שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מחסיד גור - לשחקן: "פחדתי שה' יעניש אותי"

    "הייתי ילד שמפחד להציץ בטלוויזיה של השכנים", מספר חסיד גור לשעבר אביגדור כהן. בגיל 19 החליט לעזוב את הישיבה, קיצר את הפאות והפך להיות שחקן שחי בשני העולמות. "יש חרדים שחיים בשקר – בשפה החרדית קוראים להם אנוסים", הוא מספר. עכשיו הוא משחק בהצגה שמהדהדת אל סיפור חייו

      ()
     

    "החיים עצמם": תיאטרון הקאמרי מעלה מחדש את מחזה של יהושוע סובול, "כל נדרי", המתאר את החוויה של צעירים חרדים הנעים בין חייהם בעולם החרדי לבין משיכה לחיי הלילה של תל אביב. בהצגה הנוכחית מי שמשחק את אחד מהגיבורים הוא אביגדור כהן, שמכיר מקרוב, מקרוב מאוד אפילו, את מה שעובר על גיבורי המחזה.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>  

     

    "שיחקתי בכמה הצגות, אבל זו ההצגה שאני הכי מתחבר אליה ומכיר לעומק את מה שעוברים הגיבורים שלה", מספר השחקן הדתי. "ההצגה מספרת על שני זוגות חרדים שחיים חיים כפולים. משחקים את המשחק של החרדים: החסידים הולכים לטיש (אירוע שירה ולימוד תורה המתקיים אצל אדמו"רים בלילות שבת), וכל שבת ואחרי הטיש לוקחים מונית לתל אביב, לבלות בפאבים ומועדונים והנשים שלהם לא יודעות כלום".

     

    עוד תרבות בערוץ היהדות :

  1. סיפורת: מאגיה שחורה בעיירה היהודית

     

    כהן (25) שזו הצגת הגמר שלו במסגרת בית הספר למשחק "אימפרו", נולד למשפחה חרדית וחי כחסיד גור עד גיל 19. אלא שאז הוא בחר לעזוב את החסידות ואת אורח החיים החרדי ולהמשיך לשמור תורה ומצוות – פשוט אחרת.

     

    "יש לי חברים שמפחדים לצאת בשאלה"

    השחקן רואה בהצגה תמונת מצב עדכנית למקרים שהוא עצמו נתקל בהם. "אני באופן אישי מאוד מתחבר לזה, כי אני רואה את זה על חברים שלי, יש כאלה שנשארים בעולם החרדי בגלל המשפחה והחברים. הם חיים את העולם שמבחוץ ומשקרים את עצמם, והקריעה הזו בין העולם החרדי לחילוני גורם להם להתייסרות. בשפה החרדית יש לזה שם - קוראים להם 'אנוסים'".

     

    כהן אביגדור ()

    "החרדים האנוסים", ממשיך כהן, "נראים כמו חרדים, הולכים כמו חרדים ומתנהגים ככה, אבל העולם החילוני שבחוץ קורץ להם. הם חיים כל הזמן בפחד והסתר ולא מעיזים לחזור בשאלה או לחצות את הקווים. הכול מפחד של 'מה יגידו' ושהמשפחה תנדה אותם".

     

    לעומת חבריו, השחקן הצעיר מרגיש שהוא עצמו ממש לא "חי" את הקונפליקט שמומחז בהצגה, זאת על אף שהוא עצמו עזב את החברה החרדית ואת חצר גור שבה גדל. "אני מגיע מבית של חסיד גור למדתי והתחנכתי בחסידות. למדתי בישיבות שש שנים ובגיל 19 הבנתי שלא מתאים לי המקום הזה שאני נמצא בו. החלטתי שאני עוזב את הישיבה, החסידות, הלבוש וכל הדברים מסביב - אבל שמרתי על קשר טוב עם המשפחה. לא עשיתי 'בזז', פשוט נעלמתי כזה. זה היה בשלבים ולא בבום. היו לי פאות שקיצרתי - ואז קיצרתי עוד".

      

    הפרשן לענייני תשמיש המיטה וטלטול מוקצה בשבת

    החלטתו לפנות לקריירת משחק הגיעה אליו לפני כשלוש שנים, לדבריו, מתוך חיפוש אחר משמעות. "משחק ותיאטרון זה לעמוד על במה ולהוציא את הנפש שלך החוצה. כשאתה מביע רגשות במשחק ומתכוון לזה, אתה חושף את עצמך לקהל בלי מחסומים. כשבן אדם לא מוציא דברים החוצה - הכול אגור אצלו בפנים. זו גם הצגת הגמר שלנו, שהכי התחברתי אליה בפן האישי כי היא מספרת על מצבים אמיתיים בעולם החרדי".

      

     

    מעבר להיותו שחקן, שימש כהן כמעין "פרשן לענייני בחסידיות שונות", ולקח על עצמו להסביר לשחקנים את ההלכה בהצגה. לדוגמא - טלטול מוקצה בשבת. "לכל השחקנים צריך להסביר דברים שבעולם החרדי הם מובנים מאליהם. השחקנית שאני משחק איתה כזוג (נופר אמירי) היא חילונית לכל דבר. יש שלב בהצגה שאני מכבה את הנרות של שבת - היא לא הבינה מה הבעיה בזה. הם קיבלו שיעורי בית".

     

    דוגמא נוספת שהוא מספר עליה היא שבחסידיות מסוימות, מקובל לעשות תשמיש המיטה פעמיים בחודש בליל שבת, ולא בכל יום. "ולכן אשתי (בהצגה) מאוד שמחה לקבל אותי בליל שבת", הוא מוסיף בקריצה. כשנשאל השחקן האם השחקנים החילונים יודעים מהו "תשמיש המיטה" הוא עונה בפתיחות שלא, "אבל הם יודעים מה זה סקס - הסברתי שזה אותו הדבר".

     

    כהן אביגדור ()
    כהן אביגדור ונופר אמירי
     

     

    הוא מבקש להתעכב על מונולוג מתוך המחזה שהצליח לרגשו, ובו הוא רואה תקווה לעתיד שהוא פרי בחירתו. "בהצגה אני אומר לאשתי שבהריון שאני לא רוצה שהילד שלי יעבור את מה שאני עברתי. ואז אני מגלגל את הסיפור חיים שלי: בילדות, כשהייתי בחור צעיר, שכל הזמן חי בפחד שה' יעניש אותו. הייתי מפחד מלהציץ בטלוויזיה של השכנים ,קם כל בוקר מוקדם והולך למקווה שהיה מסריח. אני מספר לה כמה היה לי כל כך רע ואני לא רוצה שהילד שלי יעבור את זה. השחקן השני מדבר על הטרדה שעבר, שהרב שלו נגע בו במקווה. זה רגע גדול כי אצלי - זה לא יהיה. אני לא מוכן שהילד שלי יהיה חסיד גור. יש גבול דק בין חוזר בשאלה לבין מי שבחר לעצמו חיים דתיים אחרים בדרך לא קיצונית - וזו תהיה המשפחה שלי יום אחד".

     

    "אף אחד לא הרביץ לי עם מקל"

    כהן מאמץ את המשפט "ברומא נהג כרומאי": בבני ברק הוא מתלבש כחרדי למהדרין, ואם הוא נמצא בסביבה חילונית הוא מתלבש כמו חילוני. "אני חי את שני העולמות לא במובן של פיצול או לשקר את עצמי אלא מתאים למקום שאני נמצא בו ומתחבר לאנשים הנכונים". השחקן מבקש לחדד כי הסיבה לכך שעזב את החסידות הגיעה מבחירה אישית בלבד.

     

    כהן אביגדור ()

    "יש אנשים בחסידיות שסבלו - גם בחסידות גור  - ולכן קמו והלכו. לכן הם גם הולכים ומכבסים כביסה מלוכלכת בחוץ. לי לא היה רע ואף אחד לא הרביץ לי עם מקל, אין לי שום דבר אישי נגד האדמו"ר מגור. כל המשפחה שלי בחסידות הזו, אני מכבד אותם. אין לי עניין להעביר ביקורת על המקום זה. עזבתי מבחירה שלי ולא בגלל שדפקו אותי וברחתי. אני בן אדם עם חשיבה לטווח ארוך והבנתי שזה לא אני וזה לא המקום שלי".
     

    כהן מוסיף כי למרות הקשר הטוב עם משפחתו, הוריו לא בדיוק יודעים מה הוא עושה. "בוא נגיד שאחים שלי יודעים, אבל עם ההורים יש דברים שעדיף לא לדבר עליהם כדי לא ליצור חיכוכים. בסופו של דבר, אני לא גר איתם מגיל 13 כי למדתי בישיבות עם פנימייה - אבל אני חי איתם מצוין ומגיע לביקור כל שבוע".  

     

    • ההצגה "כל נדרי", תתקיים ב-5.2 ,וב-17.3, תיאטרון הקאמרי, תל אביב

     


  2.  

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים