לכבוד: שגריר קונגו; הנדון: הפרת זכויות ילדים

"באחד משיעורי האנגלית למדנו על חייהם של ילדים בקונגו, וגילינו שרבים מהם נחטפים על-ידי כוחות מורדים ונאלצים לשמש כחיילים. אני מבקשת מכם להתערב לאלתר בנעשה על-מנת להפסיק את התופעה המחרידה", כתבה רותם בת ה-15 מירושלים באנגלית רהוטה לשגרירות קונגו בישראל. להפתעתה המענה לא איחר להגיע, ואל תלמידי כיתתה שוגר מכתב תשובה רשמי. נציג השגרירות מרסל מאקנגו הודה על העניין בארצו, ודיווח כי בקונגו הוקם גוף תיאום ארצי לטיפול בתופעת הילדים-חיילים. 

"התלמידים שלי כלל לא היו ערים לתופעה, אבל לאחר שנחשפו אליה היא נגעה ללבם והם אספו מידע על הנעשה בקונגו וכתבות לשגרירה בישראל", מתארת בגאווה שלי קרקוב, מורה לאנגלית בבית הספר הירושלמי על-שם זיו מרקס. המכתב, היא מפרטת, הוא חלק מיוזמה שהובילה בכיתתה לקראת בחינות הבגרות באנגלית. "במקום ללמד בצורה יבשה, החלטתי לערב את התלמידים בפעילות למען זכויות אדם בעולם - והכל באנגלית", היא אומרת.

תכירו, פרויקט "ילדים למען ילדים" של ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל", בו לוקחים חלק מאות אלפי ילדים ובני-נוער ברחבי העולם. הפרויקט, המוקדש למניעת פגיעה בילדים והפרת זכויותיהם, פועל בסניף המקומי של הארגון משנת 1996 וכיום משתתפים בו עשרות בתי ספר מדי שנה. "המטרה היא לתת לתלמידים הזדמנות להזדהות עם אנשים שלרוב אנחנו רק קוראים או שומעים עליהם בחדשות", מרחיבה רכזת הפרויקט דריה פורת. "הם לומדים שהמעורבות והאכפתיות שלהם

בהחלט חשובה ומשפיעה. מיליוני ילדים בעולם נופלים קורבן להתעללות, עינויים ומאסר על לא עוול בכפם. כתיבת המכתבים לנציגי המדינות בהן חיים הילדים היא בהחלט דרך להתחיל ולנסות לשנות את המצב".

"אין ספק שהפרויקט תרם לתלמידים שלי המון מכל הבחינות, ולא רק כדרך לשיפור האנגלית", מסכימה קרקוב, שכיתתה עסקה בתופעת הילדים-חיילים בקונגו ובפגיעה בזכויות ילדי הצוענים בסלובניה. "הם נחשפים לחיי יומיום השונים בתכלית מסדר היום המוכר להם, ואני בטוחה שחלקם ימשיכו לפעול בנושא זכויות האדם גם מחוץ למסגרת השיעורים".

לדבריה, "עד-כדי-כך המעורבות שלהם בנושא רבה, שרכזות חינוך מפולניה וסלובניה שביקרו בבית הספר הופתעו מהידע שלהם על הפגיעה בזכויות ילדי הצוענים שאינם זוכים לחינוך נאות בגלל הבדלי שפה. בנוסף, כבר במהלך הפרויקט", היא מסכמת, "כמה מהתלמידים בחרו להתנדב בגופי סיוע ישראלים כמו מד"א". ופורת? היא אופטימית. "אני בטוחה לחלוטין שגם למכתב אחד לשגרירים, קונסוליות וראשי ממשלות יש סיכוי להציל חיים, או לפחות להביא להבנה שלמישהו אכפת מהנעשה", היא פוסקת.

• למידע נוסף והצטרפות לפרויקט "ילדים למען ילדים" לחצו כאן