סיפור השבוע: "השועל"

לפניכם הסיפור האחרון שמתפרסם במסגרת פרויקט "ספר הסיפורים הגדול שלנו". אהבתם? דרגו גם אותו באמצעות השאלון מימין

דוד ויסוקר פורסם: 04.06.06, 10:09

השועל

 

סיפור השועל אינו מקורי

מיד כאן אומר ואקדים.

נדמה לי שאבא אותו לי הקריא

או קראתיו ב"דבר לילדים".

 

אהבתי מאוד את זה הסיפור

קצת הוספתי מבלי להגזים.

כתבתי את כל שלי עוד זכור

והלבשתי עליו חרוזים.

 

***

מעבר לנחל ליד שדה השחת

מתחת לעץ אשכולית,

גרים להם יחד בשקט ונחת

שועל ואשתו שועלית.

 

קומה ראשונה (אצלם עליונה)

סלון מרווח ומטופח,

וּבְהמשך הקומה, וקצת בפינה

חדר אוכל צמוד למטבח.

 

בקומה השנייה (שאצלם זה מתחת),

בלי דלתות ובלי מנעולים,

חדרי השינה וגם המקלחת

של שלושת גורי שועלים.

 

בוקר אחד עם הנץ אור ראשון

מתעורר השועל משנתו,

מצחצח שיניו בלקלוק הלשון

ומעיר בליקוק את אשתו.

 

"בוקר טוב שועלה", מהמהם השועל

זומם מזימות הוא בלי הרף,

"כראש משפחה אני כמקובל

יוצא לחפש לנו טרף".

 

"ואת שימי לב רעייתי שמן זית,

אשת חיל אשתי השועלת,

כמה הוראות לי כבעל הבית

לפני שאצא את הדלת"

 

"סדרי את הבית נַקִיהוּ – פגז,

הכיני גם קצת פיצוחים,

ועם בוא הערב הדליקי תַ'גז

ועליו סיר עם מים רותחים..."

 

"בוקר אור שועלי", שועלה מתמתחת

על פניה חיוך לבבי,

"קח שק גדול (בעברית גם אמתחת)

תַ'דברים הטובים להביא".

 

עוד צחצוחַ לשון, עוד ליטוף פה ושם

נפרד השועל מאשתו:

"הכיני הכל לפי המרשם",

כך אומר ויוצא לאטו.

 

הולך לו החוצה מנפנף בזנבו

חיוך ערמומי על פניו,

ומחוץ למאורה מוציא ממחבוא

שק גדול, ואוחז בשיניו.

 

השק על גבו צועד הוא בלי חת,

כל ראשו במשימה ממוחשב.

מזימה לו בלב, מטרה רק אחת,

אל הלול שבקצה המושב.

 

ארוכה היא הדרך, רבת מכשולים,

סכנות שם אורבות לבלי הרף,

אך בראש כל הזמן – יקיריו שועלים,

המחכים שיחזור לעת ערב.

 

עובר את הנחל בינות פרדסים

רץ לאורכו של מסלול.

חוצה הוא שדה של פרחי אירוסים,

מרחוק כבר רואה את הלול.

 

ובלול?

שוקעת השמש עולה הירח,

גורי נכנס למלונה,

נביחה אחרונה של סוף יום הוא נובח

והלול מתארגן לשינה.

 

והשועל?

מציץ השועל בבנות הכרבולת,

פותח פירצה בגדר,

צד שתי פרגיות ועוד תרנגולת

וחיש את השק הוא סוגר.

 

וגורי?

רק נכנס למלונה קצת לנוח

לרגע עצם את עיניו,

חמק השועל כמו הרוח

עם השק המלא על הגב.

 

רץ לו ורץ ומאד התעייף,

והערב היה עוד מוקדם.

עצר הוא לפתע כמעט מתעלף

תחת עץ תפוזים הוא נרדם.

 

שמעו בנות כנף את השקט,

הבינו שיש הזדמנות,

אחת לשנייה לשלישית מצטחקת,

פרמו מבפנים את החוט.

 

יצאו וראו השועל נים ולא נים,

ודאי חולם הוא על עוד תעלול,

גלגלו אל השק שלוש אבנים

ונסו מיד אל הלול.

 

מתעורר השועל, את השק הוא מרים

ורץ אל ביתו כמו הצימר,

שם שועלה ושלושת גורים

רעבים מחכים הם לדִינֶר.

 

ועוד הוא תַמֵהַ: "מה קרה לו לשק?

כבד הוא מקודם אפילו,

האם בזמן שישנתי חזק

עופות משקלם שם הכפילו?"

 

רץ וחושב על כל אהוביו,

וכמה טוב זה יכול להיות,

לפנק את כולם,לשבור תַ'רעב,

במרק תרנגולת ושתי פרגיות.

 

נכנס למאורה מלא חיוכים:

"האם הכל כבר מוכן?

האם הסיר עם המים רותחים

עומד במרכז השולחן?"

 

ואכן שועלה ושלושת גורים

מסביב לשולחן הם יושבים,

ניגש השועל, את השק הוא מרים,

וזורק אל הסיר "תַ'דברים הטובים"...

 

נפלו אבנים בכובדן אל המים,

והנה מתהפך העולם...

ראה השועל כוכבים בשמיים,

נכווה הוא יותר מכולם.

 

ילל ובכה גיבורנו שועל

הפוך על הפוך לו עשו תעלול,

שהצליח באופן יוצא מהכלל,

לאותה שלישיה שגנב מהלול.

 

בכו שועלה וגוריה

איך אבא שועל התנהג כטפשון,

ירדה היא למטה, והם אחריה,

רעבים הם הלכו אז לישון.

 

(בסוגריים נאמר:"שועלה אז הבינה,

מצב שכזה – אי אפשר להשלים".

קמה מוקדם, ארוחת בוקר הכינה

לעצמה ולשלושת גורי שועלים.)

 

והשועל?

למד השועל את הלקח,

הפעם נפל הוא ברשת.

יותר לא יחצה את השטח,

אל הלול לא יעז עוד לגשת. 

 

שַקֶט ורגוע עכשיו במושב,

עובר לו הזמן, גם סתיו גם אביב,

ושום שועל אל הלול אינו שב,

וגורי שומר מסביב.

 

 

אני מושבניק מלידה, סבא לארבעה נכדים, משלב בעבודתי ייעוץ בענייני השקיה וחקלאות. כותב להנאתי לילדיי, לנכדיי ולאירועים כאלו ואחרים (עד עכשיו רק בחרוזים). מדי פעם אפילו על נושאים פוליטים. החומר מפורסם בחוגי המשפחה וחברים וטרם ראה אור בהוצאה ממוסדת כלשהי.

 

לכל הסיפורים שהתפרסמו: