בלי דופק ועל סוללות: החיים המאושרים של אבא שלי עם לב מלאכותי

אבא שלי חי על סוללות. בכל 15 שעות הוא חייב להחליף זוג סוללות שמפעילות את הלב המלאכותי שלו ובלילה לפני השינה הוא מתחבר עם כבל לשקע החשמל שבקיר, מטעין את עצמו כמו טלפון נייד.

קיראו עוד על השתלת לב מלאכותי:

במשך שנים ארוכות המחשבה על חיים שכאלה היו הסיוט שלו, הוא עשה כל שביכולתו כדי להימנע מההשתלה של לב מלאכותי, ועבר בדרך שלושה ניתוחי לב פתוח. מי היה מאמין שהשנה הטובה בחייו, תהיה דווקא עם המכשיר שממנו כל כך פחד. 

צפו בסיפורו:

לפני כשנה וחצי המצב שלו הידרדר שוב ומצאנו את עצמנו במחלקה לאי ספיקת לב בבילינסון, מחלקה שבעשרים שנה האחרונות הפכה עבורו ועבורנו בית שני. בסיבוב הזה הוא הבין די מהר שלא תהיה ברירה, הלב שלו חלש מדי, מערכות גופו נחלשו ואם ולא יבצעו השתלה, ימיו יהיו ספורים.

בשל גילו, מצבו הגופני והעובדה שהוא כבר עבר שלושה ניתוחי לב פתוח, הוחלט על ידי מנהל המחלקה ד"ר טוביה בן גל וד"ר בן אברהם, כי השתלת לב אנושי לא על הפרק, לכן האופציה היחידה שנותרה כדי להצילו היא השתלת לב מלאכותי.

מתח רב וחששות בדרך לניתוח(צילום: ניצן דרור)

הימים שקדמו לניתוח לוו במתח רב, מצב רוחו של אבי הפך קודר, בעיני רוחו הוא דמיין את עצמו שוב ושוב עם הפאוץ' איתו מסתובבים מושתלי הלב המלאכותי ובתוכו המכשיר שמפעיל את הלב, תלוי בסוללות כדי שליבו יזרים דם בעורקיו ומוגבל בכל דבר הקשור לרחצה במים.

בעיקר הפחידה אותו המחשבה על כך שלמושתלי לב מלאכותי אין דופק, הוא דמיין את עצמו כמת מהלך בין החיים. אגב, הסיבה שלמושתלי הלב המלאכותי אין דופק היא פשוטה, המשאבה המכנית עובדת בסיבובים ולא בפעימות כמו לב אנושי, ולכן הדם מוזרם לעורקים בקצב קבוע ולא בפולסים שמייצרים את הדופק.

באחד מהלילות שקדמו לניתוח התעורר אבי בבעתה מחלום בלהות. הוא חלם שהוא מתהלך ברחוב כשגנב מגיח מאחוריו ומושך ממנו בפראות את הפאוץ' שבתוכו נמצאים המחשב שמפעיל את הלב המלאכותי והסוללות. חלומות ומחשבות מהסוג הזה הופיעו רבות ככל שהתקרב מועד ההשתלה. יש לציין, לזכותה של המחלקה לאי ספיקת לב, שגם בתחום התמיכה הנפשית כבשאר התחומים, הם גילו מקצוענות וסיפקו לאבי ליווי צמוד של עובד סוציאלי ופסיכולוג.

מעבר לתמיכה הפסיכולוגית, הסבירו לאבי באופן מפורט ויסודי מהו הלב המלאכותי שנקרא lvad heartmate 3 ואיך מתנהלים החיים לאחר ההשתלה.

כך נראה הלב המלאכותי

אני חייב לציין שעבורי זה נשמע לגמרי מדע בדיוני: משאבה שמחוברת ישירות ללב, שואבת במקומו דם מהחדר השמאלי, מעבירה אותו אל אבי העורקים ומשם אל הגוף כשהוא רווי בחמצן. למשאבה מחובר כבל שיוצא מאזור הטבור ומתחבר למערכת שליטה ומקור חשמל חיצוני, אשר צמודים למטופל באופן קבוע ובעזרתם ניתן לבצע בקרה ושליטה על המשאבה, להגביר או להוריד את קצב הזרמת הדם מהלב אל הגוף.

בעבר הלא רחוק היו מושתלי הלב המלאכותי מסתובבים עם מזוודה גדולה ובתוכה הייתה משאבה וצינורות שהיו מחוברים לליבם היו מזרימים את הדם אל המשאבה החיצונית ומשם חזרה לגוף. כיום, ה-heartmate 3 מהווה קפיצת דרך משמעותית, הן מהסיבה שהמשאבה נמצאת בתוך הלב עצמו ולא מחוץ לגוף, ובעיקר בגלל גודלו הזעיר של המכשיר, המאפשר חיים נורמליים כמעט לחלוטין.

שיקום קשה והתאוששות מופלאה

יום הניתוח הגיע, בשעה חמש בבוקר התייצבנו לצד מיטתו, האווירה הייתה מבודחת, עצובה ומפחידה כאחת. לאחר כשעה של הומור שחור הגיע סניטר והוביל את אבי לחדר הניתוחים. עברנו שם שעות ארוכות ומורטות עצבים עד שהודיעו לנו שההשתלה הסתיימה בהצלחה ואבי הועבר להתאוששות בטיפול נמרץ לב.

החלה תקופת השיקום. בשלושת הניתוחים הקודמים, ששניים מהם התבצעו בגרמניה, הימים הראשונים שלאחר הניתוח היו סיוט, אך לאחר כמה ימים ובאופן מפתיע אבי כבר היה על הרגליים, מתהלך ומשתפר באופן עקבי מיום ליום.

לא כך היה הפעם, אולי בגלל גילו של אבי (73), אולי בגלל העובדה שזו הפעם הרביעית שהוא עובר ניתוח לב פתוח ואולי גם בגלל מורכבות הניתוח עצמו. ימי השיקום הקשים הפכו לשבועות, השיקום היה איטי ומלא ייסורי גוף ונפש. תקופת השיקום הקשה ארכה כחודש ימים במהלכם אבי עשה צעדים קטנים ואיטיים והשתפר מעט בכל יום, בעיקר בזכותה של זוגתו בלה שלא משה ממיטתו לרגע.

הנוכחות של בת או בן זוג תומכים בתהליך השיקום ובהתנהלות היומיומית של מושתלי לב מלאכותי היא קריטית, בין אם מדובר בהחלפת התחבושת סביב הצינור שיוצא מאזור הטבור ומחבר בין משאבת הלב המלאכותי למחשב והסוללות, ובין אם זה במקלחות והחלפת הסוללות, אך בעיקר בתמיכה הרגשית. זה לא שאי אפשר לעשות את כל זה לבד, אבל תמיכה צמודה עושה פלאים בתהליך, ולשמחתנו אבי התברך במלאכית שדואגת לו באהבה גדולה.

תמיכה ואהבה של בן זוג. התאוששות מופלאה(צילום: ניצן דרור)

לאחר כחודש וחצי, אבי השתחרר מבית החולים וחזר הביתה. מכאן והלאה התרחש נס לנגד עינינו. מאדם שמתקשה לנשום, בקושי הולך מספר צעדים ויכול רק לחלום על עלייה במדרגות, הפך אבי לאדם שמתנהל בתפקוד מלא ובעצמאות מוחלטת, הולך ללא קושי, עולה במדרגות, מטייל ומבלה ובעצם עושה דברים שנמנעו ממנו שנים ארוכות.

די מהר הוא התרגל לנוכחות המכשיר החדש הצמוד אליו 24/7 ולהחלפת הסוללות היומית וכארבעה חודשים לאחר הניתוח כבר טס עם זוגתו לטיול ארוך בארה"ב, דבר שבעבר יכול היה רק לחלום עליו.

לא רק שחייו ניצלו, אבי חווה את השנה הטובה בחייו, מחובר ללב מלאכותי, חי על סוללות, אבל נושם נשימות עמוקות, מתהלך ללא קושי ומסתובב עם חיוך גדול על הפנים.