סגלוביץ' לגנץ: תורה על בדיקת פרשת הצוללות – כפי שהתחייבת והצהרת שתעשה
לאורך קמפיין הבחירות המתמשך דרש שר הביטחון הנוכחי לבדוק את סוגיית רכש כלי השיט, אבל זנח זאת מאז שחבר לנתניהו. כעת פנה אליו שותפו לשעבר ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) בבקשה: "חובתך להפעיל את סמכותך, זו פגיעה בקודש הקודשים"
השר בני גנץ וח"כ יואב סגלוביץ'(צילום: מוטי קמחי)
עד לא מזמן הם דרשו יחד בדיקה של פרשת הצוללות, אבל מאז נפרדו דרכיהם ממשיך רק אחד מהם להיאבק על הנושא: ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) פנה היום (ד') לשר הביטחון בני גנץ, שהיה עד לא מזמן שותף פוליטי שלו, ודרש ממנו להורות על בדיקה מערכתית של החשדות בסוגיות הנוגעות לרכש כלי השיט.
פרשת הצוללות - כתבות נוספות:
- אישומי שוחד נגד מפקד חיל הים, מיקי גנור, שר לשעבר ומנהל לשכת רה"מ
- התאגיד הגרמני על האישומים בפרשת הצוללות: "נשתף פעולה"
- השאלות הפתוחות בפרשת הצוללות
/ גיורא איילנד
בפנייה שהעביר לגנץ כתב ח"כ סגלוביץ': "אני פונה אליך בבקשה להפעיל את סמכותך החוקית לבצע בדיקה מערכתית במשרד הביטחון בדרך קבלת ההחלטות בנושא רכש צוללות וספינות טילים במה שמכונה 'פרשת הצוללות'".
במהלך מערכות הבחירות בשנה וחצי האחרונות העלו גנץ וסגלוביץ' יחדיו את הצורך בבדיקת הפרשה. אולם מאז חבר גנץ לממשלת אחדות תחת בנימין נתניהו, הפכו הדברים שאמר בנושא לאורך קמפיין ללא רלוונטיים. כעת דורש ממנו סגלוביץ' לפעול.
מן הארכיון - גנץ על פרשת הצוללות:
- גנץ: "ייתכן שנתניהו סחר בקודשי הביטחון שלנו"
- גנץ: "נתניהו אישר מכירת צוללות למצרים מאחורי גבה של מערכת הביטחון"
פרשת הצוללות, הקרויה גם "תיק 3000", היא חקירה פלילית שנוהלה על ידי להב 433 מאז פברואר 2017, ובמסגרתה נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות מסדרת דולפין AIP וספינות סער מתאגיד "טיסנקרופ" הגרמני בשנים 2017-2009.
בעקבות חשיפת הפרשה בנובמבר 2016 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על פי המלצת פרקליט המדינה שי ניצן, על פתיחת בדיקה בחשד לביצוע עבירות שוחד והפרת אמונים בכל הקשור לעסקאות שבין "טיסנקרופ" לבין מדינת ישראל, וזאת בעקבות חומרים שהתקבלו מכמה גורמים.
הבדיקה הוטלה על היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433, ובעקבות ממצאיה - שהעלו חשד לפלילים - הורה פרקליט המדינה ב-27 בפברואר 2017 על מעבר מבדיקה לחקירה פלילית מלאה.
בפנייה לגנץ פירט ח"כ סגלוביץ' את העסקאות שעמדו במרכז הפרשה: אחת לרכישת שלוש צוללות בשווי 1.5 מיליארד אירו, והשנייה לרכישת ספינות טילים (בשווי 430 מיליון אירו).
"ב-8 בנובמבר 2018, הודיעה המשטרה על סיום חקירתה בפרשה ופרסמה את עמדתה שלפיה התגבשו ראיות מספיקות כדי להעמיד לדין מספר נחקרים באשמת שוחד, מרמה, הלבנת הון ואישומים נוספים", כתב סגלוביץ' והזכיר שב-5 בדצמבר 2019 הודיעה הפרקליטות על כוונתה להעמיד את המעורבים לדין בכפוף לשימוע.
"ברור כי בנסיבות הפוליטיות לא ניתן להקים ועדת חקירה ממלכתית בממשלה הנוכחית", כתב. "למרות זאת, ראוי ונכון שתפעיל את סמכותך החוקית לבצע בדיקה במשרד הביטחון בדרך קבלת ההחלטות בפרשה זו.
"גילויי שחיתות כפי שמופיעים לכאורה בנושא רכש ביטחוני וכפי שבאים לידי ביטוי בהמלצת המשטרה, מחייבים בדיקת עומק, זאת על מנת להבטיח שאירועים מסוג זה לא יישנו בעתיד וכדי שניתן יהיה להפיק לקחים".
צוללת אח"י רהב בנמל חיפה(צילום: רויטרס)
הוא הזכיר לגנץ הבטחות קודמות: "לאור העובדה כי בסמכותך לפעול כאמור, ולאור התחייבויות שנשאת בהזדמנויות רבות ובהצהרותיך כי בכוונתך להקים ועדת חקירה ממלכתית בנושא (האחרונה שבהן במסיבת עיתונאים במרץ 2019), אני סבור כי חובתך העניינית והציבורית כשר הביטחון של מדינת ישראל להורות על בדיקה מעמיקה בנושא זה, ולפעול לבירור הכשלים והבעיות הערכיות והנוהליות שהובילו לחקירה פלילית בקודש הקודשים של הביטחון הלאומי. למשרד הביטחון יש את הגורמים המקצועיים שיכולים לבדוק סוגיה קשה זו בצורה מיטבית.
"נושא הצוללות הוא חשוב מכדי שלא יהיה תחת בדיקה של תהליכי הרכש ומעורבות בלתי ראויה. מדובר בלב ליבו של הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. היום על הלב הזה מוטל צל של חקירה פלילית חמורה וגדולה בהיקפה. קיימת פגיעה קשה באמון הציבור במערכות הרכש ובבעלי תפקידים ברמות הבכירות ביותר".
המכתב נשלח ללשכתו של גנץ אולם טרם ניתן מענה לפנייה מצידו.
לפנייה לכתב/ת 
בני גנץ ויואב סגלוביץ'
צילום: מוטי קמחי
מומלצים
