שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    צילום: דוברות הדסה עין כרם, AFP

    הצצה: זה המלון שמאכלס את חולי הקורונה החרדים

    אלה זינר התחננה לצאת מהחדר בביתה - ושירה מאלעד התאחדה עם בעלה החולה ושלושת ילדיה הפעוטים לאחר שבוע שלא ראתה אותם. מלון "לביא" בצומת גולני נחשב לאחד מאתרי התיירות היוקרתיים של הציבור הדתי, אבל החל מיום חמישי הוא עבר לשליטת פיקוד העורף והתחיל לאכלס חולי קורונה מהמגזר החרדי והדתי

      (צילום: גיל נחושתן)
    נערכים לתרחישים השונים(צילום: גיל נחושתן)
     

     

    יום ראשון שעבר בתשע בערב, כשכבר היה ברור שבני ברק היא מוקד התפרצות קורונה שיצא משליטה, קיבל סא"ל דן יוגב כצנלסון, מג"ד 882 מפיקוד העורף, את המשימה - להכין את מלון "לביא" בצפון הארץ לקליטת חרדים ודתיים החולים בקורונה.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >> 

     

    צוות הקמה נשלח לקיבוץ הדתי הסמוך לצומת גולני, וערך סיור במלון שבו 170 חדרים. אנשי הצוות תיכננו את חלוקת המבנה לאזור ירוק, נקי מהווירוס, ולאזור הצהוב - אזור שבו החולים החיוביים לקורונה ועובדי המלון הממוגנים יוכלו להסתובב באופן חופשי. ב-8 בבוקר ביום שני החלו חיילי פיקוד העורף לסמן את המסלולים הנפרדים במבנה, להקים גדרות, קירות גבס שיפרידו בין האזור הירוק לצהוב, להכין את המנעולים והשערים - כך שהאזור הירוק יישאר שטח סטרילי לחלוטין שאליו אף חולה קורונה מאומת לא יוכל להיכנס.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות:

    גם לאלוהים היו ימי קורונה: על הסדר האלוהי/ פרופ' רוחמה וייס

     

    באזור הירוק הוקם חמ"ל פיקוד העורף. שם על מסכים גדולים הם יכולים לצפות בכל רגע נתון בכל מצלמות המלון שמתעדות את המתרחש במסדרונות ובחללים הציבוריים. במהלך אותו היום נכתבו הנהלים שמתכוננים לתרחישים השונים שיכולים להתממש; בכניסה למלון הוצבו שני אוהלים גדולים. הראשון, אוהל הכניסה וההתמגנות, שאליו מגיעים עובדי המלון כדי לעטות על כל גופם את בגדי המגן והציוד. משם הם ממשיכים לעבודה באזור הצהוב.

     

    עם סיום המשמרת העובדים יוצאים אל האוהל השני, אוהל ההתפשטות. שם הם מורידים את ציוד המגן וזורקים אותו לשק מיוחד. הציוד עובר סטריליזציה לפני שיושמד. את הבגדים שלבשו תחת ציוד המגן עוטפים העובדים בשקית סגורה ולוקחים לכביסה בבית, על פי נוהלי משרד הבריאות. מהאוהל הזה הם יוצאים בבגדים חדשים ונקיים.

     

    "הייתי בטוחה שהתוצאה תהיה שלילית"

    כל הקונסטרוקציה הוקמה תוך 8 שעות. ביום שני בבוקר המלון היה מוכן והצוות מתודרך, כיצד לנוע בין האזור הירוק לאזור הצהוב. בשביל הקליטה שדרכו יפסעו עוד מעט החולים, הוקמה מחיצת "פרספקט" כדי למנוע מגע בין העובדים לבין אורחי המלון החולים המלווים אל הכניסה. כל חולה יעבור בקבלה, יקבל ערכת בדיקה שאותה יצטרך לבצע מספר פעמים ביום - ולדווח לקופת החולים שלו על המדדים.

     

     

      (צילום: גיל נחושתן)
    (צילום: גיל נחושתן)

     

    באותו יום שני קיבלה אלה זינר (25) מאלקנה, את התשובה החיובית. 10 ימים לפני כן חשה חולשה וכאבי ראש. "בשלב מסוים הרגשתי שאיבדתי את חוש הריח. לא ידעתי שאלה תסמינים של קורונה. גם ההורים שלי היו מצוננים וחשבתי שבטח נדבקתי מהם", היא מספרת. "ביום רביעי, חברה שפגשתי סיפרה לי שהיא נכנסה לבידוד וביקשתי מרופאת המשפחה להיבדק כי אחי בקבוצת סיכון. הייתי בטוחה שהתוצאה תהיה שלילית. כשהודיעו לי שהיא חיובית - הייתי בהלם.

     

    "נשארתי בבידוד בחדר, בין ארבעה קירות, כל המשפחה מבודדת ממני. זה היה ממש מעציב. ביקשתי מיד העברה למלון, כי אני לא רוצה לסכן את אחי. ידעתי שלצאת מהבית זה הכי טוב לכולם. היה לי גם מאוד קשה להיות בשבת שעברה בחדר, את שומעת את כל המשפחה אוכלת למטה ארוחת ערב שבת - ואת לבד".

     

    מספר ימים עמד המלון המוכן שומם מאורחים, בשל התנגדות התושבים החרדים להתפנות. רק בחמישי בצהריים החלו להגיע החולים הראשונים. אלה, בת למגזר הדתי-לאומי, הגיעה באמבולנס. "מישהו עם מגפון קיבל את פנינו ואיחל לנו 'תרגישו טוב'. המלון ממש כיף, יפה ונחמד. האוכל אפילו טעים. בקומה שלי יש זוג הורים עם הבת שלהם, הם מבני ברק. ממש נחמדים. כל אחד משתף בחוויה שלו, איפה ואיך נדבק. כולנו שותפים לתחושות - זה מחבר. אמא שלי הייתה לחוצה שאני עוברת, ושגם בחג לא אהיה איתם. הסברתי לה שממש קשה לי להיות נעולה בחדר. אני מנסה להיות חזקה גם בשביל המשפחה, אבל זה כואב בלב. כאן לפחות יש איתי אנשים".

     

    "הם לא מצורעים"

    ההחלטה להסב את מלון לביא לקבלת חולי קורונה הייתה לא פשוטה עבור חברי הקיבוץ. "המוניטין של המלון גבוה. הוא ה-מלון ה-נחשב בקרב הציבור הדתי בכל העולם", אומר מנהל המלון, שלום אשכנזי. "אמרנו שאנחנו שמים את המוניטין בצד, 'מחרבים' את המלון - תראי, בנינו קירות גבס, דלתות, גדרות, הגנן ממש בוכה על כל מה שקורה פה. אחרי שהקורונה תעבור נעסוק בשיקום וחיטוי. אני אדאג שיתבצע פה החיטוי הטוב ביותר, אני צריך לוודא שהאורח הראשון שייכנס אחרי הקורונה ייכנס לחדר בטוח ונקי לחלוטין מקורונה.

     

    "יש לי שלוש משימות: בראש ובראשונה, להחזיר את העובדים שלי ואת 'פיקוד העורף' בשלום הביתה. השנייה, לשמור על בריאות האורחים, לדאוג לשלומם ולרווחתם ובסוף גם להתפרנס. לפני הכול - זו משימה לאומית שהיה לקיבוץ מאוד קשה לקבל. יש פה אנשים בני 80 שגרים בצמידות למלון, לכן היינו צריכים לבנות גדר, ופה לזכותו של פיקוד העורף ייאמר שכל דבר שביקשנו - מיד היה שיתוף פעולה".

     

      (צילום: גיל נחושתן)
    בית המלון שאוכלס בחולים(צילום: גיל נחושתן)

     

    בימים האחרונים קיבל אשכנזי בקשות רבות מלקוחות עבר שנמצאו מאומתים לקורונה, ומבקשים להגיע למלון. "התקשר אליי אב משפחה, הם זוג עם 14 ילדים. הוא ואשתו חולים וגם תשעה מילדיהם", הוא מספר. "הם רוצים לבוא ומחכים לתשובה מהרבנים". גם עובדי המלון היו צריכים להתכונן למשימה. "כולם דרוכים. אנחנו מנחים את העובדים לשמור על מרחק מכל אורח עם קורונה, ומנגד לא להתייחס אליו כאל מצורע. לא לברוח ממנו, לבקש ממנו בצורה נעימה ומכובדת להיכנס לחדר".

     

    חדרי המלון נקיים ומזמינים. בכל חדר מיטה זוגית שיכולה להיפרד לשתי מיטות. מקלחת מעוצבת, כמות גדולה של ניירות טואלט, דיספנסר עם סבון שנועד להספיק לשהות ארוכה, כדי למזער את הפניות לצוות. במסדרונות ממתינות עגלות שסומנו בצהוב. האורחים שמים בהן את הכביסה המלוכלכת, הצוות מכבס את הבגדים ומפזר אותם בחזרה ליד כל חדר. בזמני הארוחות הצוות מניח את האוכל על שולחנות מחוץ לחדרים, והדיירים אוספים את החמגשיות פנימה.

     

    משפחת הקורונה שהתאחדה

    ביום שישי בבוקר הגיעה למלון שירה (24) מאלעד, והמתינה בדריכות לאמבולנס שיביא את בעלה החולה ואת 3 ילדיה הקטנים. "כבר לפני שבוע וחצי הרגשתי לא טוב. הייתה לי חולשה וסחרחורת וכאבים בכל הגוף. הייתי בטוחה שזאת שפעת. כשלא הצלחתי לקום מהמיטה ואמרו לי 'אולי זאת קורונה', צחקתי. מה פתאום קורונה. אני כנראה חלשה כי אני ממש לפני לידה". 

     

    היא מספרת עוד כי "במוצאי שבת הרגשתי שהגוף שלי עוד שנייה קורס. במרפאה להיריון בסיכון כבר ממש דידיתי. כשהשתעלתי שאלה אותי האחות למה אני משתעלת בחשדנות. היא הכניסה אותי לבידוד וצוות מד"א הגיע לקחת אותי לבית החולים תל השומר. יומיים וחצי הייתי שם עד שהועברתי למלון דן בתל אביב".

     

    בזמן הזה, בעלה וילדיה בני שלוש, שנתיים ושנה נבדקו. "בעלי נמצא חיובי. התחננתי שיחברו בינינו, שיביאו אליי את בעלי והילדים - אבל אמרו לי שלא ניתן. בחצות התקשרו אליי מהעירייה ואמרו לי לומר לבעלי שתוך 10 דקות יהיה מוכן מתחת לבית עם הילדים. התחלתי לבכות. אמרתי לבעלי, 'תארוז לשקיות את כל מה שאתה רואה בבית'. לקחו אותם למלון 'ניר עציון'. הוא מתקשר אליי ואומר לי, 'אנחנו בקומה הרביעית בלי מעלית, את לא יכולה לבוא לכאן'. בעלי מסכן, חלש, עם חום, בקושי הולך, עם שלושה ילדים קטנים לבד. ב-7 בבוקר מתקשר אליי מפקד מפיקוד העורף.

     

    "חשבתי שאני מדמיינת. הוא אמר לי, 'שמעתי שבעלך בניר עציון ואת בדן פנורמה לבד. אני רוצה לחבר אתכם ולשלוח אתכם למלון לביא. בשעות הקרובות אני דואג לזה שהם יעלו על אמבולנס מניר עציון ואת תעלי על אמבולנס מדן ותיפגשו'. הגעתי לפניהם. קיבלו אותי כל כך יפה. אחרי כמה דקות נפגשתי עם הילדים שלי, אחרי שבוע שלא ראיתי אותם. לפני זה הבן הגדול שלי כבר לא רצה לדבר איתי, אמר לי, 'אימא הלכה ולא רוצה לחזור', הוא שבר לי את הלב. כאן הוא נתן לי כזאת ריצה. ברוך ה', כולנו עכשיו פה. אני מארגנת את כל הבית שבעלי ארז. דאגו לנו ללול, לכיסאות אוכל לילדים, תוך שנייה הכול היה מחוץ לדלת". שירה יודעת שהיא עשויה ללדת בכל יום. "אני בסיכון ללידה מוקדמת, עם צירים. אני מקווה שזה לא יקרה עכשיו. אני זורמת עם המציאות. עם מה שה' יכוון".

     

    גם זינר כבר מתאקלמת: "אני רוצה להודות לאנשים ביישוב שלי על התמיכה, הם עזרו עם הקניות למשפחה שלי שנכנסה לבידוד בגללי, ונתנו תחושה חמה שאנחנו לא לבד. וכמובן שכל האנשים שמתקשרים ושולחים הודעות. זה כל כך משמח ומחמם את הלב. יש לי תחושה לא נעימה בגלל אותם אנשים שנכנסו לבידוד בגללי, למרות שאתה יודע שלא עשית את זה בכוונה, אבל דווקא האנשים האלה מתקשרים כל הזמן, מתעניינים ומזכירים שהכול בסדר ומבקשים שלא ארגיש רע עם עצמי. זה מאפשר לי להתרכז בלהסתכל על החיובי ולהיות אופטימית".

     

    "אשתי חוששת אבל מבינה"

    מיום חמישי עד כניסת השבת נקלטו במלון 31 אורחים. מרביתם מבני ברק. "ממלונות אחרים הבנו שזה מאוד מסובך, נערכנו עם כוחות משטרה ומג"ב, אבל בינתיים אנחנו רואים שזו קליטה רגילה למלון. רק לפני חצי שעה הייתה קליטה של זוג שעתיד להתחתן בשבוע הבא וקיבל חדרים נפרדים", מספר יוגב כצנלסון.

     

      (צילום: גיל נחושתן)
    "יותר גרוע ממלחמה"(צילום: גיל נחושתן)
     

     

    אל"ם צביקה הלפרין, סגן מפקד המחוז הצפוני בפיקוד העורף במילואים, אב לחמישה ילדים בוגרים, הוקפץ לפני שבועיים וחצי והחל לחפש מלונות בצפון. "זאת משימה שאנחנו עוד לא בטוחים בעצמנו מה המשמעות שלה. אין לנו ניסיון - זה לא טילים או רעידות אדמה. זה יותר גרוע ממלחמה, מבחינתי. יש לך אויב ואת נלחמת בו מבלי שתהיה לך טקטיקה, מבלי לדעת איך ומתי זה ייגמר. אי-הוודאות הרבה יותר גדולה ממה שאנחנו רגילים, למרות שאני מרגיש שהכיוון שלנו הוא נכון. בנינו תוך כמה שעות מערך רפואי לוגיסטי, עם חיבור לכל הרשויות ולכל קופות החולים. עזבתי את העסק, יש לי חברת אבטחה גדולה בפריסה ארצית, שכמו כל המדינה סופגת מהלומה קשה, אבל כרגע אני כולי במשימה כאן".

     

    לא חוששים לכם בבית?

    יוגב כצנלסון: "אשתי חוששת, אבל מבינה".

     

    שלום אשכנזי, מנהל המלון, חוזר כל יום הביתה אל אשתו ליאת ושבעת ילדיהם. "כל הקיבוץ התגייס לסייע למשפחה שלי כדי שנוכל להעמיד את הפרויקט. אנחנו בקיבוץ שיתופי, כולם מבינים שזאת הפרנסה של כולם. יש ערבות הדדית, גם כלפי חברי הקיבוץ וגם כלפי האורחים שיבואו".

     

    ניצן פלג, ראש המועצה האזורית הגליל התחתון: "המועצה גאה ליטול חלק במאמץ הלאומי במספר פרויקטים מרחביים, קיבוץ לביא עצמו מאופיין בקהילה איתנה וחזקה. לאחר מאמץ הסברתי פנימי צלחה הנהגת הקיבוץ את הליך שיתוף הציבור בין החברים ברוב מוחלט וקיבלה את ברכת המועצה לביצוע המהלך. הרוב המוחץ של עובדי המלון הם חברי הקיבוץ וישנה כאן התגייסות מלאה של הקהילה לנושא. ברמה המרחבית עם היישובים סביב קיימנו בשיתוף הקיבוץ מאמץ הסברתי אודות הבידוד המוחלט שבו נמצא המלון והחיץ הברור שלו מיתר שטחי הקיבוץ ומהקהילה שבו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל נחושתן
    הצצה ראשונה
    צילום: גיל נחושתן
    מומלצים