ישראל כץ ואנחנו משלמים על קמפיין נתניהו
בזמן שראש הממשלה מדלג במטוסו בין ביקור בארה"ב לפוטו-אופ במוסקבה ובאפריקה, שר החוץ הזמני נשאר מאחור. לנו זה עולה יותר
בסוף נובמבר 2018, לאחר נתק של 46 שנים, הגיע נשיא צ'אד אידריס דבי לביקור היסטורי בישראל. שר החוץ דאז, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהחזיק בחמישה תיקים, כינה את האירוע "פריצת דרך מדינית" ואמר כי זהו "ביקור היסטורי וחשוב שמגיע על רקע המאמצים שהובלנו".
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
ההתרגשות הייתה גדולה. חידוש היחסים עם אחד הממשלים המושחתים בעולם (מקום 162 מתוך 180 מדינות) הוצג לכתבים המדיניים כהישג אדיר של נתניהו. מעט מאוד דובר על החברה האומללה מאפריקה שחזרה להיות בקשר. אף מילה על 12 מיליון תושביה העניים, שמתוכם כ-4.5 מיליון שחיים בתנאים קשים, 2.5 מיליון ילדים שסובלים מרעב ונזקקים לסיוע הומניטרי ועשרות אלפים שסובלים משחפת, מלריה, איידס ומחלות אחרות.
דבי, הנשיא ששינה בארצו את החוק כך שיוכל לכהן ללא הפרעה עד 2034, זכה כאן להכרה סוחפת מצד מארחיו הנלהבים. האיש האחראי למצבה המחריד של צ'אד מאז עלה לשלטון ב-1990 בעזרתו של הדיקטטור הלובי מועמר קדאפי, הפך בידי נתניהו ואנשיו לסמל סטטוס של הצלחה דיפלומטית. אפילו יועצו הקרוב יונתן אוריך לא התאפק וברח לו ציוץ: "בואו נעשה דיון על איך ראש הממשלה מחזיק גם את תיק החוץ", כתב, ושיגר גיחוך דיגיטלי שמכוון לכל הנודניקים מהתנועה לאיכות השלטון.
אם לשאול את השר ישראל כץ - לפחות נכון ל-17 בפברואר 2019 אז קיבל מנתניהו את המינוי הזמני לתפקיד שר החוץ - מזל שאוריך לא מחליט, ועוד יותר מזל שיש בג"ץ. בית המשפט קיבל את טענת העותרים כי "מצב קיצוני זה אינו סביר" ושלח את ראש הממשלה למנות לעצמו מחליפים.
בכל זאת שר, ישראל כץ(צילום: אבי מועלם)
מסונוור לגמרי מהאורות, כץ לא שם לב שביבי ממשיך את ההופעה שלו במקום אחר.
שנה עברה מאז נעקר נתניהו מכיסאו במשרד החוץ, וכמעט דבר לא השתנה. נסיעתו המתוקשרת למטרה חשאית באוגנדה, פחות מחודש לפני הבחירות, נארזה בעטיפה מרשרשת וקושטה בסרטים חגיגיים לכבוד ההסכם שאין להמעיט בחשיבותו עם סודאן. המותג "פסגת אוגנדה" תפס בקלות, והכותרות נעו בין "נורמליזציה" ובין "הישגו המדיני הגדול ביותר של נתניהו בעשור האחרון". את מי מעניין אם סודאן נמצאת במקום 173 מתוך 180 במדד השחיתות?
באינסטגרם של ראש הממשלה, תחת קטע מפרשנותו של הכתב המדיני של חדשות רשת 13, נכתב: "גאה לסכם עוד יום של עשייה חשובה למען המדינה שלנו. טוב לחזור לארץ – ממשיכים". והנה שוב, מנהיג שחור מאפריקה שותתת הדם הופך לקלף מנצח.
מעל ראשו של שר החוץ המכהן מנהל ראש הממשלה קרקס טרנס-אטלנטי שהגיע לשיאו במופע שכפה בשבוע שעבר על נעמה יששכר ומשפחתה. הוא נימק את זה ברצונו לעדכן את ולדימיר פוטין, מנהיג רוסיה, בפרטי "תוכנית המאה", אבל לא הצליח להסתיר את ההשתוקקות לפוטו-אופ הנכסף - שניים במחיר אחד - גם עם טראמפ וגם עם פוטין בשבוע אחד.
מי שמשלם עבור הקמפיין האישי של נתניהו לראשות הממשלה זה אנחנו: עלות ההפעלה של המטוס עומדת על כמיליון שקל ביום, והכנף עוד נטויה. מנת "ראש הממשלה מתחבק עם נשיא זר" מוגשת לשולחן של האזרח הישראלי על בסיס יומי, מבלי שהזמין אותה, והוא עוד נדרש להגיד תודה ולשלם עליה במיטב כספו.
נתניהו בונה על זה שאף אחד לא ירצה להרוס את החגיגה הלאומית הכבירה, דיפלומטים אמיתיים יודעים להתנהג יפה ולא להגיד בקול את מה שכולם כבר יודעים.
- מרב בטיטו היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
מרב בטיטו
צילום: דויד וינוקור
מומלצים
