האמריקנים יוצאים לצוד – שיהיה אוכל בבידוד
בצל התפשטות הקורונה מדווחים בארה"ב על גידול במכירות הנשק – ובבקשות לרישיון ציד: גם מי שלא צדו מעולם יוצאים עכשיו ליערות כדי לחזור עם אייל או תרנגול לשים במקפיא. אחרי שנתקלו במדפים ריקים במרכולים, הם רוצים לסמוך על עצמם: "שלא אדאג מאיפה תבוא הארוחה הבאה שלי"
משבר הקורונה – עוד בעולם:
- שיא חולים ברוסיה, "רבע מיליון נדבקו במוסקבה"
- הסתרה והשמדת ראיות: השקרים של סין נחשפים
- צעיפי דברה: אשת הקורונה של טראמפ היא אייקון אופנה
- "מי קוביד של אמא?". קוראים לילדים על שם הנגיף
בשבועות האחרונים עצרו כמה מיצרניות הבשר בארה"ב את פעילותן משום שעובדים חלו, והעובדה הזו עוררה חשש מהיווצרות מחסור. מכיוון שכעת יש לאנשים יותר זמן פנוי, ומנגד הפיטורים וההוצאות לחל"ת מאלצים אותם לבזבז פחות כסף, יותר ויותר אמריקנים פונים לציד מזון, כפי שאפשר ללמוד מהנתונים שאוספים המדינות השונות וארגוני ציד.
"אני מבין שיש אנשים שמה שמניע אותם לצאת לצוד זה הרצון לחזור עם קרניים או איזה סוג של תהילה, אבל אני לא רוצה לעשות את זה", אומר אליוט בן ה-37, שקיבל את ההיתר הנחשק לירות באיילים באזור מחוז טאוס, שם רועים עדרים במרחבים הגדולים. אליוט מתכוון לשאול רובה ואולי סוס כדי להביא איתו את האייל בחזרה למכוניתו אחרי שיצוד בנובמבר. "אני רוצה לוודא שהירי יהיה נקי ואנושי ככל האפשר, ולחזור עם הרבה אוכל", הוא אומר.
סוכנויות ציד ודיג ממינסוטה עד לניו מקסיקו מדווחות על גידול שחל באביב הזה במכירות של רישיונות ציד ובבקשה לאשרות. באינדיאנה חל בשבוע הראשון של העונה זינוק של 28% בהנפקה של רישיונות למכירת תרנגולי הודו, כך מספר מרטי בנסון, דובר המחלקה למשאבי טבע באינדיאנה. הגידול הזה קשור כנראה לזמן שהתפנה לציידים לצאת לטבע ולצוד. גם יצרניות הנשק דיווחו על גידול במכירות, וה-FBI דיווח כי בחודש מרץ ערך 3.74 מיליון בדיקות רקע למבקשים לרכוש נשק – שיא של כל הזמנים.
בנתונים האלה יש משום היפוך מגמה ביחס לשנים האחרונות. לפי שירות הדיג וחיות הבר האמריקני, בין השנים 2016 ו-2020 חלה ירידה של 255 אלף במספר הציידים, כלומר ירידה של שני אחוזים. תומכי הציד הסבירו את הירידה הזו בכך שפחות צעירים מתמסרים לפעילות הזו. אבל עכשיו האנק פורסטר, ארגון הפועל לשימור "מורשת הציד", מעריך שעוד ועוד אמריקנים יבחרו להצטרף למנהג, אחרי שעם התפרצות הקורונה בארה"ב, במרץ ובאפריל, הם נתקלו לראשונה בחייהם במדפים ריקים מבשר במרכולים. "אנשים מתחילים לשקול להסתמך על עצמם ולבדוק מהיכן מגיע המזון שלהם", אומר פורסטר. "אני חושב שכולנו נולדנו ציידים".
חלק ממדינות ארה"ב, למשל וושינגטון ואילינוי, אסרו את הכניסה לשטחי ציד שונים כשהנגיף החל להתפשט. בין 25 במרץ ל-26 באפריל הגישו למשל הרשויות בוושינגטון עשרה כתבי אישום בגין ציד בלתי חוקי – יותר מפי שלושה מבתקופה המקבילה אשתקד. בצל המהלכים האלה פנתה התאחדות הרובאים הלאומית של ארה"ב – מארגוני הלובי החזקים ביותר במדינה – למושלים בדרישה להשאיר את השטחים פתוחים כדי לאפשר לתושבים לצוד מזון.
בשטחים הפתוחים, בינתיים, נראים עוד ועוד ציידים. המורים בראיין ואן נבל ונת'נייל אוונס, למשל, מתעוררים ב-4 בבוקר כדי לנסות להיות הראשונים שמגיעים ליערות סביב טאוס ולצוד תרנגולי הודו. אוונס, מורה בחטיבת הביניים וחבר במועצת העיר, מסביר שהוא יוצא לצוד לא רק כדי להשיג מזון אלא גם כדי להתחבר לעצמו מחדש בתקופה הזו, שבה הוא מוביל את המאבק של טאוס במגפה ומעביר שיעורים מקוונים לתלמידים. "חשוב לי מאוד לצאת וכאילו לטהר את הנפש שלי", אומר אוונס בן ה-38, שבאפריל ירה בציפור במשקל 7.7 קילוגרמים. "כשאתה צד אתה צריך להיות נוכח ושקט ולהקשיב".
נינה סטפורד בת ה-42, קבלנית בניין מפאייטביל, ג'ורג'יה, הרגה את האייל הראשון שלה בינואר השנה. היא מספרת שהחוויה הייתה "מרגשת ומרטיטה" אבל גם שחשה צער עבור האייל. "נגיף הקורונה רק גרם לי לרצות לצאת ולעשות את זה יותר", היא אומרת, "כדי שלא יהיה לי הפחד הזה של מאיפה אשיג את הארוחה הבאה שלי".
לפנייה לכתב/ת 
