שתף קטע נבחר

תיפטרו מהשוליים הפוליטיים ולכו לאחדות

בלי ימין קיצוני, חרדים ואנטי ציונים תוכל לקום כאן קואליציה יציבה המורכבת מהמרכז-ימין והמרכז-שמאל. רק היא תוכל להתמודד עם תוכנית טראמפ

 

בני גנץ בנימין נתניהו (צילום: AFP)
בני גנץ ובנימין נתניהו(צילום: AFP)

גוש המרכז-ימין וגוש המרכז-שמאל מונים יחד כ-80 ח"כים – ועליהם להתאחד למען עתידה המדיני והחברתי של ישראל, ולמען יישומה של תוכנית טראמפ. בשעת כתיבת הדברים, אף שנתונים סופיים של תוצאות הבחירות עדיין אין, אנסה להסיק מסקנות אחדות לגבי ההצבעה שהסתיימה, ולגבי הרצוי והראוי בהמשך.

 

 

אז מה היה לנו? ניתן להסביר את העלייה המשמעותית בתמיכה הישירה בבנימין נתניהו כך: במישור החוקי, מול הטענה שהוגשו נגדו כתבי אישום, עומד החוק שמאפשר לו לכהן עד לפסק דין מרשיע חלוט. הסטת הטענות כלפיו לתחום המוסרי לא התקבלה מאחר שהן מועלות על ידי מי שעננה מוסרית מרחפת גם מעל ראשיהם (בני גנץ בפרשת "הממד החמישי", גבי אשכנזי בפרשות הרפז ו"שמן"). לפיכך, רבים הצביעו עבור המועמד שבעיניהם סיפק ויכול להמשיך לספק ניסיון והישגים רבים יותר בתחומים המדיני, הביטחוני והכלכלי. כל זאת בנוסף להצבעה שבטית/אתנית/פריפרית, ומעבר לעמדות הבסיסיות של הציבור שבאו לידי ביטוי גם בבחירות קודמות, ושהתעצמו עקב תחושת רדיפה של תומכי נתניהו.

 

ומה יהיה לנו? כמובן שאם גוש כלשהו יגיע ל-61 ח"כים הוא יוכל להקים קואליציה. אבל קואליציה הנשענת על קולות החרדים והימין הקיצוני, ממש כמו קואליציה הנשענת על קולות הרשימה המשותפת והשמאל הקיצוני, לא יכולה לענות על האתגרים המרכזיים העומדים בפני הממשלה הבאה.

 

 

התוכנית האמריקנית המיטיבה ביותר עם ישראל שהוצגה מאז קום המדינה, כוללת - בצד סיפוח כל ההתנחלויות וריבונות על כל ירושלים - גם ויתור על 70% מיהודה ושומרון לטובת מה שיהפוך בשלבים למדינה פלסטינית. אי-קבלת התוכנית פירושה קרע עם הממשל הרפובליקני בארה"ב (אחרי שאת הדמוקרטים במידה מסוימת כבר איבדנו), חזרה לתוכניות של החזרת 97% מהגדה וחלוקת ירושלים (דבר שהיום כבר לא יוכל להתקבל בציבור), או השארת המצב הקיים, שפירושו סיפוח דה-פקטו ואובדן של הצביון היהודי של המדינה – או של הדמוקרטיה.

 

טורים נוספים של ד"ר מישקה בן-דוד:

 

הפלסטינים מתנגדים לעסקת טראמפ, ולכן ניתן להסתפק בכך שתוכנית זו תיצור קונצנזוס רחב ככל הניתן בציבור אצלנו, תציג את ישראל בארה"ב ובעולם כשוחרת שלום, ותהווה בסיס למו"מ עם הפלסטינים והליגה הערבית (התוכנית משאירה מקום רב לוויתורים). ועכשיו השאלה החשובה: אז מי יכול לממש את עסקת טראמפ?

המועמדים לקבלת התוכנית הם גוש המרכז-ימין וגוש המרכז-שמאל, שכוללים את הליכוד, כחול לבן, ישראל ביתנו, והעבודה-גשר. יחד הם מונים כמעט 80 ח"כים. מולם ניצבים מימין הגוש החרדי פלוס ימינה, ומשמאל הערבים וכנראה גם מרצ.

 

באגפים הימניים של הליכוד ושל כחול לבן צפויים מתנגדים למסירת שטחים בסדר הגודל הנדרש בתוכנית טראמפ, ובוודאי להקמתה של מדינה פלסטינית, ואילו בגוש הימין-חרדים ניתן למצוא גורמים שיהיו אדישים למהלך כזה, כגון יהדות התורה (בניגוד לש"ס ולימינה). גם בגוש השמאל יכולה להיות תמיכה במהלך – למשל של חברים במרצ – לעומת התנגדות כמעט ודאית של מרכיבי הרשימה המשותפת. בתנאים מסוימים, אלה ינטרלו את אלה, והתמיכה בתוכנית טראמפ עשויה להישאר עם כ-80 ח"כים.

 

הדבר אינדיקטיבי לנעשה בעם: כשני שלישים מאזרחי המדינה שייכים לגוש המרכז ימין והמרכז שמאל, ורק מיעוט מובהק נותר בשוליים מימין ומשמאל. שיוך שבטי-אתני-פריפריאלי לא אמור לעמעם את התמונה: יש רוב עצום של ציונים מתונים ליברליים, שיכולים וצריכים להתאחד, לא רק לנוכח תוכנית טראמפ אלא לטובת הקיום התקין בארץ.

ד
ד"ר מישקה בן דוד(צילום: דניאל צ'צ'יק)

איחוד (ולו קואליציוני) של הכוחות הללו, יהווה מהלך היסטורי בסדר גודל שעשוי לקבוע גם אג'נדה חדשה לפתרון הסכסוך וגם איחוי רבים מהקרעים בעם. ערך מוסף וחשוב של גיבוש הכוחות הציוניים המתונים והליברליים הוא קביעת סדר יום ליברלי בנושאי דת ומדינה, כפי שדרשו יש עתיד וישראל ביתנו (במקום הידרדרות קלריקלית שמבטיחה קואליציה הנשענת על החרדים).

 

נוסף על כך, ניתן יהיה לגשת באופן ענייני לנושא הרגיש של מעמדה של החברה הערבית בישראל באמצעות רעיון חילופי השטחים שתוכנית טראמפ העלתה, וקיים בסדר היום של ישראל-ביתנו: לא זה המקום לפרט, אך כאחד מהוגי התוכנית עוד בראשית שנות האלפיים, אציין שבטיפול נכון הדבר יכול להתגלות כיתרון לכל הגורמים וכמסייע לפתרון הוגן של הסכסוך. (ראו מאמרי "ביום שאחרי: לקראת היפרדות" מאוקטובר 2015).

 

כך או אחרת, רעיון 80 הח"כים ידרוש מנתניהו להתנתק מבעלי בריתו שבימין המובהק – דבר שיוכל להיעשות רק אם יסירו כחול לבן וישראל ביתנו את התנגדותן לישיבה בממשלה בראשותו. העובדה שחלק גדול מהציבור הביע תמיכה בנתניהו למרות כתבי האישום והמשפט שבפתח, יכולה וצריכה להסיר את החסמים שהעמידו מפלגות אלה. כך תובטח קואליציה גדולה, יציבה, שתוכל להוביל את המדינה לכיוון תוכנית מדינית בתמיכה אמריקנית, ואת העם לאיחוי הקרעים.

 

רוטציה, בעוד שנתיים, תעשה רק טוב לכולם: לנתניהו שיפרוש כמנצח ולגנץ שיצבור את הניסיון החסר לו.

 

  • ד"ר מישקה בן-דוד, לשעבר בכיר במוסד, הוא מחברו של הרומן "הכריש", המתאר אפוקליפסה מלחמתית לאחר התמוטטותן של שיחות שלום

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דניאל צ'צ'יק
ד"ר מישקה בן-דוד
צילום: דניאל צ'צ'יק
מומלצים