שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    צילום: דוברות הדסה עין כרם, AFP

    בצפיפות ובלי תרופות: "אנחנו המעבדה הגדולה בעולם" | עדויות מבני ברק

    אמה של אהובה נצורה בבית, ואין רופא שיגיע לטפל בה. נעמה עידן עושה הכול כדי לעכב את הלידה, אולי יימצא פתרון. מיכל מנהיימר לא מפסיקה לבכות: "יש גלי שנאה כלפינו". יחזקאל כהן חושש ממחסור במזון כי "אין משלוחים" - ומתנדב זק"א מתאר מערכת שקרסה: "אנחנו תמיד עוזרים. זו ההזדמנות להחזיר לנו קצת. אנחנו מבקשים עזרה"

     

    ערב חג הפסח. בני ברק, "העיר ללא הפסקה" של המגזר, נראית כמו עיר רפאים. התושבים מבוהלים וחסרי אונים, ונדמה כי אין "מבוגר אחראי" בתמונה. נשים הרות שחוששות ללדת, קשישים נצורים בבתים ללא תרופות ומזון, חולי קורונה שהמערכת הבריאות לא טורחת לפנות מהעיר – והרבה תושבים שמרגישים כי המדינה שלהם, זו שהייתה אמורה להגן על כל אזרחיה, הפקירה אותם לאנחות: "אנחנו שפני הניסיונות".

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >> 

     

    היום (ב') הציבה עיריית רמת גן גדרות על גבולות הערים, כדי למנוע מעבר הולכי רגל לבני ברק. "שמו אותנו בגדרות כמו בגטו", תיאר את התחושות אחד התושבים. "יש בבני ברק אלפי ניצולי שואה שיראו את התמונות האלו, וזה יעשה להם דז'ה-וו".

     

    קראו עוד בערוץ היהדות:

     

    "אני חסרת אונים", אומרת לי אהובה א', תושבת בני ברק. "אמא שלי בת 98 לא מרגישה טוב, ושום רופא לא מוכן לבוא לטפל בה. אין לי למי לפנות. סגרו את קופת החולים אז אין רופא משפחה. מה אני אמורה לעשות?" היא תוהה בכאב.  

     

     

    "הרופא אמר לנו בשיחת טלפון שאם ניקח אותה לבית חולים שיבא, אז בגלל שכתוב לה בתעודת זהות שהיא תושבת בני ברק, יפנו אותה אוטומטית למיון קורונה. זו אישה מבוגרת ששלושה חודשים סגורה בבית ואין לה קורונה. אז למה לקחת אותה? שתידבק שם ותמות? מה ההיגיון בזה? אני מרגישה שאנחנו כמו מצורעים. דנו אותנו למות".

     

    "ביום שישי הייתי צריכה חמצן לבלון שלה. הייתי צריכה לאיים על הכונן שיבוא לתת לה את החמצן. הוא אמר לי שהוא מפחד להיכנס. אנשים בטוחים שהקורונה פה מסתובבת ברחובות לפי איך שזה נשמע בתקשורת. הבטיחו שחיילים יעזרו לקשישים, אבל לנו אף אחד לא עוזר. אמא שלי צריכה מצרכים - אך כל הילדים שלה מבוגרים, בקבוצת סיכון, ולא יכולים לצאת. מי יעזור לה? רק אחרי הרבה טלפונים מצאנו בבית מרקחת של קופה אחרת חלק מהתרופות, ובחור נחמד מ'איחוד הצלה' הביא אותן. אבל לא כל התרופות ישנן, אז מה נעשה הלאה?"

     

      ()
    מותר לצאת מהבית - רק לא מחוץ לעיר. "רוצים שנדביק זה את זה?"

     

    אהובה כועסת גם על התדמית השלילית שנוצרה לעיר בתקשורת: "יצרו לנו שם המכוער על כלום. אנחנו אנשים טובים, אחראים רק לא מחוברים לאינטרנט. אז רק באיחור גדול הבינו אצלנו מה הבעיה. זו סיבה להעניש אותם? המערכת הרפואית הפקירה אותנו, אני נסערת כי אני לא מאמינה מה שקורה כאן. זה סוף עולם. תחושות ממש קשות".

     

    עושות "שמירת הריון" כדי לא ללדת עכשיו

    גם נשים לפני לידה מוצאות עצמן בבעיה: בלי מעקבי הריון, בלי אולטרסאונד וללא יכולת לצאת מהעיר לבית החולים לפי בחירתן. "רופאת הנשים מפחדת להידבק, אז היא הודיעה שתעשה מעקב הריון טלפוני", מספרת נעמה עידן, תושבת בני ברק, הנמצאת בחודש השמיני להריונה.

     

      (צילום: נילי גינגולד אלשיך)
    "ההרגשה היא שנפלנו בין הכיסאות". נעמה עידן(צילום: נילי גינגולד אלשיך)

     

    "בדיקות האולטרסאונד שהיו מתוכננות, בוטלו. לפי ההנחיות החדשות אסור לנשים לצאת לקבל טיפול רפואי מחוץ לעיר, אז האופציה ללידה זה רק ב'מעייני הישועה'. למי שיוצאת מתייחסים גם כך כמו אל חולת קורונה. יחס משפיל ומזעזע. מתייחסים ליולדות מבני ברק כמו למצורעות. זה שאני כבר חודש סגורה בבית, ובלי שום קורונה, לא משנה לאף אחד".

     

    את בחששות מהלידה המתקרבת?

    "אני סומכת על הצוות ב'מעייני הישועה', אבל קורונה לא תלויה באנשים. ברגע שדוחפים אישה ללדת במקום ספציפי ולא נותנים לבחור, זו תחושה קשה מאוד. אז הפתרון שלי זה שמירת הריון. אני עובדת מהמיטה, כי אני מנסה לדחות את הלידה כמה שאפשר. וזה מטריד כי לא לכולם יש את הפריבילגיה לא לנקות לפסח או לטפל בקניות.

     

    "ההרגשה היא שנפלנו בין הכיסאות. לא הסבירו לאנשים בזמן מה הבעיה. אנשים חשבו שקורונה זה כמו שפעת, ובמשך שבועות אף אחד לא טרח להסביר להם מה קורה. נכון שיש לנו שר בריאות חרדי, אבל היו לו דברים יותר חשובים מבריאות הציבור".

     

    "מי שיחיה שיחיה, מי שימות שימות"

    המרואיינים בכתבה, כולם עובדים במקצועות חופשיים ומחוברים לאמצעי התקשורת, מרגישים - חלקם לראשונה בחייהם - שהמדינה מספסרת בחייהם. "התחושה היא שמשתמשים בנו כניסוי מדעי", אומר רונן גרוס, איש תקשורת ותושב העיר. מגינים על מדינת ישראל, ו'שמפיצי המחלה החרדים' לא יצאו מבני ברק. אבל מה קורה למי שחולה בתוך העיר? מי דואג להם? מי עוזר להם להתפנות? מי מטפל בקשישים? אף אחד. עושים ניסוי של הדבקת עדר. מי שיחיה יחיה, ומי שימות ימות".

     

    אתה מרגיש שמפקירים אתכם לגורלכם?

    "ממש כך. אם טובת האנשים הייתה עומדת לנגד עיניהם, היו מפנים את החולים. ממפים מי צריך עזרה, למי חסר אוכל, ורק אחרי שיש תמונה מלאה מחליטים מה עושים הלאה. סגרתם את העיר וזרקתם את המפתח? כל בוקר ב-11 מעלים מסוק לאוויר, יש רמקולים, תחושה מאוד מאוד קשה. גם התגובות של מי שאמורים לשמור על שלום הציבור נוראיות. זה לא מרגיש כמו רצון לעזור. רוב התושבים פה שומרי חוק וממושמעים אין אף אחד ברחובות, גם לפני הסגר".

     

     

    גרוס אומר שנציגי הציבור החרדים נעלמו מהשטח: "קראתם לנו להצביע לכם, אז איפה אתם? איפה הרבנים? משאירים את התושבים להתמודד לבד. זה מזכיר תקופות חשוכות, מרגישים פה שנאה כלפי התושבים... כלאו אותנו כמו עכברים. בסוף יהיה פה מרד אזרחי. אנשים יתקוממו, ובצדק".

     

    יש לכם אוכל?

    "לנו יש. בגלל שאני איש תקשורת ידעתי לקראת מה הולכים, ולכן רצנו מהר למלא את הבית. אבל כן יש חשש להיכנס למכולות בתוך בני ברק. לא ידוע לי על מערך משלוחים של מכולות בעיר שלי. אז מה יעשו אנשים, יקנו חלב במחיר של סיכון לקורונה?"

     

    "עשינו כל מה שצריך, אבל סימנו אותנו"

    גם מיכל מנהיימר, שבימים כתיקונם מתפקדת על תקן מסבירה מגזרית, מוצאת את עצמה שבורה: "כבר שלושה שבועות אנחנו בבית עם הילדים. עד עכשיו היה ממש בסדר, אפילו כייף, אבל זהו, נשברתי", היא מבשרת בדמעות. "אני לא מתפרקת מכלום, אבל הנה, את רואה אותי ככה. אנחנו לא יודעים כלום, מותר לצאת? אסור? יהיו דברים לחג?

     

      ()
    "לקחתי את הבן הגדול לבקו"ם, ואז חזרתי הביתה וראיתי את המחסומים". מיכל מנהיימר

     

    "אנחנו היהודים של היהודים. בכל העולם האנטישמיות היא כלפי היהודים, ופה כלפינו. ידידים חילונים שולחים לי הודעות אישיות: מה שלומכם? מה איתכם? אבל זה לא עוזר בכלל. התחושה היא שסומנו ציבורית. את רואה איך אנחנו נתפסים בתקשורת, וזה קשה. עשינו כל מה שצריך בהנחיות, ועדיין אנחנו מסומנים באות קין".

     

    מנהיימר מתקשה להפסיק את הדמעות. "אני מדברת איתך בחדר כי אני לא רוצה שהילדים יראו אותי מתפרקת", היא אומרת. "ביום חמישי האחרון יצאנו בפעם הראשונה מזה זמן מהבית, כדי לקחת את הבן הגדול לבקו"ם. אני חוזרת הביתה ורואה את המחסומים, פותחת רדיו - ופתאום אני מושמצת ומוכפשת. והתחושה שאין מה לעשות נגד זה. חוסר אונים מוחלט.

     

    "זה שבפועל כולנו סגורים בבתים, לא עוזר בכלום. השנאה הזו היא כובד נוסף שמקשה ולא נותן לעבור את התקופה הזאת בצורה מיטבית. יש חוסר אמון נוראי במדינה, תחושת מחנק. מה שקורה עכשיו, זה הכתם שיישאר עלינו גם אחר כך".

     

      ()
    "יש חוסר אמון נוראי במדינה". ממרפסת ביתה של מיכר מנהיימר

     

    איך מתכוננים לחג?

    "לא ממש מתכוננים. אין אווירת חג, אין הכנות, אין כלום. זה חוסר אונים ברמה הכי הזויה. גז לחג לא יודעת אם יהיה לי. אני צריכה טכנאי שיבוא להתקין אותו, אבל לא יודעת אם משהו יבוא. תחושה של יאללה, תסתדרו. תמותו ביחד בצלחת פטרי משותפת. חוסר וודאות מוחלט, ואני עוד מהמחוברים. אז תארי לך איך מרגיש מי שמנותק מהאינטרנט. לא ברור אם יהיה אוכל לחג, זו האמת".

     

    "זו המעבדה הגדולה בעולם"

    גם יחזקאל כהן, תושב העיר ואב לשלושה, מרגיש מופקר. "כבר שבוע וחצי שהרחובות שוממים כמו בתשעה באב אחר הצהריים", הוא מתאר. "אם משהו יוצא, זה רק כדי לקנות אוכל. ביום שישי אנשים עמדו ב'שפע ברכת ה' עמדו לאורך 500 מטר, כשהם שומרים על מרחקים ועם כפפות ומסכות. אבל לא לכולם יש מסכות. יש משפחות עניות עם הרבה ילדים. לא יכלו לפחות לחלק מסכות?  

     

     

    "סגרו את כל היציאות מהעיר, אבל בתוכה לכאורה אפשר להסתובב חופשי. הם רוצים שנדביק פה אחד את השני? זו המעבדה הגדולה בעולם. אין מי שאוכף את מה שקורה בעיר. התושבים נזהרים מעצמם. הבושה הכי גודלה היא שהפוליטיקאים נותנים לזה יד. אנחנו כסת"ח לדרעי וליצמן שחוששים מוועדת חקירה".

     

    מה חסר לכם?

    "בעיקר ביצים. נכון שבכל הארץ חסר, אבל לקראת פסח זה קריטי. חצי מהעיר זה אשכנזים שבפסח אוכלים רק בשר, תפוחי אדמה וביצים. בלי ביצים, פשוט לא יהיה להם אוכל. פיקוד העורף עסוק בראיונות. הביאו גם צנחנים, הביאו קומנדו, רק דברים בסיסיים כמו משלוחים אין, אז חייבים לצאת מהבית לקנות אוכל, במקום לדאוג לזה שיהיה משלוחים לבתים של כולם".

     

    "כל מי שהזמין מרשתות מזון מחוץ לבני ברק, אמרו לו שלא באים. יש תחושה של הפקרות. יש פה אנשים עם שמונה ילדים בבתים קטנים סגורים. הרדיו נכנס לבית החרדי במלחמת המפרץ - ועכשיו נכנסים מחשבים, בגלל הקורונה. אמר לי חבר בעל חנות מחשבים בעיר שזו העונה הכי חמה. שמים לילדים סרטים חרדיים, משחקי מחשב וכאלה. אין ברירה, הילדים יוצאים מדעתם".

     

    "אנחנו מבקשים עזרה"

    בני ברק היא עיר למודת אכזבות. פעם אחר פעם סבלה מחסימות צירים של "הפלג הירושלמי" הקיצוני, כשהמשטרה ניצבה חסרת אונים מולו. כעת מתחננים חולים שיפנו אותם מהעיר, ואין מענה. מי שמנסים בכל זאת לעשות כמיטב יכולתם, הם ארגוני הסיוע החרדיים המקומיים, המנסים לדאוג לתרופות ועזרה במקום המערכת שלדבריהם קרסה.

     

    חזי ()
    "אנחנו תמיד עוזרים. זו ההזדמנות להחזיר לנו קצת". חזי שבקס, מתנדב זק"א

     

    חזי שבקס, מתנדב זק"א, טוען שהכול מתחיל ונגמר בהסברה. "אם הייתה הסברה נכונה, לא היינו במצב הזה", הוא אומר. "במגזר החרדי לא מזלזלים בענייני בריאות. מוציאים פה הרבה על רפואה פרטית. אבל אצלנו לא תלו מודעות ולא הוציאו רמקולים. נזכרו בנו רק אחרי שכל הארץ כבר הייתה מעודכנת.

     

    "דיבר איתי ביום שישי ראש ישיבת פוניבז', אמר שאף אחד לא פנה אליהם. אף אחד לא דיבר איתם. היו ארבעה בחורים חולים שנתקעו בישיבה. יומיים ניסו לדבר עם כל העולם כדי שיפנו אותם. הם היו סגורים בחדר ולא יכלו ללכת הביתה, שם יש להם 11 אחים. אז איך יהיו שם? עם מי לא ניסו לדבר? הריצו אותם בין מד"א לקופות חולים עד שנכנסנו לתמונה. הם כבר בניר עציון והתקשרו להגיד תודה".

     

    שבקס מתאר הרבה מאוד חולים שמבקשים להתפנות: "המערכת קרסה. יש חולים שרוצים לצאת ואין להם לאן. הם חיים בדירות קטנות וצפופות, כך שאין אפשרות לשמור שאחרים לא יידבקו. זו בעיה אמיתית. יש גם את אלה שלא רוצים להיפרד בחג, הייתה לנו משפחה שהאמא ושני הילדים התגלו כחולים. אז הם אמרו שהחולים יהיו בקומת הגג והשאר למטה. זה לא פשוט. יש מצוקות אמיתיות. פונים אלינו בנוגע לקשישים וחולים שצריכים לצאת, ואי אפשר לשנע אותם. אין לעירייה יכולת לתת מענה. גייסנו עשרות מתנדבים, ואיישנו את מוקד 106".

     

    ואיך אתה אישית מסתדר?

    "לי יש חמישה ילדים, הגדולה בת 18 והקטן בן חודשיים. אני לא נכנס הביתה בלי חיטוי מלא. כתושב העיר אני רק יכול לבקש: אנחנו תמיד עוזרים לכל עם ישראל, וזו ההזדמנות להחזיר לנו קצת. אנחנו מבקשים עזרה".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יריב כץ
    סגר על בני ברק
    צילום: יריב כץ
    מומלצים