מד"א מאשר: ייתכן שמספר קורבנות הקורונה גבוה מהמדווח
סמנכ"ל הרפואה בארגון אישר שלא ידועות נסיבות מקרי מוות בבית או במוסדות גריאטריים - וכפי שפורסם ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", ייתכן שמספר הקורבנות גבוה יותר. לדבריו, "גם לא עושים בדיקות לכל מי שמת בבית חולים". על הבדיקות: "יכולים לערוך 30 אלף ביום, אבל המעבדות יכולות לפענח רק 10,000"
סמנכ"ל רפואה במד"א, ד"ר רפאל סטרוגו, אישר הבוקר (יום א') את הפרסום ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", לפיו ייתכן שמספר הקורבנות של נגיף הקורונה בישראל גבוה מהמדווח, מאחר שאין מידע מדויק על נסיבות מקרי מוות מחוץ לבתי החולים. בראיון לאולפן ynet הוא אמר שיכול להיות שאנשים שמתו בבתים או בבתי אבות נדבקו קודם לכן בנגיף, אך המדינה לא יודעת על כך.
מגפת הקורונה - עדכונים אחרונים:
- 13 נפטרים ביממה , נמשכת הירידה במונשמים
- שר החינוך על הלמידה מרחוק: "אין אן דבר שהוא חובה"
- "יגידו שזה פוליטי כי ההפגנות נגדי". הקרב על התקנות
- טראמפ מזהיר:
סין תישא בהשלכות המגפה
"למשל, במוסדות גריאטריים יש לא מעט פטירות שמד"א בכלל לא מוזמן אליהן", הוא מסביר. "קשיש נפטר במוסד גריאטרי, הצוות הסיעודי בראשות הרופא במקום קובע את מותו וממלא הודעת פטירה. אף אחד לא בדק אם הוא נפטר כתוצאה מקורונה, האם הנגיף סיבך את מחלות הרקע שלו. גם לא לכל מי שמת בבית חולים עושים בדיקת קורונה. גם שם אנחנו לא תמיד יודעים אם הקורונה גרמה להידרדרות במצב הבריאותי שלו".
"לא, בישראל יש מעט מאוד בדיקות שנעשות לאבחון של מי שמת בבית מאיזושהי סיבה. למעט מקרים בודדים, שבהם היה רקע ידוע, שאז הצוות שלנו בזירה מקבל הנחיה מהרופא המחוזי של משרד הבריאות לבצע בדיקה, ברוב המקרים שבהם מוות נקבע בזירה אנחנו בעצם לא יודעים את סיבת המוות".
- זה לא קריטי כן לעשות את הבדיקות האלה, כדי לדעת את התמונה האמיתית?
"כן ולא. ברפואה, סיבת המוות זה נושא מאוד מורכב. ישנם כמובן מצבים שבהם זה חד-ערכי ובהם קל לקבוע ממה בן אדם מת. אבל כשמדברים על אוכלוסייה יותר מבוגרת, עם שלל מחלות רקע - מחלות לב, כליות, סוכרת – ובנוסף הם הסתבכו במחלה אינטרקורנטית כזאת או אחרת, קשה להגיד שמחלת הקורונה היא סיבת המוות".
- אם הבן אדם היה מגיע לבית החולים, כן היו בודקים אותו וסופרים אותו כקורבן קורונה.
"תלוי. אם הוא היה מגיע עם תמונה קלינית אופיינית, למשל מחלת חום או שיעול או קוצר נשימה, מן הסתם היו בודקים אותו. אם הוא היה מגיע בתמונה קלינית לא אופיינית, כמו אוטם שריר הלב או סוכרת שיצאה מאיזון, הוא לא בהכרח היה עובר בדיקה".
משרד הבריאות עדכן הבוקר שמניין המתים מקורונה בישראל הגיע ל-171. מדובר בעלייה של 13 מתים ביממה החולפת. במקביל נמשכת מגמת הירידה במספרי המאושפזים והמונשמים בגלל סיבוכי קורונה בבתי החולים ברחבי הארץ: 156 חולים מאושפזים במצב קשה, מהם 109 מונשמים. מספר הנדבקים בנגיף עומד על 13,362, בעוד מספר המחלימים מהמחלה עלה ל-3,564.
מבחינה סטטיסטית עולה כי חלה ירידה של תשעה מונשמים ביחס לנתון שפורסם אתמול בבוקר - המספר הכי נמוך זה כמעט שבועיים. במקביל חלה ירידה של 11 חולים שמצבם קשה, והעלייה בשיעור המאובחנים לעומת אתמול עומדת על 1.95%. גם ביממה האחרונה נמשכת המגמה של כמות גדולה יותר של מחלימים מאשר מאובחנים חדשים.
- ד"ר סטרוגו, אתם מגבירים את מספר הבדיקות?
"בהחלט. היעד הוא בהתאם למדיניות שקובע משרד הבריאות, שנקבעת בעיקר על פי היכולות של המעבדות. בכל יום יש איזשהו איקס בדיקות שניתן לעשות בכל 32 המעבדות שפועלות היום בישראל".
- כמה בדיקות תבצעו היום למשל?
"היום היעד של מד"א הוא בין 7,000 ל-8,000 בדיקות, שזה כולל גם מוסדות גריאטריים, גם דיגום ביתי וגם דרייב-אינים (מתחמי היבדק וסע)".
- זה עדיין לא 10,000 הבדיקות שדיברו עליהן.
"מגיעים לשם באופן הדרגתי. יש עלייה, כי אם מד"א לבדו עושה 8,000-7,000 ביום, תוסיף לזה גם את בתי החולים וגם את קופות החולים, ואתה מגיע לאזור ה-12-11 אלף בדיקות. וזה עולה מדי ככל שהקיבולת של המעבדות עולה".
- לא היה נכון לשלב עוד כוחות בבדיקות? למשל הצבא אולי או חובשים בצה"ל.
"אני אומר שוב: הגורם המגביל כרגע את מספר הבדיקות הוא היכולת של המעבדות לבדוק את הבדיקות ולשחרר תשובות. אנחנו במד"א מסוגלים לעשות גם 20 או 30 אלף בדיקות ביום, אבל אין טעם כשהמעבדות מסוגלות לפענח רק 10,000 בדיקות".
לפנייה לכתב/ת 
