שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "להתחיל במערך תמיכה נפשי ברופאים - כבר בשלב הלימודים"

    איש לא מכין את אנשי הרפואה לפגישה עם חולי, סבל, מוות והטיפול בהם ובבני המשפחה. גם לא עם העומס, הלחץ והשחיקה הנפשית שהם מנת חלקם במשך שנות עבודתם. רופא בכיר מסביר, למה חשוב להתחיל ליצור מערכת תמיכה והכנה הנפשית עוד בשלב הלימוד בבית הספר לרפואה, כדי להגן על הרופאים

    השבוע עלה לכותרות נושא עומס שגרת יומם של עובדי הרפואה בישראל, עקב מקרה התאבדות נוסף של רופא בבית החולים סורוקה.

     

    לכאורה, עומס השעות והעבודה נראה במבט ראשון כגורם לכך, אך כמי שעבר את כל שלבי ההתפתחות של רופא בישראל-סטודנט, סטאז'ר, רופא צבאי, מתמחה בארץ ובעולם, מומחה צעיר, מנהל יחידה ומנהל מחלקה וכעת פנסיונר, ארשה לעצמי להאיר את התמונה הגדולה של השחיקה במקצוע הרפואה.

     

    לחץ בעבודה שוטפת אינו שחיקה, הוא מחמיר אותה בעיקר כאשר הלחץ הינו ממושך. שחיקה מוגדרת כמצב פסיכולוגי בן שלושה ממדים: תשישות רגשית, התנתקות (דה פרסונליזציה) ותחושת היעדר הגשמה עצמית.

     

    השחיקה היא תגובה למאפייני העבודה וסביבת העבודה. ככל שיש יותר עומס, רמת השחיקה גבוהה יותר. הדבר נכון לכל תחום מקצועי אך ברפואה, בניגוד למקצועות אחרים, קיימת גם 'תשישות חמלה' המוגדרת כמצב דחק וטראומה עקב החשיפה למחלות והטיפול בהם, שבמהותה היא ההזדהות וחווית הקושי של המטופלים. השחיקה ו'תשישות החמלה' יכולים להתקיים בו זמנית ולהעצים זה את זו.

     

    קיראו עוד:

    המוות הפתאומי של 2 הרופאים: "השחיקה הורגת אותנו"

    מכת ההתאבדויות בסורוקה: מה גרם לרופאים לשים קץ לחייהם?

    משולש הרשע של מערכת הבריאות: עומס, שחיקה וטעויות

     

    רופא (צילום: shutterstock)
    ככל שיש יותר עומס, רמת השחיקה גבוהה יותר(צילום: shutterstock)

     

    הרופאים: אוכלוסייה בסיכון רגשי

    מתחילת דרכו של המטפל הרפואי, תהא זו אחות או רופא הוא נחשף לחולי ותסמיניו וכן להסתכלות נכוחה בחוויית המוות. לכולנו זכור כיצד בשלבי הלימוד השונים עוד בטרם ראינו את החולה הראשון, חשנו וחווינו מחלות רק מהלימוד התאורטי שלהם.

     

    איש לא מכין את אנשי הרפואה לפגישה עם חולי, סבל, מוות והטיפול בהם ובבני המשפחה של המטופל וכן להחלטות השונות שמשמעותם לעיתים קשה ואף אכזרית במסגרת הפרקטיקה הרפואית. כפי שהגדרתי זאת פעם "מגיל 18 אני אוחז בגלימתו של מלאך המוות, ואף אחד לא הכין, טיפל או חשב, מה משמעות הדבר לגבי".

     

    בתחומים מקצועיים שונים כולל בצה"ל יש מודעות לעומס הנפשי ופסיכולוגים ארגוניים מלווים את הצוות. ברפואה בעולם ובישראל, רק בעת האחרונה החלה מודעות לכך וטרם נעשה דבר ממשי בנושא.

     

    רופאים נבחרים להתקבל למקצוע לאחר בחינות קפדניות ומחונכים במהלך הלימודים וההתמחות ואף אחר כך למצוינות. ברור וידוע שאוכלוסיות אלו נמצאות בסיכון רגשי המשולב בעצם העבודה ותוכנה.

     

    סוג העבודה, במקצועות הרפואה, בו כל רופא נדרש להיות גם מטפל, גם זמין 24/7 , גם חניך וכן להתעדכן באופן רציף, גם חונך וגם חוקר דורש משמעת עצמית ועשייה בלתי פוסקת. 

     

    יחסי הרופא-מטופל נמצאים בשינוי מתמיד. בניגוד לעבר, החולים נחשפים לידע רחב החל מד"ר גוגל ועד מאמרים ברשת ומערכת היחסים בין הרופא לחולה הופכת להיות דומה יותר למערכת מול לקוח תובעני היוצרת רפואה מתגוננת. זו תופעה שאינה פוסחת על אף אחד מהמקצועות במאה ה-21, אך קצב ההסתגלות של מערכת הרפואה למטופל הדעתן, הדורש תשומת לב 24/7, באמצעות כלי המדיה המשוכללים, היא איטית יותר.

     

    מבנה היררכי שלא תמיד מתגמל ויוצר שחיקה

    מבנה מערכת הרפואה הינו היררכי בעיקר במסגרת בתי החולים, תופעה שלא קיימת בעולם הסטארטאפ. ישנה דרישה גדלה לביצועים והספקים, ללא הגדלה מתאימה של התשומות דבר שיוצר מתח עצום והיעדר זמן איכות אישי.

     

    רופאים רבים חשים שלמרות המאמץ האישי העצום שהם משקיעים, המערכת ההיררכי מתנהגת כלפיהם באי צדק והיעדר תגמול מותאם או אפילו מילה טובה. אם נוסיף לכך את הצורך בעיקר בשלבים המוקדמים, לעבוד במספר מקומות ניווכח שלצוות הרפואי נשאר זמן איכות מצומצם שרובו נועד לשינה ואפילו הבית/המשפחה לא יכולים לשמש כתמיכה.

     

    כמובן שלכל אלו ככל שנגדיל את העומס, העייפות, בשילוב עם התחושה של אי עמידה בציפיות, הסיכון הגבוה לשחיקה, היעדר תפקוד, פרישה מהמקצוע ואף אובדנות-יילכו ויתגברו. הקטנת שעות העבודה והתורניות תוך הגדלת התקנים הם חשובים אך הם מבחינת פלסטר על הפצע.

     

    יש להתחיל התערבות, תמיכה והכנה הנפשית עוד בשלב הלימוד בבית הספר לרפואה, בהתמחות ואף תמיכה מתאימה לאתגרי הרופא המומחה הבכיר.

     

    יש צורך בשילוב מערכתי של תוכנית לזיהוי שחיקה, פסיכולוגיה ארגונית בכל הסקטורים במערכת הרפואית, גם לצוותי התמיכה ברופא. תרבות כזו תוביל לשמירה על איכות חיי המטפל, עלייה באיכות הטיפול, ירידה במספר הטעויות המקצועיות, עלייה בשביעות הרצון של המטופלים וירידה בתלונות ובתביעות הרשלנות.

     

    כל אלו יקטינו את הוצאות המערכת בטווח הארוך וישמרו על כוח האדם הרפואי כראוי. כל אלו יהיו צעדים חשובים בהובלת המערכת הרפואית השמרנית וההיררכי אל המאה ה-21.

     

    הכותב הוא מומחה בכיר לכירורגיה

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    לחץ ועייפות בלתי פוסקים. רופא
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים