יוון חשבה שהסיוט הכלכלי נגמר. ואז באה הקורונה
10 שנים אחרי שקרסה כלכלית, יוון האמינה שעלתה סוף סוף על דרך המלך. האבטלה פחתה בשליש, חבילות החילוץ תמו, וכולם חיכו לתיירים שיגיעו בקיץ. עכשיו הכול משותק בגלל הנגיף, והכלכלה תתכווץ בעד 10%. בטברנות בוכים: "נוכל לשים רק 3 שולחנות, יש מסעדות שאין להן למה לפתוח"
משבר הקורונה – עוד בעולם:
- שיא חולים ברוסיה, "רבע מיליון נדבקו במוסקבה"
- הסתרה והשמדת ראיות: השקרים של סין נחשפים
- צעיפי דברה: אשת הקורונה של טראמפ היא אייקון אופנה
- "מי קוביד של אמא?". קוראים לילדים על שם הנגיף
"השלכות הנגיף יהיו ללא ספק דרמטיות", אמר מיצוטקיס לפרלמנט ביום חמישי. "אנחנו יודעים בוודאות שהמיתון יהיה עמוק. אנחנו לא יודעים כמה זמן משבר הבריאות הזה יימשך, אנחנו עדיין לא יודעים אם יהיו תיירים". התיירות היא אחד ממקורות ההכנסה החשובים ביותר של יוון, לצד ענף הספנות. לפי ראש הממשלה, יוון עלולה להפסיד הכנסות של 10-8 מיליארד אירו השנה.
יוון כבר הכריזה על תוכנית בשווי 17.5 מיליארד אירו – 10% מהתוצר הלאומי – כדי לתמוך בעסקים, ולדברי מיצוטקיס יחד עם כספים מהאיחוד האירופי יגיע השווי של חבילת הסיוע ל-24 מיליארד אירו. עם זאת, האופוזיציה העלתה את התהייה אם הכסף אכן הגיע אל מי שהיו אמורים לקבל אותו. "איפה הכסף", שאל ביום חמישי ראש הממשלה לשעבר אלכסיס ציפרס, איש שמאל. "להכריז הכרזות זה יפה, אבל בפועל העסקים לא קיבלו אירו בודד", טען. הוא הזהיר שבקרוב תיקלע יוון לסחרור של פיטורים.
אחרי שב-2018 יצאה מתוכנית הצנע שנכפתה עליה לצורך קבלת חבילות הסיוע בעשור שעבר, תחזית הצמיחה של יוון לשנה הקרובה עמדה על 2.4%, אבל עכשיו, כשרוב כלכלתה משותקת בגלל הווירוס מאז חודש מרץ, צפויה פגיעה קשה בתיירות, וכלכלת יוון צפויה להתכווץ השנה בעד 10%.
פנגיוטיס פטרקיס, מרצה לכלכלה באוניברסיטת אתונה, טוען שהמכה הכלכלית תהיה קשה פחות. "התרחיש הסביר ביותר הוא התכווצות של 6%, בתנאי שלא תהיה הידרדרות במגפה", הוא אומר. פטרקיס מעריך גם שהמשבר יהיה ממושך פחות, וקרן המטבע הבינלאומית בעצמה חוזה ליוון צמיחה של 5.5% בשנת 2021. משרד האוצר היווני חוזה ששיעור האבטלה יגיע בשיא המשבר ל-20%.
ממשלת יוון מתכוונת להקל את הגבלות הסגר בהמשך החודש, ורוב החנויות יורשו לפתוח את שעריהן מ-11 במאי. מסעדות ובתי מלון יצטרפו אליהן ב-1 ביוני, אבל ההערכה היא שהתיירים לא יחזרו ליוון לפני יולי.
רבים מבעלי העסקים ביוון חוששים שהנזק יהיה בלתי הפיך, במיוחד בשל הדרישה לשמור על ריחוק פיזי של שני מטרים. "בקיץ שעבר היו לי עשרה שולחנות בחוץ ועשרה בפנים. עכשיו יהיו לי רק שלושה שולחנות בחוץ", אומר קוסטס גוגוס, הבעלים של טברנה בנמל רפינה, ליד אתונה. "הרבה אנשים בכלל לא יפתחו מחדש את העסקים שלהם כי לא יהיה להם טעם לפתוח אותם עם כל כך מעט שולחנות", הוסיף הבעלים של מסעדה סמוכה.
העשור היווני: שביתות, קיצוצים והרוגים
היה זה ב-2 במאי 2010 שראש הממשלה הסוציאליסט של יוון ג'ורג' פפנדראו חתם על הראשונה משלוש חבילות חילוץ שקיבלה יוון מהנציבות האירופית, מהבנק המרכזי האירופי ומקרן המטבע הבינלאומית. שווי שלוש החבילות יחד הגיע ל-350 מיליארד אירו.
שבוע אחד לפני כן הדהים פפנדראו את יוון כשהכריז שהוא מבקש סיוע בינלאומי. הנאום שנשא אז בטלוויזיה מהאי הקטן קסטלוריזו נחרת בזיכרון הקולקטיבי היווני.
בשנים שלאחר מכן התכווצה כלכלת יוון ברבע, והיא נאלצה לנקוט שוב ושוב קיצוצים בשכר ובדמי הפנסיה ולהעלות מסים, כפי שהתחייבה לנושים שלה במסגרת תוכנית הייעול. בשיא המשבר הגיעה האבטלה ביוון ל-27%. מאז ירד השיעור הזה ל-16%, אבל יוון היא עדיין המדינה בעלת שיעור האבטלה הגבוה ביותר בגוש האירו.
במהלך העשור פקדו את יוון עשרות שביתות כלליות ומאות הפגנות רחוב, שרבות מהן הפכו לאלימות. באחד האירועים הקשים מכול, ב-5 במאי 2010, נהרגו שלושה בני אדם בסניף בנק שהוצת במהלך הפגנה נגד צעדי הצנע המתוכננים. בין ההרוגים הייתה אישה הרה. האחראים למעשה מעולם לא נתפסו.
אל המשבר הכלכלי ההוא נקלעה יוון בעקבות התנהלות כלכלית פזיזה של ממשלתה ומסירת דיווחים כלכליים לא נכונים לאיחוד האירופי.
לפנייה לכתב/ת 
