מנהלים שלא מחכים לסגירת בתי הספר: "מתווה משרד הבריאות בלתי ניתן ליישום"

מנצלים עד תום את חופש הפעולה שהעניק שר החינוך: ברקע העלייה בנתוני ההדבקה בנגיף קורונה בבתי ספר ברחבי הארץ, בחרו כמה מנהלים לנצל את אמירתו של שר החינוך יואב גלנט, שלפיה הוא יאפשר למידה מרחוק על מנת לצמצם את ההתפשטות. "המתווה שניתן על ידי משרד הבריאות הוא בלתי ניתן ליישום", קבעה הבוקר (יום ה') אריאלה בן ארי, מנהלת קריית החינוך דרור במועצה האזורית לב השרון, בריאיון לאולפן ynet.

נכון לעכשיו, עשרות בתי ספר כבר נסגרו בגלל ההתפרצות המחודשת ואלפי תלמידים ואנשי צוות נשלחו לבידוד. ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים אמש התייעצות עם שר החינוך גלנט ועם ראש המטה לביטחון לאומי מאיר בן שבת, ובסיום ההתייעצות הוחלט לסגור כל מוסד חינוכי שיתגלה בו מאובחן בנגיף.

חיטוי בגימנסיה העברית בירושלים(צילום: אלכס קולומויסקי)

ואולם, כמה מנהלים החליטו כאמור לא להמתין להחלטה גורפת. בן ארי ציינה בהקשר זה כי "ישיבה ממושכת מאוד בכיתות גדולות וצפופות, שמונה שעות עם מסכות על הפנים - זה לא משהו אפשרי. היינו צריכים לחלק את הכיתות לשניים, מקסימום 20 ילדים בכיתה, פעמיים-שלוש בשבוע. זאת לא חזרה ל'קפסולות', אלא למידה בקבוצות לא קבועות".

יואב פרידן, מנהל תיכון עירוני א' לאמנויות בתל אביב, הציג עמדה דומה. לדבריו, "בחרנו לשלב הוראה מרחוק, היום קוראים לזה 'גרידיות'. בחטיבת הביניים רוב הפעילויות מתבצעות מרחוק, והחטיבה העליונה כבר בשלב אחר כי הכיתות הגבוהות הן באורייטנציה של בגרויות ומתכונות. העיקרון הוא שבתי הספר הם המנהיגוּת שיכולה להתאים את המציאות לשטח בצורה הכי טובה".

תיכון מקיף ו' בבאר שבע. נסגר בשל הדבקת תלמידים(צילום: חיים הורנשטיין )

סיגל מורן, מנכ"לית מכון רשת החינוך ברנקו וייס, אמרה כי הלמידה מרחוק תיבחן ללא קשר לענייני הקורונה: "אנחנו עובדים בתיאום עם שר החינוך, שהולכים לצד הטכני ורואים כמה תלמידים יש בכיתה, זה נשמע אותו דבר. לא קיבלנו החלטות לכבוד הימים האלה, אנחנו תוך כדי הקורונה, ובטח בימים שאחרי הגל הראשון בנינו בשיתוף פעולה עם משרד החינוך מודל היברידי, אבל מודל שמדבר פדגוגיה מותאמת".

 - אבל מה זה אומר בפועל?

"דברים דומים למה שאמרו חבריי מבחינת מספר תלמידים. למידה מרחוק היא הזדמנות הרבה מעבר לשאלה הטכנית של איך מחלקים את הילדים. מכיוון שאני חושבת שהקורונה פתחה בפנינו את ההזדמנות לעשות את קפיצת המדרגה ששנים מערכת החינוך מייחלת לה של למידה עצמאית, שהמורה מנטור ולא מרצה, בנינו מודל שסיכמנו עם משרד החינוך שבשנת הלימודים הבאה נעשה פיילוט עם או בלי קורונה כדי להפעיל אותו. בימים אלה לא נזקקנו לשום היערכות מיוחדת מכיוון שכבר היינו שם".

- אתם לא סומכים על ההנחיות מלמעלה?

"לא. שר החינוך בעצמו אמר אתמול שמאפשרים אוטונומיה. משרד החינוך השכיל להבין שצריך לראות שמקרה אחד לא דומה לאחר, ולפחות לגבינו, אנחנו יחד עם משרד החינוך, בנינו את המתווה הזה".

על השאלה האם ההנחיות של משרד הבריאות ברורות, השיב פרידן כי "יש בעיות עם ההנחיות של משרד הבריאות, אבל בתקופת הקורונה התחדד הצורך של חשיבות מנהיגות השטח. אנחנו שייכים לארגון מנהיגים של מנהלי בתי הספר, דווקא בתקופה הזאת שמנו את זה על השולחן בצורה מאוד טובה ושמחנו לראות שמשרד החינוך קשוב. זאת נקודה לעתיד, אחרי הקורונה, שתהליכי הפדגוגיה והשטח מול הקהילות צריכים להתקיים בהתאם לצרכים של בתי הספר ולא על פי הנחיות".

בן ארי: "אנחנו מבינים שאם חלילה יהיה מצב שבו יהיה לנו תלמיד שהוא חולה - אז יש  לנו למי לפנות. בסך הכול אני מרגישה שיש פה ניסיון לייצר מתח קצת מלאכותי. לא  שהוא לא קיים בין המטה לשטח, ולפעמים הם נפגשים ולפעמים לא, אבל  לפעמים גם לא להגיד בדיוק עד הסוף זה גם להגיד משהו. אבל אני ממשיכה באותו הקו שצריך איזשהו פתרון של מה לעשות".

עידו ארגמן, מנהל תיכון ברנקו וייס מיתרים ביישוב מיתר, התייחס גם הוא במשדר לשילוב של קפסולות ולמידה מרחוק בבית ספרו. לדבריו, "זה בסך הכול הדבר הטבעי ביותר לעשות בזמן הזה, ולצערי בגלל כל מיני עניינים של מדיניות הוא הופך להיות מיוחד. הדבר ההגיוני כדי ליישם את ההנחיות של החשובות של משרד הבריאות זה לייצר מצב שניתן לעשות את זה".

"ניתן לעשות את זה רק כאשר יש מספר תלמידים סביר של בין 14 ל-20 תלמידים שיכולים לשבת במרחק הראוי ולקיים תהליכי למידה רגילים. אנחנו בעצם חילקנו את התלמידים בצורה שחלק מהזמן הם לומדים בבית הספר וחלק מהבית דרך משימות לימודיות שהמורים נותנים. המורים נמצאים כולם בבית הספר כל הזמן על פי מערכת השעות ובנוסף מלמדים מהבית".