הפוליטיקה המזרח-תיכונית של הקורונה
מקומה של הדת בחיי המוסלמים, הצפיפות במסגדים והעלייה לרגל לאתרים הקודשים חושפות את העולם המוסלמי ביתר שאת להידבקות בנגיף. מאחורי התפשטות הקורונה במזרח התיכון עומדות גם סיבות כלכליות ודתיות
המזרח התיכון רגיל לאיומי מלחמה וטרור, אבל בימים אלה הוא מתמודד עם איום מסוג חדש, כזה שאינו מבחין בין יהודי לערבי או בין סוני לשיעי: נגיף הקורונה.
מקומה המרכזי של הדת בחיי המוסלמים, הצפיפות במקומות התפילה והעלייה לרגל לאתרים קדושים, הופכות את המוסלמים במזרח התיכון לחשופים-במיוחד להידבקות בנגיף. רוב מדינות האזור עניות ורמתן של מערכות הבריאות בהן ירודה, ואנשי דת מוצאים עצמם בהתלבטות קשה: האם לעודד תפילות למען התערבות שמימית נגד הנגיף (ולמען רווח כספי גדול שמקורו בתיירים עולי הרגל) – או דווקא למנוע אותן מסיבות רפואיות? דבר אחד ברור: מאחורי התפשטות המחלה במזרח התיכון עומדות גם סיבות פוליטיות, כלכליות ודתיות.
נגיף הקורונה – סיקור נרחב ב-ynet:
- ישראלי ברומא: "נוהרים לסופרים, אבל אין כלום"
- ר"מ הולנד קרא לא ללחוץ יד – ולחץ יד
- סגר בכל איטליה: "המדינה מושבתת"
- אחרי 52 שעות: חולצו מהריסות "מלון הקורונה"
נגיף הקורונה תפס את איראן באמצעה של מערכת הבחירות לפרלמנט, ולמשטר היה חשוב להשיג בה שיעור הצבעה גבוה כדי לקבל לגיטימציה מהציבור. במהלך מסע הבחירות של המפלגות נדבקו חברי פרלמנט רבים. המשטר לא הצהיר על ההידבקויות הללו, אולי כדי למנוע בהלה שהייתה משאירה את הבוחרים בבתים.
מלבד הסתרת האמת בנוגע למספר הנדבקים התאפיינה גישתו של המשטר האיראני בהתחמקות מהאחריות למצב. מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי אף הטיל את האחריות על ארה"ב וטען כי נגיף הקורונה הוא מתקפה ביולוגית אמריקנית על איראן. שר החוץ האיראני מוחמד זריף האשים את ארה"ב כי בשל הסנקציות שהיא אוכפת נגד איראן אין בבתי החולים האיראניים די ציוד רפואי כדי להתמודד עם הווירוס.
טרור ביולוגי
הטעות הראשונה שעשו הרשויות באיראן הייתה שלא בודדו את העיר קום, מוקד ההידבקות הראשי. הטעות השנייה הייתה שבזמן שמשרד הבריאות האיראני ביקש לצמצם את העלייה לרגל לאתרים הדתיים, נותרו קברי הקדושים פתוחים, כפי שדרשו אנשי הדת. גולים איראנים העלו לרשתות החברתיות סרטונים שבהם הם נראים פוקדים את האתרים האלה ונשמעים מביעים את אמונתם כי הקדוש ישמור עליהם.
המדיניות חסרת האחריות של המשטר האיראני הביאה להתפשטות הקורונה לא רק בתוך איראן, אלא גם למדינות השכנות, שאזרחיהן שבו אליהן מאיראן אחרי שנדבקו. בסעודיה ובנסיכויות המפרץ הסוניות האשימו את טהרן בהפצת הווירוס לשכנותיה כסוג של "טרור ביולוגי", ובלבנון טענו פרשנים כי הסיבה לכך שהטיסות מאיראן לא הופסקו גם לאחר שנודע כי הנגיף מתפשט היא השליטה המוחלטת של טהרן על לבנון ודרישת חיזבאללה להמשיך את הטיסות. "הנגיף הגיע בדיוק כמו הטרוריסטים השיעים", כתב פרשן אחד, "ללא בקרה של הממשלה – ובהחלטה מטהרן".
נכון להיום נמצאים עשרות אלפי בני אדם ברחבי המזרח התיכון בבידוד. איראן מדורגת רביעית בעולם במספר הנדבקים, אחרי סין, דרום קוריאה ואיטליה, והיא שלישית במספר המתים: 7,161 איש נדבקו בה ו-237 כבר מתו לפי הנתונים הרשמיים. שיעורי ההידבקות המשמעותיים ביותר באזור נרשמו במדינות הקרובות לאיראן: בבחריין 110 נדבקים, בכוויית 69, באמירויות 59, בסעודיה 20 ובקטאר 18. הידבקויות רבות נרשמו גם במדינות שאליהן מגיעים איראנים בקביעות: עיראק (71 נדבקים ו-7 מתים) ולבנון (41 נדבקים).
הכעבה תחכה
בעולם הסוני נטיית אנשי הדת היא להישמע להוראות השלטון. אין ספק כי העלייה לרגל של מיליוני מוסלמים לעיר מכה שבסעודיה הייתה עלולה להתברר כפצצת הידבקות מהמסוכנות בעולם, ולכן החליטו שלטונות הממלכה, בצעד חסר תקדים, להפסיק לחלוטין את העלייה לרגל של מיליוני האזרחים הזרים הבאים לעיר. אזרחים זרים אלה הם רוב רובם של עולי הרגל.
בית המלוכה הסעודי קיבל תמיכה מלאה מאנשי הדת בממלכה לנקיטת הצעדים האלה. אפילו קטאר, המנהלת עימות פוליטי חריף עם סעודיה זה כמה שנים, הביעה תמיכה בצעד, וההתאחדות העולמית של אנשי הדת המוסלמים בַּנסיכוּת פרסמה פסק הלכה המתיר למוסלמים שלא לעלות לרגל בתקופה זו.
כעת מנצלים הסעודים את פינוי מתחם הקפת-הכעבה במכה לשטיפה ולחיטוי של האתר הקדוש ביותר למוסלמים. הפעם הקודמת שבה נקטה סעודיה צעד דומה הייתה ב-2004, כשנאסר על מוסלמים מאסיה לעלות לרגל בשל נגיף הסארס, אולם אז לא הופסקה העלייה לרגל כליל.
מוסדות הדת במצרים ובראשם מוסד אל-אזהר, פרסמו הודעות שלפיהן מותר לסגור מסגדים ומקומות תפילה, אולם בשלב זה לא הותר לבטל את תפילת יום השישי, והיא תבוטל רק אם תחול החמרה דרסטית במצב. ברשתות החברתיות במצרים היו מי שקראו דווקא לצאת לתפילות המוניות כדי לבקש מאללה סיוע נגד הווירוס. מוסדות הדת נזהרו שלא לצאת נגד עצם הקריאה לתפילת ההצלה, אך הביעו תמיכה בקיומה כל עוד היא מתקיימת תוך הישמעות להוראות של מוסדות המדינה.
זה לא הנגיף הכי גרוע
בעולם השיעי ההישמעות להוראות השלטון חלקית בלבד. בעיראק החליטו רשויות הדת השיעיות בכרבלא, המקום שבו שוכן קברו של חוסיין בן עלי, נכדו של הנביא מוחמד, לבטל את תפילת יום השישי מחשש להפצת הנגיף, ואף שהשאירו את האתר פתוח המליצו שלא לבקר בו. למרות זאת, עולי רגל לא מעטים התעלמו מההמלצה, פעלו בדיוק כמו אחיהם באיראן, ופקדו את הקבר. בימים האחרונים נחסמה העלייה לרגל בפני רוב העולים שהם ממוצא איראני, והאתר היה כמעט ריק.
איש הדת הבכיר בעולם השיעי, אייתוללה עלי סיסתאני, ביטל ביום שישי האחרון את השתתפותו בתפילה, צעד שלא נראה כמותו מאז מאז הפלישה האמריקנית לעיראק ב-2003. מטרת ההחלטה שלו הייתה לתת דוגמה אישית להמוני המתפללים השיעים.
מנגד התעקש איש הדת מוקתדא א-סאדר לפתוח להמונים את קברו של עלי בן אבי טאלב בנג'ף ואת מסגד עלי בכופה, אך מעניין שהוא עצמו נזהר ולא נכח בתפילות. לפני כשבועיים, בצעד שנראה כניסיון ציני לנצל את התפשטות הקורונה, קרא א-סאדר לבטל את ההפגנות נגד ממשלת עיראק במזרח המדינה מחשש להידבקות, אולם ההמונים התעלמו מהמלצתו, יצאו להפגין והשמיעו קריאות שלפיהן "הווירוס המסוכן יותר מהקורונה הוא וירוס השחיתות השלטונית".
בעוד ברוב העולם הסוני והשיעי התאמצו רשויות הדת למנוע התקהלויות גדולות של מתפללים, במסגד אל-אקצה נמנעו רשויות הווקף מלמנוע או לצמצם את התפילות. מנהל הווקף עזאם אל-חטיב התגאה ביום שישי כי לאל-אקצה הגיעו 20,000 מתפללים למרות הגשם והנגיף. הנהלת הווקף הפלסטיני סירבה לשמוע לעצתה של ממשלת ישראל לסגור את אל-אקצה, וטענה כי לישראל אין זכות לקבוע מה ייעשה במתחם הקדוש למוסלמים וכי היא מנצלת את בהלת הקורונה כדי להביא לסגירתו.
בשעה שממשלת הרשות הפלסטינית מכריזה על מצב חירום בגדה המערבית אחרי התגלות מקרי הידבקות, התפילות ההמוניות באל-אקצה נמשכות, וכרגיל זה קורה מסיבות פוליטיות. בסרטון ביוטיוב מתפילת יום שישי האחרון נראו אלפים מתפללים בצפיפות, חלקם עם מסכות.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, ומרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. ד"ר פרידמן מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן .
לפנייה לכתב/ת 
