שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    10 פעולות שיחזקו את הקשר בין האחים

    היחסים בין הילדים לא תמיד קשורים אליכם אבל התגובות והפעולות שלכם משפיעות מאוד, גם אם הם מכריזים על מלחמת עולם פעם ביום. הנה כמה רעיונות ששווה לבדוק בבית, במיוחד בתקופה הזו

    ההתכנסות יחד היא מורכבת, מאתגרת ומביאה לידי ביטוי אתגרים שביום-יום לא תמיד מורגשים. כשאנחנו כל יום, כל היום יחד, אנחנו שמים לב יותר ויותר למה שלא עובד. אחד הדברים המורכבים יותר שלא תמיד עובדים הם יחסי אחים.

     

    1. אל תהיו שופטים במריבות

    משאלת הלב שלנו ההורים היא שהילדים יסתדרו ויהיו החברים הכי טובים, אבל בפועל הרבה פעמים אנחנו מרגישים שזה לא מה שקורה אצלנו בבית. כשהם רבים, תזכרו שנתתם להם את המתנה הכי גדולה שיכלו לקבל בחייהם - אח או אחות. לא צריך להתרגש מהמריבות שלהם כי באמצעותן הם לומדים על החיים.

     

    הרבה פעמים הילד הקטן, כביכול "המסכן", זה ש"מתעללים בו", מתמסכן מול ההורים. ברגע שמתחילות הצעקות והבקשות שנבוא לעזור לו עדיף פשוט להישאר בחדר אחר בבית. אנחנו יכולים לסמוך באמת על הטוב שביניהם ויכולים להאמין שהם יצליחו להסתדר, אם לא בזכות היחסים שלהם, אז בזכות ערכים ובטחון שהם מקבלים בבית.

     

    אנחנו לא משדרים להם שלא איכפת לנו, אבל כן יכולים לסמוך עליהם מתוך המקום הטוב שבו אנחנו יודעים שהם יצליחו כי הם אחים וכי אנחנו סומכים על טוב ליבם. כמובן שאפשר להסכים להיות שם עבורם להפגנת אמפתיה, חיבוק, חום ורגש, אבל בשום פנים לא כדאי לשאול מי אשם או מה בדיוק קרה. כשאנחנו שואלים מה בדיוק קרה כאן, אנחנו מפספסים המון דברים שאינם נראים על פני השטח.

    אין אשמים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אין אשמים(צילום: shutterstock)
     

    2. היחסים שלהם לא אומרים עליכם כלום

    לפעמים זה פשוט לא עובד, לפעמים הם לא מסתדרים באמת ולא החברים הכי טובים. הכי חשוב לשחרר, ואם נשחרר, אולי זה יצליח ואולי לא. קחו בחשבון שלא הכול קשור להורות או לחינוך שלכם, אלא גם לילדים ולאופי שלהם. ככל שנלחץ יותר, כך האחים יתרחקו אחד מהשני יותר. ככל שנשחרר יותר, כך יגדל הסיכוי להתקרבות. גם אם בסוף הם לא יסתדרו, זה לא כי אנחנו הורים לא טובים.

     

    3. שווה בשווה? לא בטוח

    "למה הוא קיבל ואני לא?" נכון שאנחנו דוגלים בשוויון בין הילדים אבל יש מצבים בחיים שדורשים יחס שונה. וזאת, משום שהמציאות שם בחוץ, גם היא לא תמיד הוגנת, וכל ילד מקבל לפי גילו וצרכיו. כך גם בבית - אפשר ומותר לומר לילדים, "כשאתה תגיע לגילו, תוכל ליהנות משעות שינה מאוחרות יותר", או - "כי הוא קטן יותר והצרכים שלו שונים, ועל כן זה מותר ואפילו נדרש".

     

    קראו עוד:

    מאבדת את הסבלנות לילדים ולתקופה

    להיות אורחת בבית של אבא

    זו הסיבה שהחלפתי את אשתי בחופשת לידה

     

    4. חלקו נכון את המשאבים הרגשיים שלכם

    מה שכן חייב להיות שווה, ככל האפשר כמובן, זה המשאבים הרגשיים שאתם מעניקים לילדים. חשוב להיות מתכוננים באופן כזה שלכל ילד יתאפשר זמן איכות לבד עם אחד ההורים או שניהם. כך, במידה ותהיו מתכוננים, תוכלו לחלק נכון את המשאבים הרגשיים שלכם כראוי ובאופן הוגן.

     

    5. אל תתנו לאף ילד תפקיד הורי

    הרבה הורים מחלקים תפקידים בבית. זה בסדר לתת אחריות, זה בסדר ואף נכון להשתתף במטלות הבית ולתת עזרה. עם זאת, יש להיזהר לחלק תפקידים שהם מכבידים עבור חלק מהילדים. יש נטייה למשל לפעמים לתת לילדים בוגרים אחריות הורית.

     

    באחריות הזו ההורים מצפים מהילד הבוגר לקחת אחריות על ילדים קטנים יותר, כאשר בחלק גדול מהמקרים האחריות מכבידה ולוקחת מזמנו הפנוי או זכויותיו, מה שלא הוגן. על כן יש להיזהר מלהכביד או לתת אחריות הורית לילדים. אפשר לבקש עזרה אבל לא לבקש מאחד הילדים לעשות את תפקידו של ההורה.

     

    6. כללים ברורים

    תגדירו מראש מה מותר ומה אסור בכל מה שקשור לאלימות בבית ולא רק ליחסים בין האחים. תהיו ספציפיים ותכתבו את הדברים - מה מותר, מה אסור ומה יקרה אם יקרה מה שכתוב שאסור. למשל, אסור להרביץ, אסור לפגוע ולקלל ועוד. תכתבו יחד עם הילדים את החוקים, תתלו אותם במקום בולט בבית שתמיד תוכלו לפנות אליו ולהזכיר את הכללים.

     

    זה בסדר גם אם לא מסתדרים  (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    זה בסדר גם אם לא מסתדרים (צילום: shutterstock)

    7. מדברים על כל הרגשות

    "אמא, אני שונאת אותה!" מכירים את זה? אחרי ריב, אחד הילדים אומר משפט בסגנון. חשוב לאפשר להביע רגשות קשים ואנושיים. רק בגלל שהם אחים, זה לא אומר שאסור להם לחוש רגשות של שנאה או כעס לפעמים.

     

    חשוב שההורים יכילו את הרגשות, יאפשרו ביטוי שלהם וגם יהיו אמפתיים ויציעו חיבוק. הסבירו לילדים כמה זה חשוב להביע, להוציא ולהבין שזה לגיטימי, כל עוד מדברים בכבוד.

     

    8. כשהם רבים אתם לא באמת יודעים על מה זה יושב

    לכל ילד יש רגשות עמוקים שאינו מודע להם. אנחנו כהורים לא תמיד יודעים מה בתוך ליבם, ולכן כשאנחנו מתערבים לפעמים אנחנו מפספסים דברים עמוקים יותר ולוקחים מהם את היכולת "לסגור חשבון" ביניהם או לתרגל מיומנויות או יחסים עמוקים יותר.

     

    בנוסף, אנחנו לוקחים מהם את היכולת להביע את הכעס העמוק יותר שלהם מעבר למה שנראה על פני השטח. אז הורים יקרים, אל תתערבו. התחושות העמוקות יותר, אלה שהילדים לא תמיד מודעים להן, אלה שאתם לא תמיד שותפים להן, בדרך כלל מופיעות בתוך הריב כמשהו לא במודע. ואז, כשאנחנו מתערבים אנחנו בעצם זונחים את התחושות העמוקות שמתלוות ליחסים ביניהם ומתערבים מתוך מקום שבו אנחנו חושבים שאנחנו מבינים מה באמת קורה שם, בזמן שאנחנו לא.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    9. שימו לב לטוב

    חוקי הטבע אומרים שככל שאנחנו מחזקים משהו יותר, הוא מתחזק וגדל, לכן אל תשכחו לעודד אותם. במקום להעיר כשהם לא מסתדרים, תעודדו כשהם כן. נסו לשים זרקור על הרגעים שבהם הם מסתדרים, לדאוג לשים לב, לדאוג לתת על זה את הדעת. הרי כל כך קל לנו להיסחף אחרי מריבות ולהתערב, ולפעמים כשהם מסתדרים, זה נראה לנו מובן מאליו רק כי הם אחים.

     

    ככל שתפרגנו יותר לקשר שלהם, כך הוא יתחזק. ככל שתשימו לב למריבות, כך יתחזקו המריבות. הכל תלוי אילו משקפיים אתם מרכיבים ועל מה תבחרו לשים את הזרקור.

     

    10. אל תדרשו מהם לבקש סליחה

    לפעמים סליחה לא מתבצעת באופן חד משמעי וברור. לפעמים ילדים פשוט יודעים שהם סלחו אחד לשני מבלי להגיד במילים. הרבה פעמים ילדים משלימים, מתחבקים ומבינים לבד שהם סלחו אחד לשני. הם פשוט חוזרים להיות יחד מבלי שאנחנו נצטרך להתערב ולשמש כשופטי התנהגות.

     

    ברגע הזה כדאי לעודד אותם. ברגע שהם מתחבקים או צוחקים כדאי לזכור לומר להם כמה אתם גאים בהם ובקשר שלהם, למשל - "אתם כאלה אחים טובים, זה ממש מרגש אותי". כך, בכל פעם כשהם יראו כמה הם מצליחים לרגש אתכם, הם ישתדלו יותר לחזק את אותם חוקי הטבע.

     

    כשכתבתי את המאמר הזה, נזכרתי שלא אהבתי את אחותי כשהיא הייתה בת שמונה ואני בת 18. היא התחננה תמיד להיות לצידי ואני הרגשתי שהיא תמיד הפריעה לי. והיום? היא חברתי הטובה ביותר ואנחנו מאוד קרובות. אז הורים יקרים, הטבע חזק יותר מהכול.

     

    הכותבת היא בעלת תואר ראשון בפסיכלוגיה, תואר שני בקרימינולוגיה קלינית, מנחת קבוצות מוסמכת, מדריכת הורים ומטפלת משפחתית וזוגית 

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    תנו להם אחריות
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים