שוכר עזב דירה בלי לעדכן את העירייה? הוא ישלם
שוכרים רבים סבורים כי מרגע שהם עזבו נכס - הם פטורים מכל תשלום לעירייה. בפועל - הם עלולים להידרש להמשיך לשלם עבורו מסי ארנונה ומים, גם אם כבר לא מתגוררים בו תקופה ארוכה. מדוע זה קורה ומה אפשר לעשות?
כל הסכם שכירות סטנדרטי כולל סעיף בו מתחייב השוכר להודיע לעירייה ולהירשם במחשביה כמחזיק בנכס, תוך תקופה מוגדרת הנקובה. אולם בפועל, שוכרים ומשכירים רבים לא מקפידים לבדוק ולעדכן את העירייה בכל חילופי השוכרים, ומי בדיוק מחזיק בנכס. ההשלכות עלולות להיות מרחיקות לכת בכל הנוגע לחיובי מסי ארנונה ומים עבור העירייה, מבחינת כל הצדדים להסכם השכירות.
חוק ההסדרים קובע את סמכותה של עירייה להטיל ארנונה כללית. פקודת העיריות מגדירה מיהו מחזיק בנכס. עוד היא
קובעת, כי מרגע שחדל אדם להיות בעלים או מחזיק של נכס שהוא חב עליו בארנונה - חלה חובה עליו או על נציגו למסור הודעה בכתב לעירייה בדבר חדילת החזקתו בנכס. לאחר מכן הוא לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים.
על פי הפקודה, מרגע שנעשה אדם בעלים או מחזיק של נכס שמשלמים עליו ארונה, הוא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו. כל עוד לא ניתנה הודעה אחרת בעניין המאשרת כי השוכר חדל לגור בנכס, הוא יחויב בכל מסי הארנונה העתידיים, אף שהוא אינו גר בפועל יותר בנכס.
על פי פסיקת בתי המשפט, הדרישה שההודעה על חילוף השוכרים תהיה בכתב - היא מהותית. כל עוד לא ניתנה בכתב, לא יהיה לא תוקף כלפי העירייה והשוכר או המשכיר שרשום במחשביי העירייה כמחזיק - יחויב בתשלום הארנונה.
סיכון לשוכר ולמשכיר
שוכר שיצא מן הנכס ולא עדכן את העירייה נוטל על עצמו סיכון עצום, מכיוון שהעירייה יכולה לדרוש ממנו תשלום עבור תקופה שבה כלל לא גר בנכס. בהתאם לפקודת העיריות ולפקודת המסים - היא יכולה לפעול בהליכי גבייה מינהלים ודרקוניים כנגד מחזיק בנכס לצורך גביית הארנונה, בלי לנקוט בהליך משפטי כלשהו.
כך למשל, העירייה יכולה בהינף קולמוס להטיל עיקולי בנקים, עיקולים מיטלטלין, עיקולי משכורת ועיקול מקרקעין, על כל נכסיו של המחזיק שלא עדכן את פרטי עזיבתו. לפי חוקים אלה, העירייה יוצאת ידי חובה כלפי המחזיק, בשליחת מכתב דרישה והתראה בדואר רגיל או בפרסום דרישת החיוב במשרדי העירייה או על גבי הנכס.
שורת פסקי דין קובעת, כי ההקלה בגביית מסי הארנונה על ידי העירייה ודרישת הכתב לצורך עדכון החלפת המחזיקים בנכס, תתפרש בצורה מיטיבה כלפי העירייה, על מנת להקל על פעילותה הכלכלית השוטפתז. לפיכך, החובה להודיע על כל שינוי מחזיק בנכס.מוטלת על השוכר ועל המשכיר. הודעה בעל פה לעירייה בעניין שינוי מחזיק אינה נחשבת.
הסיכון בהעדר עדכון העירייה מהותי ביותר גם למשכיר הנכס. כך למשל, נניח שהשוכר שגר בדירה לא נרשם במחשבי העירייה כמחזיק בנכס ומבחינת העירייה המשכיר רשום כמחזיק בנכס. אם בתום תקופת השכירות מתברר לפתע כי השוכר צבר חובות ארנונה ומים רבים - העירייה תדרוש את התשלום מן המשכיר הרשום כמחזיק בנכס ולא מן השוכר, שהיווצרות החובות נגרמה עקב שימושו בנכס.
לעיתים, למרות שטר חוב, ערבים וערובות נוספות שהשאיר אחריו השוכר - הם לא מכסים את חובות הארנונה שהשאיר, ובכל מקרה יהיה על המשכיר לנקוט כנגד השוכר בהליכים משפטיים.
התיישנות חובות
עלפי חוק הרשויות המקומיות, מי שחויב בארנונה כללית רשאי תוך 90 יום מיום קבלת הודעת התשלום, להגיש עליה ערר בפני מנהל הארנונה.אחת מן העילות עליהן ניתן להגיש ערר היא טענה כי האדם ששכר את הנכס בעת מועד חיוב הארנונה, לא נחשב כמחזיק בנכס.
על פי פסיקת בתי המשפט, עדיף למצות בשלב הראשון את הליך הפניה והערר, ורק לאחר מכן לפנות לבית המשפט. בנוסף, קבע בית המשפט העליון קבע לאחרונה, שגם חוב ארנונה, הנחשב כחוב מינהלי, כפוף לדיני ההתיישנות הרגילים, ולכן דרישת חוב שמקורה לאחר 7 שנים - התיישנה ולא ניתן לגבותה.
ובשורה התחתונה, מומלץ למשכירים ולשוכרים להקפיד לעדכן את נציגי העירייה ולוודא כי הנתונים הנכונים בדבר כניסה לנכס או יציאה ממנו, יעודכנו במדויק במחשביי העירייה.
פעולת העדכון היא טכנית וניתן לבצעה גם במשלוח מכתב והסכם השכירות בדואר רשום למחלקת הארנונה בעירייה. כך תחסכו התמודדות בפני הליכי גביה מינהלים ונמרצים, השקעת ממון נכבד לצורך נקיטת הליכים משפטיים כנגד העירייה וכנגד השוכר שעזב את הנכס, ובזבוז משאבי אנרגיה נפשיים רבים.
הכותב הינו עו"ד עצמאי המתמחה בדיני מקרקעין ודיני פינוי מושכר וסילוק פולשים. כתבה זו אינה מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני
