סיפור השבוע: "יוכבד הארנבת"
הסיפור הבא נשלח אלינו עבור "ספר הסיפורים הגדול שלנו", ואתם תחליטו האם הוא מתאים להיות ה'סיפור לפני השינה' הפרטי שלכם. אהבתם? דרגו אותו באמצעות השאלון מימין. הסיפורים האהובים ביותר מתפרסמים בפרויקט "ספר הסיפורים הגדול של גולשי ynet"
![]()
יוכבד הארנבת
יוכבד הארנבת מאוד אוהבת
יותר מכל דבר אחר לשיר ולזמר.
בבוקר מתעוררת, נעמדת ומזמרת
בדרך לבית הספר לא שוכחת, ובזמר פוצחת.
בלימודים בכיתה, באמצע שיעור
מדעים, גיאוגרפיה או אפילו ציור
המורה מסבירה על כבשים וצמר,
בראשה של יוכבד מתנגן לו זמר.
בחצר, בשעת ההפסקה,
יוכבד מאוד עסוקה
שרה ועורכת חזרות
ומתעלמת מכל החברות.
בלילה במיטתה לפני שנרדמת,
רחוק היא חולמת
חלום נעים בליבה היא שומרת
היא עוד תהיה זמרת,
לאמא בבוקר היא אומרת.
ההחלטה בליבה התקבלה:
היא תירשם למקהלה
יש לה בראש תוכנית,
היא רוצה להיות סולנית.
אחר הצהריים באים לבקר חברים,
יוכבד משננת תווים ושירים.
כנרת וזוהר החברות מאוד מצטערות
זו לזו בצער הן אומרות
לשחק איתנו כבר לא טורחת,
ואותנו ככה שוכחת וזונחת.
הולכות הארנבות ומאוד נעלבות.
מנצח המקהלה בוחן
ומתעניין מאוד. אכן,
הוא פוסק ומחליט:
יוכבד סולנית ראשית.
יוכבד מאוד מאושרת,
התחלה נהדרת עבור כל זמרת.
תפקיד גדול ניתן לה בהצגה
זו בהחלט תחילתה של פיסגה.
יוכבד ממשיכה להתכונן,
את השורות היטיב לשנן.
מלא וגדוש האולם,
בחוץ נרגשים כולם.
מנצח המקהלה מפתיע,
והרגע הגדול הגיע.
הקהל מתלהב וביוכבד מתאהב
בתשואות חמות ותגובות חמות,
זמרת נהדרת
מוכשרת לתפארת.
על הבמה יוכבד מבטה סובבת,
תרה בעיניה אחר חבריה.
החברים לא הגיעו
לראותה לא הופיעו.
היכן כל החברים?
הם לא באו לשמוע את השירים
יוכבד חושבת, כואבת ונעצבת
היא מבינה וגם יודעת
ואת הקול הפנימי היא שומעת:
כי גם כשיש כתר -
לא שוכחים את היתר!
![]()
שמי ורד עוזיאל, אני מתגוררת בעומר, בעלת תואר ראשון בספרות עברית ומקרא ותואר שני במנהל ומדיניות ציבורית. מזה זמן שאני חוטאת בכתיבה ובעיקר "נפשי כלתה לחרוזים" כמאמר השיר. אני פשוט אוהבת ספרות ילדים שהיא נפלאה בעיניי, ומחנכת לאהבת הקריאה גם את בתי, שהיא בת רבע ל-12. עד היום, אני עדיין מקריאה לה סיפור לפני השינה ואני אוהבת לקרוא ולכתוב על כך.
הסיפור מאחורי ה"סיפור" הוא פרוזאי ופשוט, אולי כמעט כמו הרבה דברים בחיים: לפני כשנתיים, בערך, בתי ליאור חוותה חוויה דומה. הצער והעצב שלה הביאו אותי לכתוב על כך משהו, בעיקר נוכח המציאות הקשה שלנו של מוחצנות, פלקאטיות תחרות כוכב נולד ועוד.
רוצים לקרוא עוד סיפורים?
- מגלשת הירח/ ליאת שימרון
- פיית השינה/ עפר אשכנזי
- אבקת קסמים/ הלן דיין
- גמד החלומות/ עדי אהרוני
- ארץ הילדים המחכים/ ענת איתן
- חנות של חיבוקים ונשיקות/ עליזה שוהם
- התאומות/ סיגל מגן
- נוגי הפנדה וארוחת הערב/ יניב לויתן
- הילדה סיטה והנומן/ משה גייזלר
- מחסן של אהבה/ אבישי שרלין
- למה הג'ירפה לא עפה/ זיו סיון
- מה אמר יונתן?/ טלי תקומי
- טל לא רוצה לישון/ עדי רז
- על הדר, פרפר וחדר לא מסודר/ זהר עמנואל
- למעלה, למעלה/ גלית אלסנר
- ד"ר משקפיים/ לימור טלמור