סמבה בצלחת: קינוח טפיוקה ברזילאי

ראשית גילוי נאות: מעולם לא ביקרתי במולדת הסמבה, אף כי תמיד היו לי תוכניות רציניות להגיע לשם. לעומת זאת, אני בהחלט חובבת אוכל מהחלק הדרומי של יבשת אמריקה, בעיקר מברזיל, וחובקת לפחות חבר טוב אחד שהגיע לכאן הישר מהתפוצה הזאת. אצלו גם טעמתי פז'ואדה וקיבלתי את המתכון המשפחתי, ממנו למדתי להכין בטידה ולהעדיף קייפריניה על פני קוקטיילים אחרים.

הסיבה להתרפקות הפתאומית על הארץ הרחוקה הזאת הגיעה הפעם מכיוון שונה לחלוטין: בן של חברה קרובה מאוד שלי נסע לארץ הקרנבל לצורכי עבודה והתאהב במקומית אסלית על חוף הים של באהיה. הקשר הזה הוליד לפני כמה שבועות את אדוארדו, תינוק מרהיב שכבר מחייך בפה נטול שיניים. המייל שלי מתמלא בתצלומים ובכמיהה להגיע אי פעם לחבק את הקטן במכורתו. זאת ועוד: במקרה נודע לי שהשבוע בדיוק חוגגת ברזיל את יום הדגל שלה, וזוהי בהחלט סיבה טובה להקדים בכמה חודשים את הקרנבל עם מאכל ברזילאי.

את בית הספר הראשון שלי לבישול ברזילאי עברתי אצל דונה פלור, זו מספרו הנודע של ז'ורז' אמאדו, שאותו בלעתי בשקיקה כשהופיע בעברית לפני עשרות שנים. מאז ראינו גם את הסרט ואני חוזרת אל הספר מדי תקופה, ביחד עם ספריו האחרים של הסופר הברזילי שתורגמו לשפתנו (ים המוות, גבריאלה ציפורן וקינמון ועוד הרבה). מבין דפיהם עולים כל הטעמים והניחוחות הצבעוניים של הארץ הרחוקה הזאת ואפשר להתנחם בהם כהדרכה לדמיון.

דונה פלור, הבשלנית הקרועה בין שני בעליה - החי המיושב והמהוגן והמת הפרוע ההולל - מלמדת בשיעור הערב את תלמידותיה להכין רפרפת מג'לטין ומקוקוס הנקראת "קרם הגבר". במקום אחר מפילות תלמידותיה גורל מי תזכה ב"רפרפת הנערה" שהכינו בשיעור. למרבה הצער, אמאדו לא מספק לנו את המתכונים (יש לשער שדונה פלור שלו לא היתה מעוניינת להסגיר את סודותיה המקצועיים). אבל השמות המפתים האלה ממש מבקשים פיצוח של התעלומה. חקירה נמרצת בתחום הקינוחים הברזילים הניבה לא מעט מתכונים, רובם מבוססים על מצרכים נפוצים: קוקוס, חלב וטפיוקה (מנדיוקה) כחומר מסמיך. באתרים אחדים באינטרנט כבר גיליתי את הפולמוס אם המנדיוקה היא אכן טפיוקה או לא – אבל מה שאפשר להשיג בארץ הן אותן פניני טפיוקה חביבות וזהו בדיוק הזמן לגלות מה אפשר להכין מהן.

מכל המתכונים שאספתי הכנתי גירסה משלי לקינוח טעים להלל, שאת חלקו אכלנו מיד אחרי ההכנה, חם לגמרי, ואת השאר למחרת, מצונן. הוא מבוסס על חלב קוקוס, ויכול להיות פיתרון נהדר לסיום ארוחה חורפית כשרה. בימים הקרובים אני מתכננת לנסות גרסה נוספת הנקראת סאגו, ושבה את מקום חלב הקוקוס תופס יין אדום. את הגרסה הזאת מגישים קרה, בתוספת קרם וניל, אם רוצים.

קינוח קוקוס טפיוקה בניחוח ליים (או תפוז)

המרכיבים (ל-6 מנות): 

1 קופסה (400 מ"ל) חלב קוקוס

1 ו-1/2 כוסות מים

1/2 כוס טפיוקה

1/2כוס סוכר

2 ביצים

קליפה מגוררת מ-1 ליים (או לימון או 1/2 תפוז)

לקישוט:

פתיתי קוקוס

1. מניחים את חלב הקוקוס, המים, הטפיוקה והסוכר בסיר ומביאים לרתיחה על להבה בינונית, תוך כדי בחישה.
2. מנמיכים את הלהבה וממשיכים לבשל, תוך כדי בחישה תכופה כ-20 דקות, עד שגרגרי הטפיוקה שקופים.
3. טורפים את הביצים בקערה קטנה. יוצקים בזהירות כ-1 כוס מתערובת החלב החמה לתוך הביצים תוך כדי טריפה. מעבירים את התערובת לסיר וממשיכים לבשל, תוך בחישה מתמדת, כ-5 דקות.
4. מסירים מהאש, מוסיפים את קליפת הליים (או הלימון או התפוז) ובוחשים. מעבירים את הקינוח לצלוחיות. לפני ההגשה מקשטים בפתיתי קוקוס. אפשר להגיש חם או לצנן ולהגיש קר.