האם קיימו המפלגות את ההבטחות לכלכלה אחרת?

לפני הבחירות פיזרו הפוליטיקאים הבטחות גדולות לביעור העוני ולשינוי המדיניות הכלכלית-חברתית בישראל. שמענו על שכר מינימום של 1,000 דולר, קצבת זיקנה ראויה, פנסיה לכל עובד ומס הכנסה שלילי. לקראת יום כיפור בדקנו האם ההבטחות קויימו

הבחירות האחרונות לכנסת נראות כיום רחוקות. מערכת הבחירות התמקדה בנושאים הכלכליים-חברתיים ושידורי התעמולה הראו תמונות קשות של קשישים מחטטים בפחי הזבל. פוליטיקאים האשימו אלה את אלה במימדי העוני ופיזרו הבטחות מרקיעות שחקים לתיקונם ופעילים חברתיים התגייסו למען המועמדים. כלכלנים ומנהלים פרסמו תחזיות קודרות על מה שצפוי למשק אם אחרי הבחירות תקום, רחמנא ליצלן, ממשלה חברתית.

 

ומה קרה בפועל? שנה וחצי אחרי, חזרנו להבטחות הבחירות של מרץ 2006, בדקנו אלו מהן קוימו, ושמענו את מצעד התירוצים של מי ששכח לקיים.

 

העלאת שכר המינימום: בוצע בחלקו

מי לא זוכר שיו"ר מפלגת העבודה דאז, עמיר פרץ, הבטיח להעלות את שכר המינימום ל-1,000 דולר?

 

בהסכם הקואליציוני שנחתם בין קדימה והעבודה אחרי הבחירות נקבע כי שכר המינימום, שעמד לפני הבחירות על כ-3,200 שקל, יעלה בהדרגה ל-3,835 שקל עד סוף שנת 2007. לאחר מכן, קבע ההסכם שוועדה ציבורית תבחן את המשך העלאת השכר, במטרה להגיע ל-4,600 שקל (אז 1,000 דולר) עד 2010. חלקו הראשון של ההסכם התבצע ברובו - שכר המינימום עומד כיום על 3,710 שקל, ואמור לעלות במאי הבא ב-125 שקל נוספים. ולגבי השלב השני - הממשלה אפילו לא מינתה את הוועדה.

 

פרץ היום: "אמרתי מראש ששכר המינימום יעלה בהדרגה. ההעלאה הייתה ההצלחה הכי גדולה של הממשלה הזאת, ואחת הסיבות לבלימת הגידול במימדי העוני".

 

אז אתה מרוצה?

 

"אני מרוצה מהחלק שנעשה בתקופתי. אבל לצערי, מיד כשעזבתי את תפקידי כיו"ר המפלגה החליט מי שהחליט לדחות את ההעלאה, במקום לדרוש העלאות נוספות. זאת טעות קשה".

 

גם יו"ר ש"ס, שר התמ"ת אלי ישי, הודיע במהלך מערכת הבחירות על תמיכתו בהעלאת שכר המינימום. "אני לא נקבתי בסכומים", מזכיר ישי כיום, "הייתי ריאלי".

 

האם שכר המינימום עלה מספיק?

 

"הוא עלה יפה, וטוב שעלה. קשה לחיות גם משכר המינימום הקיים, אבל יש אילוצים שצריך להכיר בהם".

 

מס הכנסה שלילי: עדיין אין

מפלגת קדימה, בניגוד למפלגת העבודה וש"ס, התנגדה מלכתכילה להעלאת שכר המינימום, אך במקום זאת הבטיחה מס הכנסה שלילי: מענק ממשלתי של מאות שקלים לעובדים עניים.

 

אחרי הבחירות יזמה הממשלה הצעת חוק למס שלילי, אבל כרכה אותה בעסקת חבילה בהצעה אחרת - העלאת המיסוי על רכב שכור - המעוררת התנגדות רבה. ההצעה עברה בקריאה ראשונה וכעת מתנהל עליה מאבק ארוך וסוער בוועדת הכספים.

 

מה אומרים על כך במפלגת השלטון? "המס השלילי שהממשלה יזמה הוא קטן בהרבה ממה שאני רציתי", אומר שר הפנים מאיר שטרית, שניסח את המצע הכלכלי של המפלגה.

 

מדוע הצעתך לא יצאה לפועל?

 

"בגלל התנגדות האוצר. גם אם כל חברי כנסת יתמכו בהצעה, צריך שהפקידים יסכימו".

 

האזרחים בחרו אתכם, לא את פקידי האוצר. 

 

"שר האוצר הנבחר אימץ את עמדת הפקידות והציג אותה לממשלה. יש לכך השפעה על עמדה הממשלה כולה. אני מצטער, אני לא שר האוצר".

 

אם היית שר האוצר, היית מעביר את הצעתך?

 

"בלי שום ספק".

 

אבל גם ההצעה המצומצמת של האוצר עדיין לא עברה.

 

"זה כבר תלוי בכנסת. לקדימה יש רק 29 מנדטים, היא לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה". 

 

 

 

הגדלת קצבת הזקנה: 70 שקל בשנה

מפלגת העבודה הבטיחה העלאה חדה בקצבת הזיקנה העלובה, שעמדה לפני הבחירות על כ-1,150 שקל ליחיד, 15% מהשכר הממוצע במשק. מפלגת הגימלאים פיזרה הבטחות דומות, שלמעשה היוו את ההצדקה לקיומה.

 

ההסכם הקואליציוני בין קדימה לגימלאים קבע שהקצבה תעלה מידי שנה ב-70 שקל (בחודש), עד שתגיע בשנת 2010 ל-19% מהשכר הממוצע במשק - כ-1,500 שקל בחודש. ההסכם בוצע, והקצבה עלתה לסכום עתק של כ-1,200 שקל בחודש.

 

ממפלגת הגימלאים נמסר בתגובה כי ההעלאה אינה מספיקה, אך המפלגה נאלצה להתחשב באילוצים הפוליטיים והכלכליים.

 

מפלגת העבודה דרשה העלאה גדולה יותר, והממשלה התחייבה להקים ועדה שתבדוק את הנושא ותגיש המלצות עד סוף 2006. שנה וחצי עברו, ולממשלה יש זמן: ההמלצות טרם הוגשו, והקשישים עדיין מקבלים את הקצבה הנמוכה בעולם המערבי ומחטטים בפחי הזבל.

 

בינתיים יזמו חברי הכנסת יורם מרציאנו (עבודה) סופה לנדבר (ישראל ביתנו) ומשה שרוני (גימלאים) הצעת חוק פרטית להעלאה מיידית של הקצבה ל-1,500 שקל, שאושרה עד כה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

 

פרץ: "אכן, התחייבותנו להעלאה רצינית של קצבת הזיקנה לא מומשה. אבל הנושא עבר לאחריותה של מפלגת הגימלאים. בראש הוועדה עומד רפי איתן".

 

איפה האחריות שלכם? 

 

"אני מזכיר לכולם שהייתי רק שנה אחת בראשות מפלגת העבודה".

 

סל הבריאות: גדל  

ארבע מהמפלגות השותפות בקואליציה - קדימה, העבודה, ש"ס והגימלאים - הבטיחו להגדיל את תקציב סל הבריאות. אחרי הבחירות הופעל על המפלגות לחץ ציבורי כבד לעמוד בהבטחתן, שכלל הפגנות סוערות ואף שביתות רעב של חולים.

 

בהסכם הקואליציוני נקבע שסל הבריאות יגדל מדי שנה ב-200 מיליון שקל, בנוסף להגדלה חד-פעמית של 400 מיליון שקל בשנת 2007. לאחרונה נחתם הסכם בין משרד האוצר והבריאות, לפיו יגדל תקציב הבריאות ב-350 מיליון שקל בשנה, כלומר, עוד יותר מכפי שנקבע בהסכם הקואליציוני. עם זאת, במערכת הבריאות טוענים שההעלאה - משהו כמו 2% בשנה - אינה מספיקה כדי לממש את מה שהבטיחו הפוליטיקאים - שחולים לא ימותו עוד בגלל קושי לקנות תרופות.

 

"הגדלנו את הסל הרבה, אבל לא מספיק", אומר ישי, "עדיין יש תרופות שמצילות חיי אדם אבל נמצאות מחוץ לסל".

 

חוק שכר מקסימום: מישהו זוכר?

הבטחה נוספת שפיזרו מפלגות רבות הייתה להגביל את שכר הבכירים במגזר הציבורי. הכנסת הקודמת אישרה בקריאה ראשונה הצעת חוק פרטית של יעקב מרגי (ש"ס), אורית נוקד (עבודה) וחיים אורון (מרצ) להגבלת השכר ל-28 אלף שקל בחודש.

 

הנושא כמעט נשכח אחרי הבחירות, עד שלאחרונה העביר אורון את ההצעה לוועדת הכספים, הפעם בתקרת שכר של 44 אלף שקל. בשלב זה מיהרה הממשלה להודיע שהיא מגבשת הצעה משלה בנושא - שתכלול תקרת שכר גבוהה יותר.

  

"החוק הזה לא טופל כיאות", מודה פרץ, "אנחנו עמוסים, וזה לא עמד בראש סדר העדיפויות שלנו".

 

החזרת קצבאות הילדים: לא בוצע

מערכת הבחירות של ש"ס הביעה מחאה עזה נגד קיצוץ של עשרות אחוזים שביצע שר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו, בקצבאות הילדים למשפחות ברוכות ילדים, ולוותה בהבטחה להחזיר את עטרת הקצבאות ליושנה.

 

ההסכם הקואליציוני ביטל את תוכנית האוצר להמשיך בהורדת הקצבאות והחזיר את הצמדת הקצבאות למדד, אבל הקצבאות שבוטלו בתקופת נתניהו לא הוחזרו. יהדות התורה התעקשה להישאר באופוזיציה; ש"ס השלימה עם הגזירה.

 

"אני לא מסופק בנושא הקצבאות", אומר ישי, "אני מודה: נכשלנו בעניין הזה". 

 

פנסיה חובה: שההסתדרות תשבור את הראש

מפלגת העבודה וקדימה הבטיחו להנהיג חובת ביטוח פנסיוני כללית, כנהוג במרבית מדינות המערב. מדובר בהצעת חוק שכבר אושרה בוועדת הכספים בכנסת הקודמת, ביוזמת מי שהיה יו"ר הוועדה, אברהם הירשזון.

 

במקביל לפוליטיקאים, התארגנו הסתדרות והארגונים הכלכליים וחתמו על הסכם ביניהם, המחייב מעסיקים להעניק פנסיה לעובדים. אחרי הבחירות החליטה המשלה שההסכם בין ההסתדרות והארגונים הכלכליים מספיק, ובלבד שהכנסת תהפוך אותו לחוק באמצעות צו הרחבה. כעת הכדור נמצא שוב בכנסת, ול-40% מאזרחי ישראל עדיין אין פנסיה. שטרית: "הם גיבשו הסדר טוב. בכלל, הסדר הוא תמיד יותר טוב מחקיקה".

 

פרץ נשמע פחות מרוצה: "הסכם אינו תחליף לחקיקה. האם ההסכם יבטיח פנסיה למובטלים, או לעובדי קבלן? גם כשהייתי יו"ר ההסתדרות נלחמתי שיחוקקו חוק".

 

אם כך, מדוע כשהפכת ליו"ר המפלגה השנייה בגודלה לא דאגת לכך?

 

"דאגתי, אבל מאז שעזבתי את המפלגה קרו כמה דברים", מתרץ פרץ.

 

חוק חברות כוח אדם: דחייה 'קלה' של 8 שנים

חוק נוסף, שפרץ יזם בזמן כהונתו כיו"ר ההסתדרות, הוא החוק המחייב חברות להעניק לעובדי כוח אדם תנאים של עובדים

קבועים אחרי תשעה חודשי עבודה. החוק אושר כבר בשנת 2000, אבל פקידי האוצר הקפיאו אותו במסגרת חוק ההסדרים. עקב התנגדות העבודה, הוצאה ההקפאה מחוק ההסדרים לשנת 2008 והנושא הועבר להחלטת ממשלה, שטרם התקבלה.

 

"דרשנו להפשיר את החוק", אומר פרץ, "הסכמנו שהוא יופשר באוגוסט, אבל אני הודחתי מראשות המפלגה ביוני".

 

אהוד ברק אשם בכל ההבטחות שאתה לא קיימת? מדוע לא הצלחת ליישם את החוק לפני שהודחת?

 

"הייתי בראש המפלגה שנה אחת בלבד. אבל אני לא אוותר. אמשיך להילחם עד שהחוק החשוב הזה יופשר".

 

ביטול תוכנית ויסקונסין: ישי אמר ועשה

ש"ס הבטיחה לבטל את התוכנית השנויה במחלוקת לטיפול במובטלים כרוניים. ואכן, ישי, המכהן כשר התמ"ת, החליף את התוכנית בתוכנית חדשה בשם "אורות לתעסוקה", המיועדת למובטלים עד גיל 45 בלבד ואינה כוללת גזירות רבות שהוטלו על המובטלים בתוכנית הקודמת. "לא האמנתי שאצליח לעשות זאת" מצטנע ישי.

 

חוק דיור להשכרה: שטרית אמר ועשה

גם קדימה קיימה הבטחה אחת: הכנסת אישרה לאחרונה בקריאה שלישית חוק המעודד קבלנים להקים דירות להשכרה. המכרזים לדיור להשכרה כבר מוכנים ועומדים לצאת לדרך.

 

"תראה איך מטופל נושא הנמצא באחריותי", מתגאה שטרית.

 

אז בשביל שמצע המפלגה יתממש, צריך שראש הממשלה יכתוב אותו, או לפחות שר האוצר?

 

"לא, לא. המצע היה מתואם עם ראש הממשלה לפרטי-פרטיו. כשכתבתי את המצע לא ידעתי שאהיה שר השיכון". 

 

הפוליטיקאים מרוצים, הציבור לא

האם הפוליטיקאים מרגישים שעמדו בהבטחותיהם לציבור? האם השרים סבורים שממשלתם היא אכן ממשלה חברתית?

 

"הממשלה הזאת הפסיקה לעצור את השחיקה הקשה במצב השכבות החלשות", אומר פרץ, "אבל זה לא מספיק. צריך להתחיל בשיפורים, אסור להיתקע בשלב הבלימה".

 

נניח לרגע שאתה מימשת את ההבטחות שלך. האם אתה סומך על אהוד ברק שימשיך בכך?

 

"אני מכיר את עמדותיו. ברק לא מסכים לרוב הדברים שהבטחתי. בשנת 1999 סירבתי להצטרף לממשלתו בגלל הנושאים הללו. אבל אני מתכוון להמשיך להיאבק למענם".

 

בקיצור: מי שהצביע לעבודה על סמך ההבטחות שלך בזבז את קולו?

 

"ברק נבחר באופן דמוקרטי. אבל אם המפלגה תתנער מהתחייבויותיה, היא תאבד את זכות קיומה".

 

ישי, בניגוד לפרץ, סבור שהממשלה מספקת את הסחורה. "הממשלה הזאת הרבה יותר חברתית מקודמותיה", הוא אומר, "הממשלה הקודמת רק קיצצה ופגעה, ולכן לא הסכמנו לשבת בה. עשינו דברים יפים מאוד, במיוחד לאור המלחמה שפרצה כאן בשנה שעברה".

 

מה שנעשה הוא בזכות ש"ס?

 

"זה בזכות סייעתא דשמיא, לא? אנחנו עושים מאמצים אדירים. מנענו הרבה גזירות והבאנו הרבה תוספות. אנחנו בממשלה בשביל הנושא החברתי. אם היינו יושבים באופוזיציה, המצב היה מתדרדר. אבל אם לא נעמוד בהבטחותינו, נאבד את זכות קיומנו. אם הממשלה תפסיק ללכת בדרך החברתית, לא נשב בה".

 

אם הממשלה כל-כך בסדר, מדוע הציבור לא מרוצה ממנה?

 

"אני מבין את הציבור. תפקיד הציבור הוא לדרוש, להתלונן, לעמוד על המגיע לו, לצפות מאתנו לכמה שיותר ולעולם לא להיות מרוצה ולא לנו הנחות".

 

ומה אומר שטרית? "בהרבה תחומים, אנחנו בהחלט ממשלה חברתית. הוספנו מיליארדים לחינוך. נתנו מאות מיליוני שקלים לנוער בסיכון, לתרופות, וכעת גם לניצולי השואה. זה לא חשוב? זה לא חברתי?"

 

אז למה הציבור לא מרוצה?

 

"הציבור? כנראה שיש לו סיבות משלו. תשאל אותו".

 

יו"ר העבודה, אהוד ברק, לא נענה לבקשה להתראיין או להגיב לכתבה.