוץ, צריך לשלב זאת ברפורמות שונות". ירון מבהיר כי "זה לא שאני אוהב מיסוי, אבל צריך לבחון גם את נושא המס, אחרי שבודקים עד כמה אפשר להתייעל ולצמצם את הגידול בהוצאות".

אולי הפתרון הוא להקפיא תוספות שכר במגזר הציבורי? הרי באינפלציה אפסית למה בכלל צריך תוספות שכאלה?

"סוגיית השכר זה בהחלט משהו שצריך לבחון. אני חושב שצריכה להיות דיפרנציאליות בעניין התוספות ולא טייס אוטומטי. בעבודה שעשינו על שיפור הפריון במשק ראינו, למשל, שתקציב החינוך עלה בשנים האחרונות, ולא ראינו שיפורים מהותיים בתוצאות המבחנים. זו דוגמה שבה אני חושב שצריך לתמרץ נכון יותר את המורים, ולא בהכרח לפי ותק. צריך להשקיע יותר בפריפריה, ובתחומים שמניבים תשואה גבוהה יותר כמו מתמטיקה, מדעים ואנגלית".

איך אתה רואה באופן כללי את מצב המשק בישראל? יש סיבה לדאגה?

"נתחיל מהעולם: אמנם יש פחות או יותר הסכמה שהשנה הצמיחה העולמית תהיה נמוכה יותר, אבל הסיכוי למיתון גדול שינבע מהברקזיט או ממלחמת הסחר התמתן. אם מסתכלים על מדינות מקבילות, אנחנו צומחים לא רע. ישראל לא נפגעה באופן משמעותי ממלחמת הסחר בין ארה"ב לסין לעומת מדינות מקבילות. זה קשור לשינוי המבני במשק הישראלי שעובר לשירותים מתוחכמים שפחות חשופים למלחמת הסחר.

"גם שוק העבודה במצב טוב. אמנם קצב המשרות הפנויות לא גדל, אבל אנחנו עדיין מנסים לאבחן אם זה רעש זמני או שינוי במגמה. בשורה התחתונה אפשר לומר ששוק העבודה הדוק אבל הוא לא מתהדק. כרגע נראה שהמשק צומח בסביבה נאותה, אבל צריך לראות עד מתי תימשך האי וודאות הפוליטית ובאיזו מדיניות תנקוט ממשלה חדשה".

השווקים הפיננסים בשיא, על רקע הריביות הנמוכות, שעושה רושם שיישארו עוד תקופה לא מבוטלת. אין חשש שמתפתחת בועה?

"בסוף 2018 הייתה צניחה בשוק המניות, ואז החלה העלייה שחלקה היה תיקון לאותן הנפילות. אני לא חושב שהמכפילים בשוק המניות הישראלי דרמטיים. אנחנו רואים פעילות ערה בשוק האג"ח הקונצרניות, ושם המרווחים לא גדולים (פערי התשואה בין אג"ח קונצרניות לממשלתיות - ככל שהפער קטן כך הסיכון לירידות בשוק גדל- ע.א, ס.פ), ונושא המינוף זה משהו שבהחלט צריך לעקוב אחריו ולנטר. יחד עם זאת, לא הייתי משתמש במונחים של בועה".

"הבעיה המרכזית בשוק הדיור בישראל היא ההיצע. אחד הדברים שצריך לטפל בהם למשל, הוא לתמרץ רשויות מקומיות לפתח את שוק הדיור ולהרחיב תשתיות. כיום הארנונה שמשלמים משרדים גבוהה יותר ממגורים, וצריך לראות איך פותרים. כשתקום ממשלה, אנחנו נביע את דעתנו בנושא. כמו כן אנחנו בוחנים לפתח כלים פיננסים שיהיו צמודים למחירי הדיור, וכך יאפשרו לזוגות צעירים שלא יכולים כרגע לקנות דירה, להשקיע את הכסף בכלים כאלה כדי לא 'לפספס' את עליית המחירים".

האם לדעתך צריך להפסיק את תוכנית מחיר למשתכן לאור העובדה שהיא לא הביאה לירידת מחירים?

"התוכנית משקפת העדפות חברתיות מסוימות, וזה לגיטימי שלממשלה יש העדפות כאלה. יחד עם זאת, יש לפרויקט הזה עלויות מסוימות, שצריך לקחת בחשבון, ולטעמי נכון יותר להתרכז בפעולות להגדלת ההיצע".

הבעיה אינה הריבית הנמוכה, שאתה אחראי עליה. הרי היא זו שהחלה את גל העליות ב-2008?

"עליית המחירים בשוק הנדל"ן נתמכת בסיבות ריאליות של גידול באוכלוסייה ועלייה בביקושים. זה נכון ששוק הדיור רגיש לריביות, אבל בנק ישראל כבר הטיל צעדים ב-2012 להקטנת הסיכונים בשוק המשכנתאות, ובכך מיתן את ההשפעה של הריבית הנמוכה על השוק".

פרויקט מחיר למשתכן ביבנה. "הבעיה המרכזית בשוק הדיור בישראל היא ההיצע"(צילום: עמית שעל)

סיבוב פרסה בריבית 

המבחן הראשון של הנגיד היה בקיץ האחרון: בנק ישראל אותת באותה תקופה שבקרוב יחל להעלות ריבית, אלא שאז הפד החל בהורדת הריבית בארה"ב, המדד בישראל ירד, והשקל התחזק משמעותית מה שהעלה את הלחץ על בנק ישראל להתערב במסחר במט"ח. ההצהרה על העלאת ריבית נראתה מנותקת מהמציאות. ירון החליף מהר דיסקט והודיע כי לא צפויה העלאת ריבית, ואולי אם בכלל תהיה הורדת ריבית.

מה קרה אז עם הריביות? למה זגזגת?

"בנקים מרכזיים ונגידים לא צריכים להיות דוגמטיים, אלא להתאים עצמם לתנאי השוק. בתחילת 2019 ראינו אינפלציה עולה ותהליך של עליית ריבית בשווקים אחרים בהם בארה"ב. לאחר מכן חל שינוי דרסטי וראינו מדד נמוך חריג ביוני, וגם הפד עשה סיבוב פרסה, ועבר למדיניות של הרחבה מוניטארית. כל האי וודאיות שיש התממשו ומהר, והתנהלנו לפי ההתפתחויות בשטח".

אולי פספסת חלון הזדמנות והיית צריך להעלות ריבית במחצית הראשונה של השנה?

"הדבר האחרון שהיינו רוצים לראות זה העלאת ריבית ומיד הפחתתה".

"זה שהיעד פוספס לא אומר שהוא השתנה. המצפן הזה של מדד חשוב לכל השחקנים במשק ממעסיקים ופירמות ועד שוק ההון. חשוב גם לא להתבלבל בין אינפלציה ליוקר מחיה, אלו שני דברים שונים. אפשר לראות במדינות כמו יפן ושוויץ שהאינפלציה נמוכה אבל יוקר המחיה גבוה. יש לנו תהליך של אבחון יעד האינפלציה. אנחנו רוצים ונחושים להגיע לתחתית היעד ובהמשך לצעוד למרכז היעד, אולם זה ייקח זמן, ולא יקרה בשנה הקרובה".

מה לגבי ההתערבות שלכם במט"ח. בהתחלה סרבתם ללחצים להתערבות, אבל בשבועות האחרונים ראינו שהגדלתם את ההתערבות.

"המשק פועל בצורה נאותה, וההתערבות שלנו במסחר במט"ח נועדה על מנת לתמוך ביעדי האינפלציה. ההתערבות שעשינו נבעה מכך שראינו תיסוף מצטבר של השקל, ופעילות פיננסית במסחר שלא הייתה לה הצדקה ריאלית, ולכן החלטנו להתערב. הגדרנו לנו חלון, שאם השער סוטה ממנו אנו מתערבים, אבל גם החלון הזה הוא דינמי בהתאם למצב הכלכלה והשווקים הפיננסים".

ומה לגבי הפחתת ריבית, זה על הפרק?

"כרגע נקודת התמיכה שלנו מתמקדת בשוק המט"ח ולא בשינוי הריבית, כרגע זה נראה הצעד המתאים והנכון. אם יצוץ צורך שינבע מלחצי האטה רוחביים או מפערי ריבית מול העולם, נשקול לפעול גם בכלי הריבית".

המשימה: שינוי שוק התשלומים

עם כל הכבוד למדיניות המוניטרית (שממילא כוחה מוגבל לאור הריבית האפסית), מבחינת ירון גולת הכותרת המרכזית שלו בקדנציה יהיה שינוי שוק התשלומים בישראל, מעולם שבו אנו נאלצים לחתום על נייר אחרי עסקה בכרטיס אשראי לעולם בו הכל יהיה דיגיטלי דרך הטלפון הנייד, עם שירותים מתקדמים ובעלויות נמוכות יותר.

"אנחנו לא נמצאים איפה שאנחנו צריכים להיות. יש פערים שצריך לסגור. במהלך הקדנציה שלי עולם התשלומים ישתנה באופן מהותי. הוא יהיה זול יותר, וכל עסק יושפע מכך לטובה, ואני גם מקווה שנראה את השחקניות הגדולות כמו אפל וגוגל נכנסות לפעילות פה", הוא אומר.

מה בסוף ייצא לציבור מזה?

"עלויות הסליקה יירדו כשיהיו תשלומים מהירים, מה שישפיע לטובה על בתי העסק. כמו כן, אינפורמציה היום היא משאב, וברגע שתיכנס לכאן הבנקאות הפתוחה, האינפורמציה, שהלקוח יסכים עליה תהיה גלויה לגורמים הרלוונטיים כמו יועצים פיננסים וגופי אשראי. הוא יוכל לקבל הצעות טובות יותר, ומצבו ישתפר. כל זאת בנוסף גם לנוחות בהליכים הללו שתשתפר".

ומה לגבי פגיעה בפרטיות שיש מצד ענקיות הטכנולוגיה שאתה רוצה שייכנסו לכאן?

"אני חושב שבנושא הזה אפשר לקחת דוגמה מהמודל שקיים בהודו, ושמאזן בין התקדמות הטכנולוגיה לפרטיות בעולם התשלומים. יש דרכים להתמודד עם זה, ולאזן, ולהימנע מיצירת איזשהו מונופול על המידע בידי אחד השחקנים".

השבוע הודיע הבנק הדיגיטלי שיחל לפעול בשנה הבאה. עד כמה הוא יזעזע את השוק?

"אנו שמחים שיקום בנק חדש אחרי תקופה כה ארוכה. היוזמה הזו משתלבת בעידן של דור צעיר יותר שיהיה לו מאד טבעי לעבוד עם מערכת דיגיטלית. יחד עם זאת, אני לא חושב שהשימוש 'יזעזע' נכון. מדובר בשחקן חדש ורצוי".

כחלק מכל השינויים בשוק הפיננסים, האם צריך גם לאפשר לבנקים לשווק ביטוח?

"זה בהחלט נושא שנמצא על הפרק, ומחשבה שצריך להשקיע בה. אני שואף לקדם את הרעיון הזה לפחות במקטעים מסוימים, אבל זה כמובן לא תלוי רק בי".

"כל נושא התשלומים, נותני שירותי מידע ואשראי חוץ בנקאי, זה עולם שמשתנה. יש הרבה גופים שנמצאים בכמה קטגוריות. לכן כל הרגולציה על זה מורכבת. למיטב הבנתי לא נהוג בעולם שהתחום הזה יהיה תחת פיקוח רשות ני"ע. לבנק ישראל יש היסטוריה טובה בפיקוח יציבותי, והדנ"א של קידום התחרות גם משתנה בבנק. יחד עם זאת, טרם קראתי את המסמך של האוצר. אנחנו נבחן אותו לעומק, ובהתאם לזה נביע את דעתנו בהמשך".

בימים אלה אתם מחפשים מפקח חדש על הבנקים. את מי היית רוצה לראות בתפקיד: בנקאי? אקדמאי? או אולי מינוי פנימי מתוך בנק ישראל?

"הייתי רוצה מישהו שדומה לחדוה (ד"ר חדוה בר המפקחת על הבנקים - ע.א, ס.פ): מישהו שמצד אחד מבין בניהול סיכונים, ומצד שני ער לחדשנות שהמערכת הבנקאית חשופה אליו".

בנוסף לבר, היו לא מעט בכירים עזבו את בנק ישראל בשנה האחרונה. יש אי יציבות?

"ממש לא. המנהלים שעזבו סיימו ברובם קדנציה אחת או שתיים, ובמקרה יצא שנוצר מקבץ עזיבות. עזיבות זה דבר טבעי, ואני חושב שחשוב שבכל ארגון יהיה גם דם חדש".

בעבר בנק ישראל התגאה בכך שהייתה נוכחות מרשימה של נשים בצמרת. זה כבר לא כך.

"בשדרה הניהולית יש כאן 50% נשים, וזה יישמר. אני חושב שחשוב לדאוג שיהיה גיוון תעסוקתי בבנק ישראל, ולא רק בנוכחות נשים, אלא גם בחרדים וערבים. זה ישקף טוב יותר את הכלכלה הישראלית, ויהפוך את בנק ישראל לטוב יותר. המועצה המנהלית של הבנק ואני שמים משקל על הסוגיה הזו, ונעשה את המקסימום כדי לגייס אלינו עובדים מאוכלוסיות שונות".

אתה נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו?

"אנחנו נפגשים מדי פעם בעניינים כלכליים".

ומה לגבי פגישה עם בני גנץ, יו"ר כחול לבן?

"יצא לי לפגוש אותו בכנס. אנחנו פתוחים להיפגש עם מי שירצה, ורוצים להגביר את השקיפות שלנו".